מתן דמי כיס לילדים היא פרקטיקה נפוצה אצל חלקים נרחבים באוכלוסייה.
בעוד שבעבר נטו הורים לראות במתן דמי כיס פתרון פרקטי, שמאפשר לילדים לרכוש דברים קטנים לעצמם, הרי שהיום, הורים רבים רואים בכך גם הזדמנות לחינוך פיננסי מעשי
ההורות היא אחת המשימות המאתגרות והמורכבות בחיינו. משימת חיינו. כאשר הילד שלנו מתמודד עם מופנמות גבוהה, ביישנות לעתים אף חרדה חברתית, האתגר נהיה גדול עוד יותר.
כל הורה שגידל מתבגרים מתאר את אותו תהליך: המתוק או המתוקה הקטנים, שעד לפני רגע עוד הדיפו ריח תינוקי נפלא, התרפקו על ההורים בכל הזדמנות ותלו בהם עיניים מעריצות, הופכים, כמעט בן לילה, ליצורים לא מוכרים – נרגנים, מתחכמים, סגורים ומרוחקים ואם להודות על האמת – גם הריח כבר לא מתוק ונעים כשהיה.
טיפול פסיכודינמי הוא שם כולל לספקטרום של גישות טיפוליות הדוגלות בחקר העצמי, בעיקר על היבטיו הפחות מודעים, כפי שבאים לידי ביטוי בחלומות, זיכרונות, אסוציאציות וקשרים בין-אישיים, ביניהם הקשר בין המטפל למטופל.
התמכרות היא שימוש מופרז, הולך וגובר, בחומר מסוים או עיסוק כפייתי בהתנהגות מסוימת, אשר גורמת לאדם הנאה, עד למצב שבו ניסיון למנוע את השימוש, יוצר מצוקה המניעה אותו להמשיך בשימוש.
כל מי שגידל ילד יודע ששום דבר אינו קבוע, וגם מנהגים והרגלים שנראה שיהיו איתנו לנצח (לטוב או לרע) – עתידים להשתנות ולחלוף, אך כשהילד המתוק שלנו מגיע לגיל ההתבגרות ומשתנה לנו דרמטית מול העיניים – זה לפעמים נעים הרבה פחות.
טיפול קוגניטיבי – התנהגותי, או בשמו המקוצר CBT, הפך פופולארי מאוד בישראל ובעולם בכלל בשנים האחרונות – ויש לזה סיבה טובה.
עולמנו בנוי כך שכולנו נדרשים להיבחן באופנים שונים במהלך החיים. בדרך כלל כדי להצליח בבחינה יש להתכונן אליה ברצינות, להיות מרוכזים במהלך ביצוע הבחינה וכך להפגין את כישורינו במיטבם. מעצם היותן מעמד בו מצפים מאתנו להוכיח יכולותינו, בחינות כרוכות כמעט תמיד במתח.
לפניכם טיפים חשובים לתמיכה בילדים ובנוער בתקופת הקורונה – כך תאפשרו להם לצמוח ולהשיג את המיטב, גם בתקופה הקשה שהעולם עובר בעקבות הוירוס.
המילה אנורקסיה מקורה ביוונית עתיקה ופירושה חוסר תיאבון. למעשה, ברוב המקרים קיימת תחושת רעב אך הלוקים בהפרעה מתעלמים ממנה או נוקטים באמצעים כגון הקאות יזומות ונטילת תרופות משלשלות כדי להיפטר מתכולת הקיבה בטרם תעוכל. המונח Nervosa מעיד על כך ששורשי ההפרעה הם פסיכולוגיים נפשיים ולא פיזיולוגיים.
שבועות ארוכים ללא לימודים מצפים לילדנו, שבועות ללא השיגרה, ללא המפגש החברתי, ללא ההיפרדות החשובה כל כך מהבית ומההורים. איך מתארגנים?
כמה עצות להתארגנות לשבועות הקרובים:
ילדכם אינו מצליח בלימודים? יכולות להיות לכך מספר סיבות, וחשוב להבין אותן על מנת לתת מענה מותאם. להלן כמה מן הסיבות השכיחות לקשיים לימודיים, וכיווני פתרון שונים.
