הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום לך, לגבי השאלה המקצועית, עדיף לפנות לייעוץ והכוונה מקצועיים. הם עושים אבחון ועוזרים בהכוונה המקצועית. לגבי כאבים, חסכים ושאלות שיש לך לגבי עצמך, את יכולה לפנות לטיפול. זה לא הכוונה מקצועית, טיפול הוא מקום תומך ומכיל לעבד את השאלות שיש לך לגבי עצמך ולגבי הסביבה שלך. בהצלחה


שלום לך, בוודאי שטיפול חלקי ולא עקבי פחות יעיל, ולעיתים גם מזיק כיוון שלכאורה יש טיפול אך בפועל אין את שיתוף הפעולה הנדרש. בדומה לרפואה ונטילת טיפול תרופתי. אך בתחום הנפשי, לעיתים קרובות, הקושי להגיע הוא חלק מהטיפול עצמו ויש להעלות אותו ולדון בו בטיפול. כדי להבין מעבר לקשיים הטכניים מה מפריע להגעה סדירה לטיפול בסיוטים והפלאשבקים שמפריעים מאוד לניהול החיים. מציע לשתף את המטופלת בלבטים שלך, ולהתמקד תקופה בקושי להגיע ורק אחרי שעניין זה מבורר דיו, לחזור לטיפול בסימפטומים שבגללם פנית. בהצלחה שחף


שלום לך, דאגתך לביתך נוגעת ללב, וניכר כי המצב מביא את כולכם למצוקה רבה. יש להפריד בין המצוקה שלכם והמצוקה שלה. מבחינתכם, לצד הרצון לעזור, יש גם להתמודד עם הגבולות והמוגבלות של היכולת שלכם לעזור, וגם ללמוד כיצד להתמודד עם קשייה הנפשיים של ביתכם. מבחינה זו, חשוב שגם אתם תהיו בקשר עם אנשי מקצוע שיוכלו לתמוך בכם ולעזור לכם בהתמודדות שלכם, לתת לכם כלים, וכן עזרה ליצור נפרדות ביניכם לבינה, כך שקדייה לא ישתלטו גם על חייכם. לגבי ביתכם, לא ניתן לתת אבחנה דרך הפורום. יש מספר אפשרויות שונות וחשוב שתיעשה אבחנה נכונה ויותאם הטיפול המתאים. במצבים כאלו, רצוי לפנות למסגרת טיפול מערכתית - היום דרך קופות החולים שבמצבים אלו צריכים להפנות למסגרות של בריאות הנפש. במסגרות בריאות הנפש יש צוות רב מערכתי ומרפאות ייעודיות שצריכות לתת את המענה הנכון. אתם יכולים גם לחפש מטפלים פרטיים או מרפאות שמתמחות בתחום של הפרעות גוף דיסמורפיות. בכל מקרה, בהפרעות מסוג זה, נדרש טיפול ממושך, אינטנסיבי, הקפדה על הגעה קבועה לפגישות, והרבה סבלנות. בהצלחה שחף


שלום דניאל, טוב שאתה משתף ברגשותיך ומחשבותיך. לא קל לשתף בכך שמתפתחים רגשות כלפי המטפל/ת, כל שכן רגשות אירוטיים ופנטזיות מיניות. אך למעשה, התפתחות של רגשות כאלו בטיפול הן עובדה שכיחה, ואף מהוות חלק חשוב בטיפול. חשוב שתשתף ברגשות אלו את המטפלת ושתוכלו להבין את המשמעות של הרגשות האירוטיים והפנטזיות, ולקשור אותם לפנייה שלך ולהבנה מעמיקה יותר של האינטראקציה ביניכם, של דפוסי ההתקשרות והצרכים שלך וכן הלאה. בהצלחה שחף


שלום טניה, צר לי לשמוע על האובדן הכואב של אביך. נראה כי דרך הקשר עם הכלב את מעבדת את האובדן והאבל. לצד זאת, את מתארת קושי בתהליכי העיבוד של האבל, אשמה ותחושת אחריות יתר שמתישה אותך. התהליך הטבעי הוא של שחרור הדרגתי של האשמה, החרדה והעצב, וקבלה של הגבולות שלנו והסופיות הכואבת. אם אינך מצליחה בתהליך טבעי להוריד את הדאגה ולאפשר לעצמך יותר חופש מומלץ לפנות לפסיכותרפיה שתעזור לך גם בעיבוד האבל וגם בהשבת השליטה על חייך. ניתן גם לפנות לטיפול פרמקולוגי (תרופתי) בייעוץ של פסיכיאטר. בהצלחה שחף


שלום ליה, את מתארת מצוקה חרדתית חריפה עקב פרידה וחזרה לקשר. נראה כי הפרידה והחזרה הותירו אותך בתחושות של אי וודאות וספק שקשה לך לשאת ומעוררות חרדה גבוהה. טיפול תרופתי מתחיל להשפיע לאחר 3-6 שבועות, ויש גם לעשות מעקב בחודשים הראשונים לגבי תופעות לוואי על מנת להתאים את הטיפול התרופתי אלייך. בנוסף, מומלץ להתחיל פסיכותרפיה על מנת ללמוד לשאת ספק ואי וודאות ולהבין יותר את תחושות חוסר הביטחון שהתעוררו בהקשר הרחב של חייך. שחף


