על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום לך, אני מבינה שהמצב הרגשי של דאגנות יתר וחרדה גורמת לסבל רב. אני מאמינה שאפשר לסבול פחות, כמו המטפלת שלך. כל הכבוד לך שהתחלת טיפול פסיכולוגי, זה צעד מצוין בכיוון ואכן אני מבינה שיש שיפור, גם אם חלקי. טיפול פסיכולוגי קשה למצות תוך חודשיים מניסיוני. מציעה לך להמשיך ולעבוד בטיפול על הטבה במצבך, ומכך תרוויחי, לא רק את, אלא גם סובבייך הקרובים. לגבי טיפול תרופתי, הפרשנות שלך שהמטפלת ויתרה עלייך או לא חושבת שאת מסוגלת להשתפר רק באמצעות שיחות היא פרשנות מוכרת ושכיחה ופעמים רבות לאחר שמטפל מציע ייעוץ פסיכיאטרי, המטופל מביע רצון לסיים את הטיפול. אני מציעה פרשנות אחרת כמו הפרשנות שהטבה שמושגת על ידי טיפול תרופתי מאפשרת עבודה טובה יותר בטיפול הפסיכולוגי או שההטבה מאפשרת את חיזוק הכוחות ואת הפחתת הסבל באופן מהיר יותר ומשמעותי מטיפול ללא תרופות. לסיום אציין שיש מגוון רחב של תרופות פסיכיאטריות ולא הייתי ממהרת להלביש את הכותרת פסיכיאטרי על כל טיפול. מציעה ללכת לייעוץ פסיכיאטרי, אפשר וחשוב לשאול שם את כל השאלות ורק אז להחליט. בהצלחה, רחלי


שלום לך, צר לי לשמוע על האכזבה שלך. מקווה שפגישה זו לא תייאש אותך מלמצוא את הדרך להיעזר. אחד הפקטורים הכי מרכזיים להצלחת טיפול הוא הקשר בין המטפל והמטופל. מחקרים הראו שמעבר לסוג הטיפול, הקשר הוא גורם מרכזי בתחושת הצלחת הטיפול על ידי המטופל. חשוב שתרגישי בנוח בפגישות ולכן אני הייתי מציעה לחלוק עם המטפלת את מה שחווית ולראות אם יש פרשנות נוספת או ערך לשיחה על זה. אם לא, מציעה למצוא מטפלת שתרגישי איתה בנוח. בהצלחה, רחלי


שלום נעמה, את מעלה שאלה חשובה ותודה לך על כך. אפתח ואסיים בכך שהכי חשוב להמשיך לדבר את זה בטיפול עצמו. למטפל עצמו יש יותר כלים להעריך את ההתקדמות, והאם הטיפול מיטיב או לא. אך יותר חשוב מכך, נדמה שאת גם מעלה שאלה שקשורה ליחסים הטיפוליים - האם את יכולה לסמוך על המטפל? האם את יכולה לסמוך על עצמך? (אחת מהמטרות הטיפוליות היא שתוכלי לסמוך על עצמך, ולהגיד מה נכון לך גם בפני דמויות סמכות כמו מטפל). שאלות של אמון וקשר שעולות ביחסי טיפול לעיתים קרובות. פגישות טיפוליות לעיתים מעלות רגשות סוערים בהקשר של הווה ועבר, של דמויות משמעותיות, ולעיתים גם של חוויות טראומטיות שזקוקות לעיבוד אך כל נגיעה בהן מכאיבה. שאלת הקצב והעוצמה מאוד חשובה ולא נכון ללכת מהר מדי או עוצמתי מדי. זה שאת מרגישה ׳מפורקת׳ בסוף פגישה יכול להעיד על מגע ממשי עם רגשות בלתי נגישים ביומיום, ועם חוויות לא מעובדות. אך זה כשלעצמו אינו קריטריון להצלחת הטיפול. אחד המדדים הוא האם ביומיום יש שיפור בהרגשה שלך? האם יש שינוי בנושאים שבגללם פנית? איך ההתמודדות שלך ביומיום? האם יש שינוי בעוצמות של חרדה, דיכאון, רגשות אחרים, אם אלו היו מטרידים כשפנית, וכן הלאה. אפשר גם להיעזר בסביבה הקרובה שלפעמים יכולה לתת פידבק האם יש שינוי. כפי שאמרתי, אסיים איך שהתחלתי - חשוב שתעלי את השאלות שלך בטיפול עצמו. בהצלחה שחף