הגננת התקשרה ואמרה שילדכם נוהג באלימות, מהצהרון הודיעו כי בתכם הייתה אלימה כלפי חברתה, למה הם מתכוונים? למה זה קורה לילד שלכם, ומה אפשר לעשות?
הגיעה להדרכת הורים יעל (השמות בדויים), אימא לשלושה ילדים: אדם בן 10, גל בן 8, ואפרת בת 4. במצב של יאוש וחוסר אונים. הבן האמצעי שלה גל בן 8, ממש לא מתנהג יפה בבית הספר, מפריע למהלך התקין של השיעורים וגם לעיתים נוהג באלימות בהפסקות.
שבת גשומה בבית תמיד מרגישה בפנטזיה – מפנקת. כי מה צריך יותר מפוך, ספר טוב ומרק מהביל ביום חורפי וגשום? הרעיון יפה, אבל כשיש בבית ילדים, אחרי כמה שעות -רומנטי זה לא!
כן, קראתם נכון, לא הושמטה מילה בכותרת. במחשבה שניה... אולי הייתי מחדד וכותב 'חשוב מאוד' ולא רק 'חשוב'. המעבר לבית הספר למערכת חברתית נרחבת מציגה אתגר בפני הילדים ודורש מהם לדעת כיצד להתמודד עם המערכת החברתי תוך שהם שומרים על האוטונומיה שלהם.
כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו "מקובלים" בחברה. כבר מגיל צעיר אנחנו מלמדים את ילדינו להתנהג יפה לחברים, לחלוק, לוותר, להתאפק ועוד. תהליך החברות (תהליך של התנסות חברתית ותרבותית המקנה ליחיד כללים וערכים בחברה בה הוא חי)
שיעורי בית הנם אחד הנושאים השנויים במחלוקת בקהילת בתי הספר בארץ. ישנם המצדדים במתן שיעורי בית ורואים בהם הזדמנות לרכישת מיומנויות למידה, הרחבת הידע ולמידה חוויתית שאינה מתאפשרת בבית הספר.
בית ספר קיבוצי, אחד מהוותיקים שבמדינה, היום הראשון שלי בעבודה. אני מתלווה למנהלת השירות הפסיכולוגי לצפייה בטקס פתיחת שנת הלימודים. לא היה זה מחזה נדיר לראות ארבעה ואולי אף חמישה דורות עומדים בהתרגשות ומלווים בעיניהם את הזאטוטים העוברים בתוך שביל כפות התמרים בדרך להפיכתם לתלמידים.
לגדל ילד, ולהיות ילד זה בכלל לא פשוט ואין כמעט הורה שלא שואל את עצמו שאלות לגבי הילד או הילדה שלו
חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט ופיזי או נפשי בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות, הן על איום וסכנה ממשיים והן על דמיוניים. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כמו דופק מהיר, שלשול, כאבי בטן, כאבים בחזה, סחרחורת, יובש בפה ועוד.
אז מה היה לנו? בחלק א' (איך הסמארטפון משפיע על ילדנו), נחשפנו לסכנות האמיתיות הטמונות בשימוש בסמארטפון, בחלק ב' (מתבגרים וסמארטפון חלק ב') דיברנו תכל'ס על איך זה מתבטא במציאות של בני הנוער, בהחלט חומר מטלטל (וחובה לקריאה לפני שממשיכים הלאה), ועכשיו מה?
אוקי, אז הבנו שהסכנה עיקרית הטמונה בשימוש בסמארטפון לא נובעת מחשיפה לתוכן לא ראוי, פגיעה בזיכרון וכדומה אלא מפגיעה בבחירה החופשית, האינטימיות והאמפתיה שלנו, ובמילה אחת, אנושיות. ומה בתכל'ס ההשלכות על חיי היומיום של הילדים שלנו?
באירוע נוצץ בראשית שנת 2007, עמד סטיב ג'ובס על במה והכריז לבאי האירוע ולשאר האנושות ש"היום אפל הולכת להמציא מחדש את הטלפון". במהלך תיאטרלי, משעשע, ומבריק הציג ג'ובס לעולם את מה שכינה ה"סופר סמארטפון" או כפי שכולנו מכירים אותו ה'אייפון'.
