איך מנהלים את החופש הגדול?
צוות אתר על הספה
שבו עם הילדים בתחילת החופש עם לוח שנה, או טבלת הימים של החופש וסמנו על לוח השנה תכניות שכבר נקבעו והוזמנו וימים "חופשיים". חשוב שהילדים יוכלו בעצמם לחזור ולראות מה מצפה להם קדימה, כמה זמן נותר לחופש, איך היו רוצים לתכנן את הימים שבאחריותם למלא. מתי הם בקייטנה, מתי יכולים לקבוע עם חברים, מתי נוסעים לחופשה. פרספקטיבה זו של זמן תסייע להם לווסת בין ימים רגועים בבית לבין ימים של יציאות לבילויים.
בעצם כבר עכשיו הוא מורגש ונוכחותו בוערת בשגרת יומינו. הילדים חוזרים הביתה בלי שיעורי בית, יוצאים מהבית בבוקר עם ילקוט ריק כי היום יש שירה בציבור, חזרות למסיבת סיום, מסיבת סיום, שיחה על מסיבת הסיום- הכל חוץ מלימודים.
אוירת סוף השנה כבר ממש כאן ואיתה מתחילות השאלות והתכניות לחופש הגדול.
למי מאתנו שכבר התארגנו עם קייטנות והצליחו לצמצם את ימי השעמום הגדולים וגם לאילו שהילדים שלהם לא רצו קייטנה, כבר יותר גדולים, הנה כמה טיפים לשמירה על הסמכות ההורית ועל ניהול הבית בימי חופשה ארוכים.
הדבר הראשון החשוב הוא להבין את הילדים. חשבו על עצמכם- אחרי שנת עבודה מפרכת, נפתח חלון הזדמנויות לכאורה ללא חובות, אפשרויות בלתי מוגבלות... ממש כמו אחרי שמשתחררים מהצבא. עבורם זה אותו דבר. החופש משכר ומבטיח. מצד שני לרוב הילדים החופש הגדול מציף ואולי גם קצת מאיים. ילדים צריכים לדעת שיש להם חופש בחירה אבל האפשרויות צריכות להיות מוגבלות בהתאם לגיל שלהם. אם לילדי הגן הצעירים אנחנו נבנה את תכנית החופש ומדי פעם נציע להם לבחור אם ללכת לגינה או להשאר בבית, ילדים בית הספר היסודי יכולים להתמודד עם כמה אפשרויות אבל גם הם צריכים להבין ולהכיר את המגבלות השונות מול האפשרויות העומדות בפניהם. הילדים מסיימים את שנת הלימודים ושמחים עד הגג, אבל מהר מאוד הם מתחילים להשתעמם וגם אם לעולם לא יודו בכך, גם להם מתחיל להמאס, הם מתגעגעים לחברים ולשיגרה.
לפני שאתם משוחחים עם הילדים על התכניות לחופש, חשבו אתם מה אפשרי מבחינתכם. כמה ימים אתם בחופש מהעבודה ומבלים איתם ומה ניתן לעשות בימים אלו. מי נשאר איתם בימים האחרים ואם הם כבר מספיק גדולים להשאר לבד, החליטו מהם הגבולות המותרים בימים אלו.
הילדים כבר נשארים לבד. כבר בתחילת החופש, נהלו עם הילדים שיחה. כאשר הם נשארים בבית לבד, מה הם יכולים לעשות כדי לא להשתעמם. בנו איתם תכנית והגדירו את הגבולות המותרים: האם יכולים כל היום לראות טלויזיה ולשחק במחשב/ טאבלט/ טלפון? האם מותר להם להזמין חברים או ללכת לחברים? באילו שעות ולמי? האם מותר להם לצאת לשחק בחוץ? מה הם אוכלים? האם יכולים לאכול מה שרוצים או שחשוב לכם שיאכלו מסודר? האם הילד יודע לחמם לעצמו אוכל ואתם סומכים עליו שהוא מספיק אחראי במטבח?
גם בימים אלו, מצאו במהלך השבוע ימים בהם אתם יכולים לערוך בילוי קל אחר הצהרים. גם אם הילד נשאר בבית כל היום, הציפייה לבילוי אחר אחר הצהרים, תעזור לו מאוד להעביר את היום. זו לא צריכה להיות הפקת מיליונים. מספיק שתקבעו כי אחר הצהרים תצאו לאכות גלידה, תקחו אופניים לפארק, תסעו לים- מבחינת הילדים זה כבר יום שצריך להעביר רק חלק ממנו כי בסופו מובטחת חוויה ששווה לחכות לה.