שלום שרית, נשמע שאת פגועה ומרגישה חוסר אונים וחוסר הבנה מדוע הדברים קורים. אין כמובן אפשרות לדעת מה קורה אצל אנשים אחרים, ובטח שלא מתיאור כזה במייל. אולי את יכולה לנסות ליזום שיחה עם אותו אדם ולשאול מדוע הוא ניתק את היחסים לגמרי? האם גם הוא נפגע? וממה? או להתייעץ עם קולגות נוספות שלך שהיו עדים למקרה ויוכלו אולי לשפוך אור. אם השאלות ממשיכות להטריד אותך, אולי תרצי לקבל עזרה מקצועית להבין מה חוויות אלו מעוררות בתוכך ובמה הן נוגעות. בהצלחה שחף


שלום מאור, השאלות שלך מעניינות ובעלות אופי פילוסופי ומחקרי. מציע לך לנסות להיכנס לפורומים בתחומים אלו, או לחפש מסגרת לימוד מתאימה לתחומי העניין שלך. בברכה שחף


שלום בר, תודה לך על השיתוף. אין שום דבר חולני בכך שיש לך פנטזיות בעלות אופי מיני על המטפל שלך. זהו מצב טבעי, בעל היסטוריה ארוכה וספרות רבה. זה מאפשר לחקור את חיי הנפש על הפן המפנטז שלהם. על המטפל/ת לשמור על גבולות ברורים, בהם מותר לחשוב, לדמיין, להרגיש ולפנטז כל דבר. אך צריך להיות ברור למטפל/ת שאין באפשרותם לעבור למעשים או להיענות במעשה לתשוקות (החיוביות כשלעצמן) שמתעוררות. חשוב שתמשיכו לדבר על כך בטיפול, וכל עוד המוקד הוא שימוש בחוויה כדי להתחבר אל רגשותייך ושתוכלי לעשות עבודה נפשית עם החוויה הזו, זו עבודה טיפולית חשובה. לשם הכרחי שתרגישי בטוחה ובסביבה מוגנת. לעיתים יש צורך קודם כל ליצור את הבטחון בסביבה הטיפולית. בהצלחה שחף


שלום יוגב, אי אפשר לענות על שאלה כזו במייל. התשובה היא אצלך, ותצטרך לעבור תהליך (אולי בעזרת טיפול נפשי) כדי להבין את הצורך שאתה מתאר. באופן כללי, אוכל רק להגיד שהתיאור של פעולה חוזרת שאתה לא יכול לעצור, מעיד ככל הנראה על חרדה, וכן על שחזור כלשהו של צרכים במערכת היחסים הזוגית. אם זה ממשיך להטריד אותך, אני מציע לפנות לטיפול מקצועי. בברכה שחף


שלום שירלי, תודה על השיתוף בחוויות האישיות שלך ובלבטים המאוד טבעיים וחשובים. קשר טיפולי הוא קשר בעל רגישויות שונות. אנחנו זקוקים פעמים רבות שזה יהיה מאוד מדוייק ומותאם עבורנו, ולעיתים מתקשים למצוא מרחב שכזה. נראה שאת חשה מורכבות לגבי תחושת בטחון בתוך קשר שבו את אמורה להיות מטופלת, זו שדואגים לה. אם אפשר לדבר על הדברים בתוך הטיפול, ולהפוך אותם לחומרי הטיפול עצמו, זה יהיה הכי נכון עבורך ועבור הטיפול. בהנחה שתוכלו יחד ללמוד יותר עלייך ועל מה התערער עבורך, ומכאן להבין האם נכון עבורך להמשיך? בהצלחה שחף