בעבר היה נהוג שנער או נערה שהגיעו לגיל המתאים, זכו ל "שיחה" מביכה מהוריהם. המתבגר וההורה עמדו זה מול זה סמוקי לחיים ומבויישים, ההורה היה מנסה לגמגמם את סודם של המבוגרים, הילד הנבוך היה פוטר אותו באמירה שהוא כבר יודע, הח'ברה מדברים. והסיטואציה כולה הייתה צריכה להסתיים מה שיותר מהר.
במהלך חיינו אנו נעזרים באנשי מקצוע בסיטואציות רבות. אנו פונים לאדריכל על מנת שיתכנן את ביתנו, לעורך דין על מנת שיגן על זכויותינו, ולרופא על מנת לשמור על בריאותנו. מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לקבל עזרה בתחום הנפשי?
תופעת החרם היא אחת התופעות הקשות הקשורות בבריונות בחברת הילדים. בריונות מוגדרת כאלימות מכוונת, חזרתית, המנצלת ומייצרת יחסי כוחות לא הוגנים בין הפוגע לבין הנפגע. ילדים הנפגעים מחרם עשויים לשאת בתוכם צלקות למשך שנים רבות
קרוב לשלושים וחמש שנים חלפו ועדיין תחושה עמוקה של בושה ואשמה מלווה אותי כשאני נזכר במה שעשינו לאיתן.
איתן הצטרף אלינו לכיתה ב', אנחנו כבר היינו קבוצה מגובשת, כזאת שהכירה עוד בפעוטון, ואז איתן הגיע, והוא היה שמן. זה היה יותר ממספיק בכדי להתחיל את מסכת ההתעללות בו.
האוכל שאנו אוכלים מהווה עבורנו מקור למילוי צרכים, הנאה ותענוג. אך מה קורה כשהעיסוק בו יוצא משליטה? הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות ופיסיות הפוגעות בבני נוער ובמבוגרים, בעיקר בקרב נשים ונערות.
'דימוי עצמי' – צמד מילים שמקפל בתוכו את כל התכונות והמחשבות שאדם מייחס כלפי עצמו. הדימוי העצמי הוא לרוב דינאמי ועשוי להשתנות באמצעות תהליכים שונים, גם לאחר שהתגבש אי שם בשנות ההתבגרות.
בל"ג בעומר, כמו ביום העצמאות, יוצאים המתבגרים מהבית חדורי התלהבות לקראת הלילה הארוך ומלא הריגושים המצפה להם. לילה שבו הגבולות נפרצים, יש סיבה למסיבה ובעיקר יש, לכאורה, סיבה להסתובב ברחובות שעות ארוכות.
הפרעת קשב וריכוז היא ההפרעה השכיחה ביותר באוכלוסייה. בקרב ילדים ונוער היא אף נפוצה עוד יותר. הילד 'על קוצים'? מוסח בקלות? מאבד את החפצים? אם אתם חוששים שילדכם סובל מהפרעת קשב וריכוז הכתבה הזו בשבילכם.
"אני לא טובה בכלום", "אני אף פעם לא אצליח", "לא רוצים להיות בחברתי", "אני כישלון"...מזדהים? מתי בפעם האחרונה הרגשתם בטוחים במי שאתם? במאמר הבא נדבר על מהו ביטחון עצמי, מאיפה הוא נובע ואיך אפשר לחזק אותו? המשיכו לקרוא.
בניגוד לבן המבין מגיל צעיר שעליו להתנתק מאחידותו עם אמא ולהיפרד ממנה כדי להיות כמו אבא, הרי הבת אינה צריכה לעבוד היפרדות זו בשביל לגבש את זהות המינית. ההיפך הוא הנכון, גיבוש זהותה נעשה דווקא מתוך הקשר עם אמא. כאן מתחיל הריקוד המורכב בין התקשרות להיפרדות.
שנים רבות מבנה המשפחה היה הירארכי וברור – ההורים הם המחליטים, ההורים נמצאים במשפחה במעמד שונה מזה של ילדיהם. לא כל כך מזמן, עד שנות השמונים לעירך, כשאבא או אמא אמרו משהו- על הילדים היה לקבל זאת מיד, ללא שאלות תהיות או ערעור. בטח שלא לדבר על משא ומתן.