מעבר לימי השגרה, חשוב להסביר לילדים את המשמעויות הכלכליות של החופש הגדול. כן, כל שנה מחדש. כל שנה הילד מתבגר עוד קצת והבנתו את הדרך בה מתנהל עולם משתכללת וחשוב שהוא יבין מהם השיקולים שלכם בבחירת התכניות לחופש. אם אתם נוסעים לחופשה משפחתית, שתפו את הילדים בשיקולים שלכם בבחירת המועד והיעד, ולאחר שקבעתם את המסגרת, שתפו אותם בדברים שתוכלו לעשות בחופשה ותנו להם דברים לחכות להם, תנו להם אפשרות לבחור מבין האפשרויות, מה ירצו לראות או לעשות בחופשה.
שתפו את הילדים בהיבטים הכלכליים של החופש. הסבירו להם מה המשמעות של יום חופשה שלכם, מהן העלויות של כל אטרקציה והציבו להם תקציב. יש ילדים שבהחלט יכולים לקבל החלטה אם ללכת לפחות אטרקציות (לאלו שממש רוצים והן יקרות) או לבחור מקומות זולים יותר כדי לפרוס את התקציב על כמה שיותר ימים ומקומות. הראו להם כמה עולים הדברים, מהן ההוצאות הכרוכות בכל ביקור במקומות אלו.
תנו להם אפילו לנהל תקציב בעצמם. זה לא צריך להיות תקציב גדול, להיפך, אפשר לתת להם תקציב שבועי שנועד לארטיקים, אולי חומרי יצירה, סרט, או פיצה. והם יחליטו מה בוחרים לעשות באותו שבוע. תקציב כזה יש לו כמה מטרות. האחת, אתם תהיו בשליטה מלאה על ההוצאות הכרוכות בימי החופשה. שנית, לא תמצאו עצמכם מדי יום מתווכחים עם הילדים ומנסים להקטין את הסכומים אותם הם מבקשים עד כי אחרי שבועיים פתאום תשימו לב כי הוצאתם יותר ממה שתכננתם. שלישית, הילדים לומדים אחריות, הם לומדים לנהל תקציב והם מבינים כי באחריותם לדאוג שיהיה לם מספיק לכל השבוע. אם יבזבזו הכל ביום הראשון, לא יוכלו לבוא בטענות.
חשוב כי הסכום המוקצב הוא אכן סכום שאתם יכולים לעמוד בו ומצד שני הוא סכום שאיננו עצום. ילדים המקבלים סכום גדול מרגישים צורך לבזבז את כולו וכל העניין מאבד את טעמו. עשו חשבון אילו דברים הילדים עשויים לרצות לקנות בכסף שנראים לכם הגיוניים ול]י זה הגדירו תקציב שבועי (כמובן שהסכום צריך להיות מתאים לגיל. ילדים גדולים יותר הנוסעים לבד עם חברים לים או למקומות בילוי אחרים זקוקים לסכומים גדולים יותר).
שבו עם הילדים בתחילת החופש עם לוח שנה, או טבלת הימים של החופש וסמנו על לוח השנה תכניות שכבר נקבעו והוזמנו וימים "חופשיים". חשוב שהילדים יוכלו בעצמם לחזור ולראות מה מצפה להם קדימה, כמה זמן נותר לחופש, איך היו רוצים לתכנן את הימים שבאחריותם למלא. מתי הם בקייטנה, מתי יכולים לקבוע עם חברים, מתי נוסעים לחופשה. פרספקטיבה זו של זמן תסייע להם לווסת בין ימים רגועים בבית לבין ימים של יציאות לבילויים.
מכיוון וזמן רב עומד לרשות הילדים והם כבר מספיק גדולים כדי לקחת חלק במטלות הבית השונות, ניתן להציג בפני הילדים את המשימות שלהם לחופשה. כמובן שצריך לתת להם להנות מהחופש אבל יש להם כל כך הרבה ימים שהם יכולים לתכנן אילו ימים יקדישו למטלות אלו. לדוגמה- לסדר את החדר ואת המגירות כדי שניתן יהיה לארגן ציוד לשנת הלימודים הבאה. בנוסף יש מטלות של הבית ולא שלהם עצמם שהם יכולים לקחת בהן חלק פעיל יותר כשהם בחופשה- כביסה, כלים, להוריד את הזבל, לעזור עם האחים הקטנים. חשוב כי הילדים ילמדו איזון בין לקבל ולכייף לבין חובות ונתינה בחזרה. ילדים שרק מקבלים אבל לא נותנים דבר מעצמם, עלולים להפוך לילדים המרגישים כי הכל מגיע להם, כאלה שלא נהנים משום דבר ולא מעריכים. נתינה היא כלשעצמה דבר יפה אבל היא גם נותנת תחושת ערך עצמי ומקנה תחושת מסוגלות.