היי דנה, יש חומר רב ועשיר באינטרנט לגבי השאלות שאת מעלה, אבל חשוב לקרוא באתרים שמעלים חומרים של אנשי מקצוע ולהיזהר מחומרים שאינם מקצועיים ועלולים לזרוע בלבול. באופן כללי, אני חושבת שכל אדם מפתח הפרעות מסיבות קצת שונות ואין תשובה אחידה שתהיה נכונה לכולם, כך שאני מעדיפה לא להעלות השערות אישיות לגבייך. את יכולה לקרוא כדי להבין יותר, לדוגמא יש ספר שנקרא: 'די לאובססיה' של פרופ' דנה פואה. הנושא שהתייחסת אליו כאל "לא נעים לי" הוא נושא בפני עצמו ומעלה את שאלת הבושה סביב בעיות בחיים. האמת היא שלכולנו, כבני אדם, יש בעיות שונות, ההבדל ביננו (לדעתי) הוא ביכולת להכיר בכך. מי שמעז להכיר בבעיות שלו, יכול גם להנות מהסיכוי להיעזר באחרים. אני מקווה ומאחלת שלא תתני לתחושת הבושה (להבנתי זו משמעות ה-לא נעים לי) להפריע לך בדרך להרגיש יותר טוב. זה באמת מה שחשוב - שתרגישי טוב יותר. בהצלחה, רחלי


שלום ליאן, פנייה לטיפול נפשי נובעת על פי רוב ממצוקה נפשית כלשהי. במקרים אחרים מדובר ברצון להכיר טוב יותר חלקי עצמי וצורך לדבר על חלקים שונים בנפש ובחיים עם איש מקצוע. בפנייה שלך, כאן, מורגשת אמביוולנטיות (יחס דו-ערכי). מצד אחד, נשמע שאת סקרנית לגבי האפשרות של הטיפול ומעוניינת לפנות ואולי לבדוק האם יוכלו לעזור לך להבין את המשמעות של אותם זכרונות עמומים, אולי זו תהיה הזדמנות לדבר על רגשות, מחשבות, להכיר את עצמך יותר. מצד שני, ישנם גם חששות טבעיים - אולי לא כדאי לפתו? אולי לא כדאי להכיר חלקים מסוימים? אולי אין לך על מה לדבר? אולי עולה שאלה האם זה טוב בעינייך או לא? אם תבחרי ללכת לטיפול תוכלי לחקור את השאלות האלו ולנסות להתחבר לרגשות השונים שעולים בך באופן מודע ולא מודע. ושוב, רוב הפניות לטיפול נפשי נעשות על רקע מצוקה נפשית כלשהי, לעיתים גם היא עמומה ולא ברורה לגמרי. בהצלחה שחף


שלום לך דנה, הרבה מההפרעות הנפשיות הן עניין של עוצמה ותדירות. ב OCD קיימת חרדה שלא מרפה עד שהאדם עושה את המעשה שמרגיע אותו (שטיפת ידיים, בדיקת הדלת וכד'). אנשים רבים נוהגים לבדוק אם נעלו את הדלת, לפעמים גם פעמיים.. או לשטוף ידיים ביתר יסודיות. אם את מצליחה להשתלט על הטקסים לבד, מה טוב. אם את מרגישה שזה מחוץ לשליטתך, ושאת חייבת (תחושה פנימית) לעשות את הטקסים, כדאי לגשת לטיפול ממוקד ב OCD. בטיפול תוכלי לקבל כלים להתמודד עם תחושת החרדה ולנסות להתמודד עם מניעת הטקסים באופן הדרגתי ובליווי הנפשי המתאים. אני ממליצה. בהצלחה, רחלי


שלום לך, את מתארת חוויות קשות, אשר מותירות משקעים נפשיים כואבים וטראומטיים. במצבים אלו, הטיפול הנפשי הוא חשוב מאוד, אך גם קשה, שכן הנגיעה באזורים הכואבים והטראומטיים היא מציפה, מכאיבה, ולעיתים גם מקשה לתקופו מסוימות על התפקוד. כך שמה שתיארת הוא חלק מהתהליך הטיפולי. לצד זאת, חשוב שתוכלי להעלות בטיפול שהדברים מתקדמים מהר, שאת מוצפת, שאת מתקשה לתפקד, שאת מרגישה זקוקה בין הפגישות. כל אלו הם מידע וחומרים טיפוליים חשובים מאוד. לעיתים במהלך הטיפול יש להאט את הקצב, להעלות את מספר המפגשים השבועיים, להתמקד בסימפטומים ספציפיים לתקופה, וכדומה. מומלץ להיות במסגרת טיפולית תומכת ומחזיקה שתאפשר לך מגע טיפולי עם הפצעים. שחף