האם אתם נאנחים בייאוש אחת ליומיים לנוכח עוד "מלחמת אחים" בין הילדים שיצאה משליטה, או מול התנהגות תוקפנית ובלתי מרוסנת של אחד מהם?
איך עושים את זה? מתי זה יגמר? השאלות המציפות הורים למתבגרים הן רבות וקשות. זהו גיל בו מצד אחד הגוף משתנה, מוצף בהורמונים שמקשים על יכולות לויסות עצמי ועם כל אלו- כל כך רוצים בסתר ליבם, תוך כדי מרד, חוצפה, התרסה – להרגיש אהובים ומוערכים על ידי הוריהם.
הורים רבים חווים קשיים עם ילדיהם בגיל ההתבגרות ומרגישים שהסמכות ההורית נשמטת תחת רגליהם. המתבגרים נוטים למצבי רוח משתנים, ווכחנות ומרדנות. ההורים עומדים מנגד בחוסר אונים, כואבים את הקשיים של המתבגרים ואינם יודעים איך וכיצד לתקשר איתם.
אימהות היא דבר מסובך. דויד גרוסמן כתב בספרו "שתהיי לי הסכין" שהמילה אימהות מורכבת משתי מילים אי- מהות. הסתירה הפנימית בין נקודת המבט שמציע דויד גרוסמן לתחושה העמוקה כי ההורות היא המהות הכי עמוקה וחשובה שלנו מדגישה את המורכבות של ההורות בכלל ואת האימהות לבנות בפרט.
התקף חרדה הוא אירוע לא נעים ומלחיץ, אך לרוב לא מסוכן, שבו אדם מרגיש אי שקט, מחנק, סחרחורת, יובש בפה, דפיקות לב ותחושות לא נעימות נוספות. איך תזהו שאתם בהתקף חרדה?
חייבת לשתף אתכם, בחוויה של חיפוש טיפול לבן שלי. בעודי כותבת הייתי מאוד רוצה להאמין שהחוויה הזו היא אישית שלי, מקרה בודד אולי חוסר מזל אבל לצערי אני יודעת מרבים אחרים שהמקרה שלי לא כל כך נדיר.
בשבוע האחרון אנחנו שומעים יותר ויותר על התפשטות התופעה מעיר לעיר – פה נראה נער מחופש לליצן, שם מדווח נער אחר על דקירה ע"י נער עם מסיכת ליצן... אין ספק שזה מטריד ועלול לעורר פחד וחרדה אצל הילדים ובצדק.
פעילות גופנית אינה רק בריאה לגוף, אינה רק שומרת על גזרה - לפעילות גופנית ישנן איכויות טיפוליות ומרפאות בתחום הנפש.
תיקוף רגשי הוא למעשה כל דבר שאומר לאחר שאנחנו יכולים להבין מדוע הוא מרגיש (או חושב, או עושה) כמו שהוא מרגיש.
בכול בית ולכול זוג הורים ישנה את הדרך שלהם לחנך את ילדיהם, אך על דבר אחד אין עורערין - חינוך באמצעות פינוק מוביל להתפתחות נפשית והתנהגותית קשה וכי ילד שגדל על טהרת הפינוק יגדל להיות אומלל.
במאמר זה אפרט כיצד מסייעים לילד לחוש שייך ולבסס את נחיצותו ומשמעותו בביתו, בסביבתו וכך לגבש תפיסה חיובית באשר למקומו ולתרומתו לזולת ולחברה.
בעידן הנוכחי אחד הקשיים המרכזיים שפוגשות משפחות הוא היכולת למצוא זמן איכות חוויתי כמשפחה. ריבוי המשימות, המחויבויות הרבות והרצון להספיק הכול, דומה כי דחקו את הערך החשוב מכל הלא הוא מערכת היחסים המשפחתית וההשקעה בה.
שינויים חברתיים שחלים בעידן הנוכחי וב20 שנים האחרונות הובילו לטשטוש הסמכות ההורית בבית, ילדים מרשים לעצמם להביע את רצונם בצורה גלויה,הורים לא בטוחים כיצד עליהם להגיב...
מאז שחר הינקות עת מגיע עולל צעיר לעולם הדבר הראשון אותו הוא עושה זה יוצר קשר עם הזולת. הדבר כל כך חיוני ואינסטנקטיבי עד שלא ניתן לדמיין זאת אחרת. מתוך מכלול הצרכים של האדם דומה שהצורך המשמעותי ביותר להתפתחות פיזית ונפשית בריאה הוא הצורך בתחושת שייכות.
