
כיצד להתמודד עם עם ילד/ה בארון
צוות על הספה
אתה הילד שלי ואני אוהב אותך. זהו המסר המרכזי שהילדים שלכם זקוקים לשמוע מכם אחרי היציאה מהארון. לכאורה, מילים פשוטות ומובנות מאליהן, אך עבור הילדים שלכם הן עולם ומלואו.
יחד עם זאת, אסור להתבלבל ולחשוב שהתמונה הליברלית הזו מייצגת את מרבית הילדים ובני הנוער בישראל, כיוון שבמקומות רבים בעולם ובארץ, היציאה מהארון בפני ההורים היא עדיין אירוע דרמטי ומעורר חרדה.
במאמר זה נתאר מהם מקורות הקושי שחווים הורים, כאשר ילדם או ילדתם יוצאים מהארון. ננסה להבין כיצד מתמודדים עם הקושי הזה ונלמד מה כדאי להגיד וממה מומלץ להימנע.
כשהילד יוצא מהארון – אתם נכנסים אליו
הורים רבים לילדים להט"בים מעידים על עצמם שהם אנשים פתוחים ומקבלים, לחלקם יש גם חברים ומכרים מחוץ לארון, ועדיין – היציאה של הילד או הילדה מהארון מפתיעה אותם, מדאיגה אותם ומערערת, במובנים רבים, את המבנה המשפחתי שיצרו.
הורים שראיינו תיארו את המתרחש אחרי ההודעה, כסוג של החלפת משמרות - הילד משתחרר ממשא הסוד המעיק ויוצא מהארון אל האור וההורים, באותו רגע ממש, נכנסים לתוך ארון משל עצמם ובו הם שוהים עד שהם חשים מוכנים לצאת את העולם שוב, כהורים לילד להט"ב.
נשאלת השאלה – מדוע זה קורה? למה אנשים פתוחים וליברליים מתייחסים ליציאת הילד/ה שלהם מהארון כאל בשורת איוב וזקוקים לזמן כדי להתרגל לרעיון?
מגדל הציפיות קורס
אחת התשובות המרכזיות לשאלה זו נוגעת בסוגיית הציפיות המוקדמות.
כל הורה יודע לספר כיצד נולד אצלו, ממש עם לידתו של כל ילד, גם שק שלם של ציפיות, דמיונות, משאות נפש ותכנונים מרחיקי לכת עבור התינוק שזה עתה הגיח מבטן אימו. בעיני רוחם הם כבר רואים אותו בוגר, עם זוגיות וילדים משלו.
הורים רבים מתארים את רגע היציאה מהארון של ילדם כרגע בו התמוטט מגדל הציפיות והתקוות שלהם והם נאלצו לבנות אותו מחדש, באופן מותאם יותר הפעם.
חששות, דאגות וחרדות מהעתיד
הורים רוצים שהחיים של ילדיהם יהיו קלים, נוחים ופשוטים ככל האפשר. כאשר הילד יוצא מהארון בפני הוריו, מתעוררים אצלם פחדים וחרדות לגבי עתידו – האם יהיה בטוח? האם יסבול מאפליה, או חלילה יהיה קורבן לבריונות הומופובית? איך תקבל אותו הסביבה?
הדאגות הללו עומדות, פעמים רבות, בבסיס הקושי של הורים להתמודד עם היציאה מהארון של ילדם או ילדתם.
איך כדאי שתגיבו, כדי לא לפגוע באופן בלתי הפיך ביחסים עם הילדים?
כל הומו, לסבית או ביסקסואל זוכרים את הרגע בו סיפרו להוריהם אודות הנטייה המינית שלהם, כרגע מכונן בחיים ומעידים עד כמה משמעותית היתה עבורם התגובה הראשונית של ההורים באותו הרגע. קשה להפריז בחשיבות התגובה שלכם וחוקרים אף מצאו, כי קבלה של ההורים את ילדם לאחר היציאה מהארון, מפחיתה משמעותית את הסיכונים של אותו הילד לפגיעה עצמית, שימוש בחומרים ממכרים, התנהגות מינית מסוכנת ואף אובדנות.
חשוב לזכור כי הנער/ה עברו דרך מסוימת עד לאותו רגע, בו בחרו לשתף אתכם בנטייתם המינית. הם צרכו מידע בנושא ברשת, נפגשו עם אנשים, שיתפו חברים קרובים ואולי אפילו השתתפו באחת הקבוצות החברתיות של ארגון הנוער הגאה, שם פגשו בני נוער שעסוקים באותן סוגיות. ההורים, לעומת זאת, לומדים על נטייתו המינית של הילד בפעם הראשונה, בדרך כלל מבלי שתהיה להם האפשרות להתכונן ולחשוב מה לומר, דבר שעלול לגרום להם להגיב בדרך שתפגע בילד ואף תרחיק אותו מהם.
אתה הילד שלי ואני אוהב אותך
זהו המסר המרכזי שהילדים שלכם זקוקים לשמוע מכם אחרי היציאה מהארון.
לכאורה, מילים פשוטות ומובנות מאליהן, אך עבור הילדים שלכם הן עולם ומלואו.
