הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום לך, תודה על השיתוף הכנה ונוגע ללב. הכוחות שלך ניכרים בכל משפט ומשפט. היכולת למצוא את הטוב, לקבל ממה שיש, להיות בטיפול. נשמע שאת במסע להיות בקשר עם החלקים הכואבים, הבלתי נגישים ובלתי נסבלים. בהדרגה את מכניסה אותם לחוויה שלך ולצד הקושי והכאב, נשמע שיש לך יותר חופש להיות. מהתיאור שלך, נשמע שהתהליך עם הבחור שהיכרת הציף שכבה נוספת וכואבת של חוויות בלתי נגישות ובלתי נסבלות, ואת עושה ככל יכולתך כדי לפנות לכך מקום. לצד הרצון הברור והמבורך להיות בקשר, יש לזכור שמדובר בזמן קצר לעיבוד נפשי (את מתארת בסך הכל כמה חודשים, לתהליך שעלול לקחת שנים). לעיתים הנפש מאותתת לנו מה נכון לה בזמן נתון, עד כמה היא יכולה לשאת עכשיו. אי אפשר להאיץ את הקצב. לצד זאת, יש טיפולים שמערבים טכניקות של התמודדות יותר ספציפית עם סימפטומים - כגון חרדה, דיכאון, וכן הלאה. טכניקות שנעות בין סוגים שונים של חשיפה, אקטיביציה התנהגותית (בדיכאון), עבודה בדמיון וטכניקות שמערבות את הגוף ועוד. גם כאן, לאו דווקא מדובר בהליך קצר טווח. מציע שתעלי את השאלה עם המטפלת, ותבחנו יחד את הנושא ומה נכון עבורך ועבור הטיפול שלך. בהצלחה שחף


שלום לך, ממה שאת כותבת אני מבינה שאת מרגישה מצוקה בחיי היומיום, שקשורה לעצבנות ולתחושת בדידות מסוימת, לפחות בהקשר הזוגי. אני מבינה שאת לא מעונינת בשום טיפול פסיכולוגי ואת כן מעונינת להמשיך בטיפול התרופתי. לאור כך אני מציעה ראשית לקבוע תור אצל פסיכיאטר/ית, אפשר דרך קופת החולים, שיבדוק את מצבך וימליץ על הטיפול התרופתי הנכון בעיניו. קיבעי פגישות מעקב אצלו/ה לפי מה שימליץ. שנית, אם את לא מעוניינת בטיפול נפשי יש צעדים נוספים שיכולים להקל כמו - דימיון מודרך והרפיית שרירים פעם ביום (יש באינטרנט בשפע), יוזמה של השתתפות בקבוצות חברתיות כמו רווקים-רווקות, מפגשים עם חברים, הצטרפות לחוג שממנו תהני, פעילות גופנית ועוד דברים שאת יכולה לחשוב עליהם שמסבים לך הנאה ורוגע. בהצלחה, רחלי


שלום לך, קשה לענות מה זה יכול להיות מבלי להיות בסיטואציה עצמה. נראה שיש פער בין הסיטואציה והתגובה הרגשית וההתנהגותית. פער שכזה יכול ללמד על רגשות בלתי נגישים (מבוכה, עצב, כעס או כל רגש אחר שלא נגיש באותו הרגע). טוב שאתם שואלים את השאלה הזו בפגישות עצמן. ככל שתוכל להיות קרוב יותר לחוויה בזמן שזה קורה, למה קורה בגוף, מה האסוציאציות וכן הלאה, תוכלו ללמוד יותר על החוויה והמשמעויות שיש לה. אלו רגשות הצחוק מבטא ועם מה הוא אולי דרך להתמודד? בהצלחה שחף


שלום לך, המצוקה והתסכול שלך ניכרים, וזה צעד חשוב לפנות לעזרה שמעיד על אקטיביות ויוזמה. מדברייך עולה דיאלוג פנימי דורשני וביקורתי, ועל אף שהסביבה מציעה מחמאות, הקול הפנימי הביקורתי דוחה אותן. טיפול מסייע במיתון הקול הביקורתי והגברת קולות פנימיים מיטיבים ותומכים המחזקים. קולות תומכים חשובים גם אל מול ׳הנפילות׳ בהתמדה ובהמשכיות. את מדברת על דינמיקה ארוכת שנים, על כן, הייתי ממליץ על פניה לטיפול שיסייע בשבירת המעגלים השליליים וחיזוק תחושת המסוגלות והיכולות הטובות שניכרים בסיפורך. בהצלחה


שלום לך, לא ניתן לתת אבחנה על דפי האינטרנט. אין מספיק מידע. כדי לקבל אבחנה מעמיקה וטיפול מתאים יש לפנות למסגרת טיפולית/איש מקצוע. בהצלחה


שלום לך, זו שאלה תיאורטית, וכדאי לחפש ספרות בנושא של התפרצויות זעם. על רגל אחת, התפרצות הזעם עצמה היא הצפה של רגש שלילי, כשפעמים רבות ההצפה קשורה לרגשות בלתי נגישים ומנותקים. בטיפול נפשי בהתפרצויות זעם יש ניסיון לתת כלים לזיהוי טריגרים וכן להרגעה וויסות רגשי. זאת לצד, הבנה של הפגיעות והתסכול אשר מעוררים את הזעם. בהצלחה שחף


שלום לך, הדפים האלו הם שלך כמובן. ייתכן שמדובר באי הבנה? ייתכן שהפסיכולוגית לא הבינה שאת מבקשת אותם חזרה? אני מציעה לך לומר באופן ברור שאת מבקשת אותם. בוודאי שהדפים שלך וזכותך לעשות בהם מה שתרצי ולשמור אותם איפה שתחליטי. בברכה, רחלי