גיל ההתבגרות איפוא הינו שלב מאתגר, סוער ודרמטי בחיי הנער וההורים, אך כמו בכול שלב קודם גם כאן להורים תפקיד מכריע ביכולת המתבגר לעבור אותו בשלום תוך שמירה על מערכת יחסים טובה ובטוחה.
אחת התלונות הנפוצות ביותר של הורים, במשפחות הכי נורמטיביות ומתפקדות, היא שהילדים לא מקשיבים.
השבוע שודרה בטלויזיה תוכנית ראיונות ותחקירים העוסקת בילדים לא מקובלים חברתית, ילדים שעברו חרמות והתעללות חברתית בבית הספר.
אין ספק שזה נושא בוער המעסיק הורים רבים. כל הורה רוצה שילדו יהיה מקובל, פופולרי, מוקף חברים.
הלחץ שחווים ההורים מהילדים שרוצים ורוצים ורוצים כל כך- מעוור פעמים רבות את יכולת קבלת ההחלטות של ההורים עצמם, דוקא במקומות בהם הילד הכי צריך את הוריו בעלי הראייה המפוכחת.
אחת לשבוע יש התקף בכי או עצבים על עלבון ממשהו שמישהו כתב או כי מישהו החליט להוציא אותו מהקבוצה. והוא אפילו עוד לא בן עשר. הילדים שלנו חיים בווטאס אפ.
כל הנעשה בחדר הטיפול וכל תוצאה של התהליך הן בהכרח פועל יוצא של האינטראקציה המיוחדת הנוצרת בין האנשים היושבים יחד בחדר שבוע אחר שבוע. מכיוון שכך, בחירת המטפל דומה מאוד לבחירת שותף למסע.
האם אנחנו באמת מקשיבים למה שהילדים שלנו אומרים?
ילדים מביעים את עצמם באופן טבעי דרך המשחקים, כמו שמבוגרים מביעים את עצמם דרך מילים
מתי תכונות אופי, כגון ביישנות ומופנמות, מחביאות בתוכן חרדה חברתית? כיצד אני, כהורה, יכול להבחין בכך ולהבדיל בין סגנון אישיותי לבעיה? ומתי מומלץ לפנות לטיפול?
בטחון עצמי הוא מונח מתעתע. אנשים רבים המפגינים בטחון עצמי מופרז, אלה שתמיד נראים חזקים ובטוחים ובלתי ניתנים לערעור- פעמים רבות הם דווקא אלו המנסים לכסות ולהסתיר תחושות נחיתות או חוסר ביטחון.
רבים כבר יעצו וכתבו על השיחות החשובות שיש לקיים עם הילדים לפני החופש הגדול. על דיאלוג בגובה עיניים, מכבד ומאפשר לתיאום ציפיות והבהרת גבולות. על ההסכמים שיש להגיע עם הילדים כדי לאפשר הרגשה של חופש מצד אחד אך גם לשמור על ביטחונם ובריאותם של הילדים
אוירת סוף השנה כבר ממש כאן ואיתה מתחילות השאלות והתכניות לחופש הגדול. הנה כמה טיפים לשמירה על הסמכות ההורית ועל ניהול הבית בימי חופשה ארוכים.
היא חייבת שיעריצו אותה ועושה הכול על מנת להרשים. היא נראית מדהים ולא חסר לה כסף. ניתן היה לחשוב שהיא בפסגת האושר, אבל האמת העצובה היא, שהאושר ממנה והלאה. איך יכול להיות?
זה יכול לקרות כבר בגיל הגן. הורים פונים ושואלים: מה עושים עם ילדה שלא מקשיבה למה שמבקשים ממנה? מה לעשות כאשר אני מבקשת מהילד לאסוף את הצעצועים והוא בתגובה משליך אותם רחוק או זורק אותם עלי?
להיחשף פירושו להיראות, לאפשר להכיר ולגלות. חשיפה עצמית מוגדרת כהתנהגות מילולית שבה אדם אחד מספר לשני על עצמו. האינפורמציה הנחשפת יכולה להיות אינטימית מאד, אך לא בהכרח.
