
השמנת יתר אצל ילדים זווית נוספת
אפרת תמרקין – הדרכת הורים
הורים רבים הופכים מותשים מהויכוחים האינסופיים עם הילדים ומניסיונותיהם הבלתי פוסקים לעבור את הגבולות ומתחילים לוותר להם כדי להשיג "שקט תעשייתי". דוגמא שכיחה לויתור על גבולות היא כשההורים מאפשרים לילדיהם לאכול ממתקים בלי הגבלה.
שם המשחק הוא גבולות !!!
מיכל ושני ילדיה, מאיה בת ה-9 ודני בן ה-7 ערכו קניות בסופרמרקט בשעת אחר הצהרים. מיכל החזיקה בידה רשימת קניות אותה הכינה בבית לפי הצרכים האמיתיים של הבית. ברשימה נכללו מצרכים בסיסים, מזינים ובריאים.
מגיע דני - "אמא אפשר את הפיצה הזו?"
- "אפשר" עונה אמא.
אחרי דקה מגיעה מאיה - "אמא אני רוצה את העוגיות האלה, אפשר?"
- "טוב, בסדר" עונה אמא.
הסיבוב בסופר ממשיך ודני שוב מגיע עם חבילת קרמבו שהוא רוצה. מיכל שממש לא רוצה ויכוחים ועימותים קולניים בסופרמרקט מרשה לדני להכניס את הקרמבו לעגלה. מאיה גם היא לא מאחרת להגיע כשהיא מנופפת בידה במארז מבצע של ביסלי, ומיכל מהנהנת בעייפות בראשה.
כך נמשך לו מסע הקניות בסופרמרקט, הקופה עוד רחוקה והעגלה כבר מלאה בממתקים ובחטיפים שמיכל לא התכוונה לקנות כלל.
מיכל התקשתה להציב גבולות בפני ילדיה. במקרה דנן הקושי בהצבת הגבולות בא לידי ביטוי הן בסיטואציית הרכישה בסופרמרקט, הן מאוחר יותר, בבית - כשמיכל מנסה ללא הצלחה להקנות הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים, בבית מלא חטיפים וממתקים.
הורים רבים הופכים מותשים מהויכוחים האינסופיים עם הילדים ומניסיונותיהם הבלתי פוסקים לעבור את הגבולות ומתחילים לוותר להם כדי להשיג "שקט תעשייתי". דוגמא שכיחה לויתור על גבולות היא כשההורים מאפשרים לילדיהם לאכול ממתקים בלי הגבלה.
התוצאות לא מאחרות להגיע - לכיס ולכרס...
לפני יציאה לקניות עם הילדים כדאי לקיים עמם הילדים שיחה מקדימה ולתאם ציפיות: להסביר מה אנו מתכוונים לקנות, להגיע להסכם עם הילדים לגבי מה מותר להם להכניס לעגלה – למשל: ממתק אחד לפי בחירתם, או רכישה במגבלת תקציב מסוימת.
בבית כדאי להסכים עם הילדים מראש מתי אוכלים מה וכמה. למשל – לרכז את אכילת הממתקים לשעה מסוימת וגם אז לאכול מנה מוגבלת (גם רופאי השיניים ישמחו). תקופת ההסתגלות הראשונית עשויה להיות קשה ומתישה אולם בטווח הארוך תרוויחו שלווה וגם בריאות טובה. שווה לא?
אפרת תמרקין – הדרכת הורים
סדנאות לקבוצות והנחייה פרטנית להורים
[email protected]
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

המרכז לאבחון, טיפול רגשי בהפרעות קשב וריכוז, אוטיזם וקשיים ח
התמחות: המרכז לאבחון (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם, דידקטי, MOXO ) ,טיפול רגשי ,הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם. פסיכ
אזור בארץ: ירושלים והסביבה, תל אביב וגוש דן, אזור המרכז, חיפה והסביבה, קרית טבעון, אזור הצפון
שפה: עברית,רוסית,אנגלית,ערבית
המרכז מתמחה באבחונים- (ADHD, פסיכודידקטי, אוטיזם , דידקט). טיפול רגשי, הדרכת הורים .במרכז צוות מקצועי ומנוסה של פסיכולוגים, פסיכי

מוסמכת (M.A). מטפלת בפסיכותרפיה ובטיפול בתנועה בשילוב אומנוי
התמחות: צעירים בגילאי 20+ ומבוגרים.
התמודדות עם חרדות, דיכאון, משברי חיים, אבדן, צמיחה אישית, ביטחון ודימוי
אזור בארץ: כרמיאל,משגב וצפון
שפה: עברית
דרוש אומץ לפנות לטיפול. לבקש עזרה. לעיתים אומץ גדול. אני מזמינה אותך, למקום של שיתוף שמקל על הבדידות בלבטים והמחשבות. לתהליך שי

פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: בריאות הנפש,דיכאון,בעיות במיניות וזהות מינית,בעיות משפחתיות וזוגיות,התמודדות עם משברי חיים,טיפול במת
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית
פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת במבוגרים/ות, ילדים/ות ונוער שפונים/ות בשל חרדה, דיכאון, קשיים ביחסים בינאישיים ודימוי עצמי נמוך, מ
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אתגרים רגשיים וחברתיים של גיל ההתבגרות הילה שבורון
על פי אריקסון, פתרון מוצלח של הקונפליקט המאפיין שלב זה יהיה גבוש זהות עצמית, ידיעה פנימית של מה טוב מה רע, מי אני ומה אני שווה ומה אני רוצה בחיים. גיבוש נאמנות לעצמי ויכולת בחירה תוך תחושת שליטה טובה על חיי.
מתי כדאי לפנות לעזרה נפשית ואיך מתחילים? צוות על הספה
במהלך חיינו אנו נעזרים באנשי מקצוע בסיטואציות רבות. אנו פונים לאדריכל על מנת שיתכנן את ביתנו, לעורך דין על מנת שיגן על זכויותינו, ולרופא על מנת לשמור על בריאותנו. מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לקבל עזרה בתחום הנפשי?
חרדה ואמהות צוות אתר על הספה
הפרעות חרדה הופכות שכיחות בעידן המודרני. קצב החיים, ציפיות חברתיות הולכות וגדלות לתפקוד אופטימלי בתחומי חיים רבים כל כך, נגישות המידע, והחשיפה התקשורתית הגדולה לכל הנעשה מסביבנו יוצרים עומס על המערכת הפיזיולוגית והנפשית של האדם.
חרדה חברתית אצל ילדים ובני נוער מור גולן, פסיכולוגית
מתי תכונות אופי, כגון ביישנות ומופנמות, מחביאות בתוכן חרדה חברתית? כיצד אני, כהורה, יכול להבחין בכך ולהבדיל בין סגנון אישיותי לבעיה? ומתי מומלץ לפנות לטיפול?