שלום לך, הסוגיות שאתה מעלה שייכות לקשרים בינאישיים, ואפשר לשער שקשיים אלו (שנראה ששייכים לתחומים של אמון, ביטחון, תלות במשוב חיצוני, רגישות לביקורת, תוקפנות ורגשות שליליים וכן הלאה) קיימים גם בשאר תחומי חייך. מבחינה זו הטיפול הוא זירה מתאימה שבה הסוגיות יעלו ויוכלו במסגרת התהליך הטיפולי לעבור עיבוד. זהו תהליך שלוקח לו זמן. במובן זה נשמע שהטיפול ממלא את תפקידו ואכן הקשר הטיפולי הוא משמעותי והרגשות מתעוררים. חשוב שאתה יכול להעלות ולפתוח בטיפול את מה שאתה מרגיש, וחשוב שתוכלו להתבונן מחד על התסכול, הכעס וכדומה, ומאידך על הפנטזיות המיניות והתשוקה שלך, ולהבין טוב יותר את הרגשות הבלתי נגישים, ואת הדינמיקה הנפשית שמניעה אותם ולקשור אותם לאזורים אחרים בחייך, לאירועי עבר וכן הלאה. בהצלחה שחף


שלום יעל, המוות הוא נושא שמעורר חרדה אצל אנשים רבים. האופן, הגיל והשלב בחיים שבו הוא חודר למודעות משתנה מאדם לאדם. יש הרבה כתיבה על המוות בספרות, הפסילוסופיה ובפסיכולוגיה (אחד ממושגי התווך של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית, למשל). יש גם כתיבה רבה על החשיבות של המוות לחיים, הן בהכנסת משמעות לחיים, בחיבור לחוויה ב׳כאן ועכשיו׳, ובתהליכי פרידה ואבל. מציע לך לחפש את הספרות שתתאים לך בנושא. בנוסף, לשאלתך למה את שמה לב לזה היום? האם זה רק עניין של גיל? אני חושב שאת מבטאת בכך תחושה שיש סיבות נוספות שאת עסוקה יותר בנושא המוות. יכול להיות שזה קשור בחלקים אחרים בחייך, באופן שבו את חיה את חייך, החלטות שעשית בעבר ובמקום שבו את נמצאת היום. לבירור מעמיק של שאלות אלו אפשר לפנות לטיפול נפשי ולברר את השאלות האלו. בברכה שחף


שלום לך, לגבי השאלה המקצועית, עדיף לפנות לייעוץ והכוונה מקצועיים. הם עושים אבחון ועוזרים בהכוונה המקצועית. לגבי כאבים, חסכים ושאלות שיש לך לגבי עצמך, את יכולה לפנות לטיפול. זה לא הכוונה מקצועית, טיפול הוא מקום תומך ומכיל לעבד את השאלות שיש לך לגבי עצמך ולגבי הסביבה שלך. בהצלחה


שלום לך, בוודאי שטיפול חלקי ולא עקבי פחות יעיל, ולעיתים גם מזיק כיוון שלכאורה יש טיפול אך בפועל אין את שיתוף הפעולה הנדרש. בדומה לרפואה ונטילת טיפול תרופתי. אך בתחום הנפשי, לעיתים קרובות, הקושי להגיע הוא חלק מהטיפול עצמו ויש להעלות אותו ולדון בו בטיפול. כדי להבין מעבר לקשיים הטכניים מה מפריע להגעה סדירה לטיפול בסיוטים והפלאשבקים שמפריעים מאוד לניהול החיים. מציע לשתף את המטופלת בלבטים שלך, ולהתמקד תקופה בקושי להגיע ורק אחרי שעניין זה מבורר דיו, לחזור לטיפול בסימפטומים שבגללם פנית. בהצלחה שחף


שלום לך, דאגתך לביתך נוגעת ללב, וניכר כי המצב מביא את כולכם למצוקה רבה. יש להפריד בין המצוקה שלכם והמצוקה שלה. מבחינתכם, לצד הרצון לעזור, יש גם להתמודד עם הגבולות והמוגבלות של היכולת שלכם לעזור, וגם ללמוד כיצד להתמודד עם קשייה הנפשיים של ביתכם. מבחינה זו, חשוב שגם אתם תהיו בקשר עם אנשי מקצוע שיוכלו לתמוך בכם ולעזור לכם בהתמודדות שלכם, לתת לכם כלים, וכן עזרה ליצור נפרדות ביניכם לבינה, כך שקדייה לא ישתלטו גם על חייכם. לגבי ביתכם, לא ניתן לתת אבחנה דרך הפורום. יש מספר אפשרויות שונות וחשוב שתיעשה אבחנה נכונה ויותאם הטיפול המתאים. במצבים כאלו, רצוי לפנות למסגרת טיפול מערכתית - היום דרך קופות החולים שבמצבים אלו צריכים להפנות למסגרות של בריאות הנפש. במסגרות בריאות הנפש יש צוות רב מערכתי ומרפאות ייעודיות שצריכות לתת את המענה הנכון. אתם יכולים גם לחפש מטפלים פרטיים או מרפאות שמתמחות בתחום של הפרעות גוף דיסמורפיות. בכל מקרה, בהפרעות מסוג זה, נדרש טיפול ממושך, אינטנסיבי, הקפדה על הגעה קבועה לפגישות, והרבה סבלנות. בהצלחה שחף