אוטונומיה, היכולת לקבל החלטה, להיות ישות עצמאית ובלתי תלויה בפני עצמה, היא אתגר הליבה של גיל ההתבגרות. יחד עם הניסיון להשיג אוטונומיה – גיבוש הזהות העצמית המתרחש אף הוא בגיל זה, מושפע רבות מקבוצת השווים- החברים המתבגרים האחרים. מסיבה זו יעדיף המתבגר את חבריו
הכעס הוא אביהם של הרגשות כולם. כשאדם כועס, רוב הסיכויים שיש שם רגשות אחרים שאינם מודעים או שהאדם אינו יכול לבטא אותם מכל סיבה שבעולם וכל שנותר לו הוא הכעס הגלוי.
הילד הלך היום לבית הספר בידיעה שיקבל תעודה. האם עשיתם איתו שיחת הכנה? בדקתם מהם חששותיו? הכנתם מתנה בהנחה ש"העיקר שירגיש טוב עם עצמו" לפני שבדקתם כיצד הוא באמת מרגיש?
גיל ההתבגרות הינו תקופה סוערת ורבת תהפוכות בחייו של הילד ההופך לנער. זו תקופה של מעבר בין הילדות לבגרות ומאלצת את המתבגר להתמודד עם אתגרים רבים ומורכבים, עם שינוי בציפיות ובדרישות של הסביבה מהם ושלהם מעצמם, עם שאלות הנוגעות לעתיד, ועם לחצים חברתיים רבים.
מערכת היחסים בין האחים והאחיות במשפחה היא מערכת היחסים הארוכה ביותר בחייו של אדם.
לא אחת אנחנו שואלים את עצמנו האם הילד שלנו, כאשר הוא הולך לבית הספר, מרגיש מקובל? האם חבריו תופסים אותו כ"מקובל"? האם לעיתים הוא מרגיש דחייה על ידי חבריו לכיתה? כיצד נדע מה עובר על הילד שלנו?
בשנים האחרונות התפתחה תעשייה שלמה סביב אבחונים של לקוי למידה לצורך קבלת הקלות בלימודים ובבגרויות. האופנה הגיעה למימדים כאלו שאמא שהשתתפה באחת ההרצאות שנתתי אמרה לי "בתי חזרה מבית הספר וביקשה שאממן לה אבחון כי היא גם רוצה כרטיס שיתן לה הקלות במבחנים".
במה עוסק האבחון הדידקטי? מי זקוק לאבחון דידקטי ? איזו אוכלוסייה מגיעה לאבחונים? מהן מטרותיו של האבחון? האבחון הדידקטי עוסק בבדיקה ואבחון של יכולות( חוזקות ) וקשיים (או ליקויים) בתחום הלימודי ומועבר ע"י מאבחן/ת דידקטי/ת שהוכשר/ה לכך.
על פי אריקסון, פתרון מוצלח של הקונפליקט המאפיין שלב זה יהיה גבוש זהות עצמית, ידיעה פנימית של מה טוב מה רע, מי אני ומה אני שווה ומה אני רוצה בחיים. גיבוש נאמנות לעצמי ויכולת בחירה תוך תחושת שליטה טובה על חיי.
הורים רבים למתבגרים מתארים את החיים כשדה קרב נוקב, מייגע ואפילו מייאש. הם מנסים בכל דרך אפשרית להגיע ללידיהם, להיות להם למשענת, לעזר, בגיל ההתבגרות, בתקופה הקשה, אך הם נהדפים שוב ושוב.
כאשר ילדינו מגיעים לבגרות המינית ולגיל ההתבגרות אנחנו נבוכים ומתלבטים. מעבר לכך, כל אדם מתפתח אחרת ולכן גם הילדים שלנו יעברו את הגיל קצת אחרת, יתחילו מאוחר יותר או מוקדם יותר ויושפעו אחרת מאיתנו, בכל זאת הם בני אדם נפרדים ואחרים.
יש סיטואציות חברתיות שמלחיצות כמעט כל אחד. רבים מאיתנו זוכרים איך התרגשנו ביום הראשון בעבודה חדשה או באוניברסיטה. אף אחד לא הכיר אותנו והיה חשש שכל דבר שנאמר או נעשה יותיר רושם ראשוני שיכול להיות לטובתנו או לרעתנו.