חבקו את הילד, אמרו לו שאתם אוהבים אותו תמיד, הבטיחו שגם אם ייקח לכם מעט זמן לעכל את החדשות, אתם בטוחים שתצליחו והכל יהיה בסדר. שאלו את הילד מה הוא צריך מכם – האם הוא רוצה שתספרו למשפחה המורחבת או שעדיין לא? האם הוא זקוק לתמיכה חיצונית? האם יש לו עם מי לדבר?
רגישות, קבלה ואהבה – הם הסיפור כולו.
להיעזר בבעלי ניסיון
אם אתם חשים מבולבלים או חסרי אונים, חשוב שתדעו שהתחושה נורמטיבית וכי הורים רבים היו במצבכם בעבר ולא היו בטוחים כיצד נכון להגיב. אפשר וכדאי להיעזר בהורים הללו, שישמחו לחלוק אתכם מניסיונם ולתמוך בכם במסגרת פעילותם בארגון תהל"ה. אם אתם מרגישים במצוקה, או שהיחסים עם הילדים נקלעו למשבר חמור בעקבות היציאה מהארון, אל תהססו לפנות לטיפול נפשי, אישי או משפחתי, שיעזור לכם להתמודד.
ומה לא לעשות בשום אופן?
הורים רבים מגיבים ליציאת הילד מהארון בדרכים שעלולות להיות פוגעניות ואף הרסניות.
אל תתאבלו ואל תאשימו את עצמכם – "מה עשיתי לא נכון, שיצאת ככה", אל תביעו תקווה שזה יעבור והילד "יחזור למוטב" ובשום מקרה (נדגיש זאת שוב – בשום מקרה!) אל תציעו לו או לה טיפול "המרה" בתקוות שווא שהנטייה המינית שלהם תשתנה. הנטייה לא תשתנה, אבל היחסים המשפחתיים ייפגעו ללא תקנה.
מחפשים מטפלים מומחים לקהילה הגאה? לחצו כאן
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוגית קלינית לילדים ומבוגרים
התמחות: טיפול במבוגרים ובילדים , חרדה, קשיים התפתחותיים, טיפול זוגי, הדרכת הורים, טיפול בהורות, מערכות יחסי
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,רמת גן
שפה: עברית,אנגלית, צרפתית
פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בנשים וגברים, הורים וילדים, בזוגות וביחידים. מטפלת בגישה דינמית ומשלבת כלים נוספים כמו היפנוזהNLP

מטפלת זוגית ומשפחתית, מדריכת הורים בגישת אייכה
התמחות: טיפול אישי, זוגי ומשפחתי , הדרכת הורים בגישת אייכה, טיפול Emdr בטראומה, אובדן ושכול , יחסי הורים -
אזור בארץ: פתח תקווה,בקעת אונו
שפה: עברית
בעלת ניסיון רב בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי סביב טראומה , אובדן ושכול . ליווי זוגות במצבי קונפליקט ותקיעות תוך פיתוח היכולת להקשיב

פסיכותרפיסטית, מטפלת באמצעות אמנות, EMDR
התמחות: מבוגרים ובני נוער, דכאון, חרדה, ויסות רגשי, קשיים ביחסים בינאישיים, אירועים טראומטיים, התמודדות עם מ
אזור בארץ: חדרה, פרדס חנה והסביבה
שפה: עברית
הטיפול מיועד למבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצוקה, חווים משבר, ורוצים לשפר את איכות חייהם. בתהליך נעזר באמצעים שונים בהתאם לצורכו
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
גלישה בטוחה לילדים באינטרנט אתר זולי הקיפוד
המון דברים כבר נכתבו ונאמרו על גלישה בטוחה עבור הילדים שלנו באינטרנט. אך האם הדברים ניתנים ליישום? האם יש מענה ברשת עבור ילדים קטנים? האם יש תכנים המתאימים לגילאים הצעירים? האם יש אפשרות לא לחשוף אותם לתכנים פוגעים?
מתבגרים וסמארטפון חלק ג' ואחרון יוסי אוסדון - פסיכולוג חינוכי מומחה
אז מה היה לנו? בחלק א' (איך הסמארטפון משפיע על ילדנו), נחשפנו לסכנות האמיתיות הטמונות בשימוש בסמארטפון, בחלק ב' (מתבגרים וסמארטפון חלק ב') דיברנו תכל'ס על איך זה מתבטא במציאות של בני הנוער, בהחלט חומר מטלטל (וחובה לקריאה לפני שממשיכים הלאה), ועכשיו מה?
הדרכה להורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז צוות על הספה
המודעות לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ומתבגרים הולכת וגוברת בשנים האחרונות ויחד איתה גדל גם מספר הילדים המאובחנים עם בעיות אלו.ההורות לילדים עם בעיות קשב וריכוז מאתגרת במובנים רבים ואחד הפתרונות המעשיים האפקטיביים ביותר לסיוע בהתמודדות זו הוא הדרכת הורים ייעודית.
עקרונות בהתמודדות עם דחיית ביצוע מטלות (דחיינות) גד בן שפר, פסיכולוג קליני
נטיה לדחות מטלות ("דחיינות") היא דפוס התנהגות שמאפיין את מרבית האנשים, ובכללם סטודנטים כדוגמת שרון. בספרות המקצועית ניתן למצוא טענות לפיהן לא ניתן לטפל בדחיינות