שלום לך, את כרגע בטיפול, ולכן הייתי מביא את השאלות האלו לטיפול עצמו. אולי תוכלו לגלות שה התלבטויות האלו מופיעות בחייך בכל מיני וריאציות? כמו השאלות האם עשיתי בחירה נכונה? האם היה עדיף להישאר עם מה שהיה? או להחליף? (חפץ, מכשיר, עבודה, קשר וכן הלאה). יכול להיות שזה ייגע בשאלות אחרות שיעלו. כלומר, חשוב לאפשר לתופעה הזו להיות חלק מהמרחב הטיפולי ולראות מה אפשר ללמוד ממנה עבורך. בברכה שחף


שלום לך, לא ניתן לתת אבחנה דרך הפורום, אך נראה שהסימפטומים שאת מתארת הם מהכיוון הפוסט-טראומטי. אירוע בו אדם קרוב בסכנת חיים יכול להוות טריגר להפרעה מסוג זה. הדבר הנכון הוא לפנות לאיש מקצוע, לעבור אבחון מתאים ובהתאם לכך את המענה הנכון עבורך. בברכה שחף


שלום לך, התיאור שלך של הסיטואציה מדויק ובהיר. חשוב שתעלי את זה בטיפול, ותוכלו לבחון את המשמעויות של האקט הזה, וכיצד זה מהדהד בקשרים אחרים שלך - הקושי לסיים את התקשורת, אלא בצעד של התנתקות חד צדדית. החרדה שעולה כל עוד לא חסמת, והרגיעה שיש אחרי. לאקט זה יכולים להיות היבטים רבים ושונים, ונראה כי הוא מזמין אתכן לחקירה משותפת של המנגנון הזה, הפונקציה שלו, משמעויותיו והשלכותיו. את לא צריכה להבין מהיכן הצורך נובע, ובוודאי שלא להרגיש לא נעים או רע עם עצמך. הטיפול נועד בדיוק כדי לעורר פעולות מסוג זה, להכיל אותן וביחד להבין את המנגנון הנפשי שפועל דרכן. בהצלחה שחף


שלום עמית, השיתוף שלך אמיץ וכנה, ובנסיבות שתיארת, גם של האירועים עצמם וגם של התגובות שקיבלת בעבר, זהו צעד משמעותי וחשוב. ישר כוח! דווקא מתוך המצוקה הרבה שאת מרגישה יש תקווה, שכן פנית לעזרה. זה צעד ראשון והכרחי לשבור את הבדידות שבה את נושאת את הכאבים שלך. חשוב מאוד לפנות לטיפול. ניתן לפנות לטיפול פרטי, או דרך קופות החולים. בנוסף, יש מרכזים שמתמחים בטיפול בנפגעי/ות פגיעות מיניות, שיוכלו לעזור גם בטיפול הנפשי וגם במעגלי תמיכה חשובים נוספים. הדבר החשוב ביותר שלא תישארי לבד עם המצוקות האלו, תפני לעזרה הן במישור של פסיכותרפיה והן בהרחבת מעגלי התמיכה. בהצלחה שחף


שלום לילך, את כותבת בפתיחות על רגשות שלא תמיד קל להודות ולדבר עליהם, של תחושת עליונות והנאה מכך. השאלה החשובה היא מה את מרגישה לגבי תחושות אלו? ממה את חוששת? האם טוב לך? האם את מרגישה שהקשרים שיש לך מספקים וטובים עבורך? בכל מקרה לשאלות שהעלית בסוף התגובה שלך אין תשובה גורפת. אלו שאלות אישיות שחשוב לבחון בתוך הקשר טיפולי. אם את מוטרדת משאלות אלו, ומהקשרים שיש לך, את יכולה לפנות לטיפול פסיכולוגי. כדאי גם לבחון את האפשרות של טיפול קבוצתי שיכול להתאים לבחינת השאלות האלו. בהצלחה שחף


שלום לך, הקושי שלך להיפתח מובן וברור. טיפול נפשי זו סיטואציה מורכבת, שמעוררת חרדה רבה הן מפני התכנים הפנימיים והן מפני השיפוט החיצוני. נדרש זמן לחוש אמון, ולעיתים עיקר הטיפול ותרומתו היא ברכישת אמון והפנמה של המטפל/ת כדמות מיטיבה בתוך העולם הפנימי. השאלה של המטפלת מעוררת בך שאלות שקשורות בדיוק לקושי שלך, ולכן חשוב שתוכלו להתבונן יחד שתחושות שהשאלה מעוררת בך ותחקרו אותן. זו יכולה להיות דרך שלכן להכיר זו את זו יותר, להבין יותר את החרדות והקושי האישי שלך להיפתח. חשוב שהמטפלת תבין את המשמעות של השאלה עבורך, ומה היא מעוררת אצלך. נדמה שהחשש שלא תהיה אלייך סבלנות הוא מרכזי עבורך ונוגע במקומות וכאבים אישיים שחשוב להיות בהם יחד. השאלות שלך כאן בפורום מעידות על פתיחות רגשית ויכולת התבוננות פנימית. אולי שאלת הסבלנות היא גם השאלה שלך כלפי עצמך. ממליץ לשתף את המטפלת בדיוק במחשבות והתחושות שעולות בך, כפי ששיתפת כאן. בהצלחה שחף