ילדים שהם מספיק גדולים יכולים גם לקחת על עצמם פרויקט של עשייה או נתינה מחוץ לבית- התנדבות בתחום שמעניין אותם, עבודה במתנ"ס השכונתי או בגינת הבניין, משהו שיהווה נתינה לאחרים ולקהילה. אפשר לארגן כמה חברים וליצור קשר עם עמותות שונות או עם העיריה ולהתנדב לסיוע בפרויקט כלשהו. התנדבות תספק תעסוקה, עניין, מפגש חברתי, מסגרת ועשייה מבורכת שכולם מרוויחים ממנה.
לסיכום, מעבר ללונה פארק, ים וסרטים יש הרבה מה לעשות בחופש הגדול מבלי לפשוט רגל או לאבד את השלווה של הבית. צריך לזכור כי הילדים זקוקים להכוונה כיצד למלא את זמנם, וגם אם הנטייה הראשונית שלהם היא לקום בבוקר ולפתוח טלוויזיה ואקס בוקס לפני שפותחים את העיניים, יש לנו, ההורים, הרבה מקום לשנות את ההתנהלות הזו ולהפוך את החופשה לתקופה משמעותית ומהנה. והעיקר- שמרו על הבטיחות של ילדכם ותהנו!
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכולוגית מומחית, פסיכותרפיה אישית וזוגית, הדרכת הורים, מטפ
התמחות: טיפול פרטני וזוגי. התמודדות עם חרדה, סטרס, דיכאון ומצבי משבר, קשיים בזוגיות, התמודדות עם לחץ מתמשך,
אזור בארץ: פתח תקווה,בקעת אונו, אפשרות למפגש מקוון בזום/סקייפ
שפה: עברית, אנגלית
פסיכולוגית מומחית בטיפול פרטני וזוגי. טיפול במצבי חיים כמו טראומה, חרדה סטרס ו דיכאון סיוע בהבנה וקבלת כלים לתקשורת בינאישית מיטבי
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: התמודדות עם משברי חיים, קשיים ביחסים, אובדן, פרידה, דכאון, חרדה, טראומה, גיבוש עצמי והסתגלות לשינויי
אזור בארץ: חיפה, בנימינה, פרדס חנה/כרכור, זיכרון יעקב, חדרה
שפה: עברית
מאמינה מאוד בטיפול כמפגש פתוח, קרוב ובגובה העיניים. מפגש המאפשר מרחב בטוח להעמיק בו את ההתבוננות, להבין תהליכים ואזורי קושי ולהתפת
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
ניסיתי לכתוב ספר רגיש מגדר. אז נסיתי... ד"ר הדס זאבי סלע
ואני רוצה לכתוב בעולם שבו הדמויות אינן מוגדרות ומוגבלות על ידי תפקודי מגדר. אז ניסיתי... לכתוב ספר רגיש מגדר. איך? ניסיתי ליצור אישה עצמאית שבוחרת לחיות ללא זוגיות, חופשיה מהציווי הנשי לחפש קשר.
נוכחות הורית בעידן הקורונה צוות על הספה
האתגר ההורי, שנולד ביחד עם הילד הראשון, התעצם לאחרונה והפך למורכב הרבה יותר – דאגות בריאותיות וכלכליות, חרדות חדשות שצומחות ככל שמתארך המשבר והצורך להתמודד עם כל אלו, כאשר הילדים בבית, רואים הכל וזקוקים לנוכחות הורית רבה מהרגיל.
כשהמצב הפוליטי נכנס הביתה – איך לנהל ויכוחים בתוך המשפחה? צוות על הספה
מצבי קיצון פוליטיים, כמו זה שאנו חווים בעשרת החודשים האחרונים, לא נשארים בכנסת או באולפני הפרשנים, אלא זולגים לתוך השיח המשפחתי והחברתי ועלולים לפגוע ביחסים. אז איך עושים את זה נכון וכיצד מונעים מהמחלוקת הפוליטית לפגוע במרקם היחסים העדין בין בני משפחה