הפרעות חרדה הופכות שכיחות בעידן המודרני. קצב החיים, ציפיות חברתיות הולכות וגדלות לתפקוד אופטימלי בתחומי חיים רבים כל כך, נגישות המידע, והחשיפה התקשורתית הגדולה לכל הנעשה מסביבנו יוצרים עומס על המערכת הפיזיולוגית והנפשית של האדם.
לפעילות הגופנית השלכות רגשיות רבות אחרות. התמדה בפעילות גופנית מייצרת שיפור במצב הכושר הגופני מה שמביא לתחושת מסוגלות והצלחה באותה פעילות
החופשות הארוכות הנגזרות עלינו ממשרד החינוך תוקפות אותנו ארבע פעמים בשנה. כאשר מגיע הראשון ביולי, או חופשת פסח, הימצאותם של הילדים בבית ביום שישי בבוקר תופסים אותנו לא מוכנים בעליל.
המון דברים כבר נכתבו ונאמרו על גלישה בטוחה עבור הילדים שלנו באינטרנט. אך האם הדברים ניתנים ליישום? האם יש מענה ברשת עבור ילדים קטנים? האם יש תכנים המתאימים לגילאים הצעירים? האם יש אפשרות לא לחשוף אותם לתכנים פוגעים?
סטודנטים רבים בוחרים ללמוד ייעוץ חינוכי כברירת מחדל, לאחר שתקוותיהם להיות פסיכולוגים קליניים או פסיכותרפיסטים מתנפצות. עבור מרביתם הבחירה במסגרת חינוכית היא פשרה
הקשר בין חוסר גבולות לבין השמנה מפתיע, נכון? אולם חוסר הצבת גבולות בבית לגבי סוג המזון הנאכל, שעות האכילה והרגלי התזונה בכלל בהחלט יכולים להוליד ילדים הסובלים מהשמנת יתר.
מה קורה לילד שלי בבית הספר? כמה פעמים ילדיכם קמו בבוקר והתלוננו מיני תלונות כדי לא ללכת לבית הספר? מתי בקשתו של ילד ותחנוניו להשאר בבית הם בדיקת גבולות וחלק ממשהו טבעי ומוכר שהגורם לו הוא רצון להתפנק בבית, ומתי זה סימן אזהרה?
במציאות הישראלית בה לעיתים כה קרובות קורים אסונות, חשוב שנדע לתווך לילדים את התכנים המציפים את התקשורת. מכיוון שהתקשורת נעשתה כל כך פולשנית, אנחנו כבר לא יכולים להגן עליהם מלדעת מה קורה
נטיה לדחות מטלות ("דחיינות") היא דפוס התנהגות שמאפיין את מרבית האנשים, ובכללם סטודנטים כדוגמת שרון. בספרות המקצועית ניתן למצוא טענות לפיהן לא ניתן לטפל בדחיינות
כמעט כולנו דוחים משהו שאנחנו צריכים לעשות. לא סתם משהו, אלא משהו חשוב. גם עכשיו, כשאתם קוראים את המאמר הזה, יתכן מאד שיש משהו אחר שהייתם אמורים לעשות, משהו חשוב יותר
זוגיות ומשפחה הן מסגרות אנושיות אוניברסליות שנועדו לתת מענה לצרכים בסיסיים של המין האנושי במטרה לשרוד, להסתגל לסביבה, להעביר את הגנים לדור הבא ולשמור על הצאצאים בצורה הטובה ביותר.
המשפחה הפוסט מודרנית, תולדת המאה ה 20, מאופיינת ב "שבריריות מבנית" וקיומה קשור בנכונותם של הפרטים לחיות במסגרות המשפחתיות שיצרו. מצד שני, האינטרנט ההופך את העולם לכפר גלובלי עלול לפגוע בתקשורת האינטימית בתוך המשפחה
לאחר שהאינטרנט נכנס אל חיינו וכבש כמעט כל תחום אפשרי, הוא מתחיל לחלחל עתה גם לתחום הפסיכולוגיה והייעוץ. אצלנו בארץ זה עוד בגדר טפטוף, אולם בארצות הברית מדובר כבר מספר שנים בזרם גדול
