הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום לך, אתה מתאר תחושות ורגשות קשים, אך כל מה שאתה מתאר, אנושי מאד. תחושת השייכות, הרצון להיות בקשר ובמגע, לחלוק את החיים עם אדם נוסף - כל אלו צרכים אנושיים ובריא שאתה מחובר אל צרכים אלו וכתבת לגביהם בצורה כנה ובהירה. ממה שכתבת אני מבינה שאתה בטיפול פסיכולוגי בתדירות של פגישה אחת לשבוע. אני מציעה לבחון עם המטפלת האם אפשר להגדיל את אזורי הטיפול. לדוגמא, קיימות קבוצות טיפול אנליטיות שעוסקות בדיוק בתכנים שתיארת. כמו כן, יש קבוצות שעובדות עם מטופלים שמתמודדים עם סוגיות ג'נדריאליות מגוונות ובתוכן היכולת לחלוק, לשתף ולהיעזר היא גדולה. כל הכבוד על כך שאתה מטפל בעצמך. אני ממליצה לחשוב על הגדלת אזורי הטיפול העצמי, בנוסף לטיפול הקבוצתי שהצעתי. טיפול עצמי יכול להיות כל דבר שאתה יודע שמקל עליך, שגורם לך הנאה (מדברים פשוטים, לאו דווקא מורכבים או שנוגעים בנושאים המורכבים שמנית). בהצלחה, רחלי


שלום דניאל, מתיאורך עולה שאתה חווה 'גלים' של מחשבות ורגשות דיכאוניים כל תקופה מסוימת. אני תוהה אם אתה יודע לשייך את הסיבה לכל 'גל' כזה, האם זה קורה סביב ארועים מסוימים? האם אתה יכול לנסות לשים את האצבע על גורמים בחיים שלך שמעצימים את הרגשות והמחשבות הללו? בכל אחד מאיתנו יש חלק דיכאוני, אבל אם ההרגשה היא שהחלק הזה גדול מדי, כפי שאתה מתאר, אני ממליצה לפנות לעזרה. כיום יש שיטות שמוכחות כיעילות בהשגת הקלה על כאב נפשי בדיוק מהסוג שאתה מתאר. עשית נכון שכתבת על מנת להתייעץ, חשוב שלא תישאר לבד עם המצוקות הללו. אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי ו/או לייעוץ פסיכיאטרי על מנת להתחיל תהליך שיעזור לך להתמודד טוב יותר עם התכנים אותם אתה מתאר כגורמי סבל משמעותיים בחייך. בהצלחה, רחלי


שלום לך, אני שומעת את הכרת התודה שאת חשה לעולם על הדברים הטובים שיש לך ובמקביל לכך את מכירה בעצמך את הנטייה לחשוב באופן 'שלילי' כפי שהגדרת. ראשית חשוב שתדעי שכדורים נגד דיכאון לא משפיעים תוך שבועיים באופן משמעותי, אלא תוך מספר שבועות. לעיתים נדרשות התאמות בהמשך לפי התגובה הספיציפית שלך לטיפול. חשוב להגיע למעקב לפי הוראות הרופא וכדאי לקרוא על התרופה שאת לוקחת או לשאול את הפסיכיאטר'ית על מנת להתאים את הציפיות לסוג הטיפול. לגבי עבודה נפשית שלא דרך כדורים, כיום קיימות אפשרויות רבות לעבוד על שינוי החשיבה לכיוון חיובי יותר. ראשית, אפשר ללכת לטיפול פסיכולוגי. שנית, ישנן סדנאות בתחומים רבים ומגוונים המיועדים לאנשים שמעוניינים להרחיב את המקומות החיוביים בחייהם. פעילויות שבדרך כלל עוזרות להעשיר את החלקים החיוביים בחיים נוגעים לפעילות גופנית, לעיסוק בתחביבים, ליוזמות חברתיות או משפחתיות או כל דבר שיכול לגרום לך להרגיש נעים ונוח. בהצלחה, רחלי


שלום לך, תודה על השיתוף הכנה ונוגע ללב. הכוחות שלך ניכרים בכל משפט ומשפט. היכולת למצוא את הטוב, לקבל ממה שיש, להיות בטיפול. נשמע שאת במסע להיות בקשר עם החלקים הכואבים, הבלתי נגישים ובלתי נסבלים. בהדרגה את מכניסה אותם לחוויה שלך ולצד הקושי והכאב, נשמע שיש לך יותר חופש להיות. מהתיאור שלך, נשמע שהתהליך עם הבחור שהיכרת הציף שכבה נוספת וכואבת של חוויות בלתי נגישות ובלתי נסבלות, ואת עושה ככל יכולתך כדי לפנות לכך מקום. לצד הרצון הברור והמבורך להיות בקשר, יש לזכור שמדובר בזמן קצר לעיבוד נפשי (את מתארת בסך הכל כמה חודשים, לתהליך שעלול לקחת שנים). לעיתים הנפש מאותתת לנו מה נכון לה בזמן נתון, עד כמה היא יכולה לשאת עכשיו. אי אפשר להאיץ את הקצב. לצד זאת, יש טיפולים שמערבים טכניקות של התמודדות יותר ספציפית עם סימפטומים - כגון חרדה, דיכאון, וכן הלאה. טכניקות שנעות בין סוגים שונים של חשיפה, אקטיביציה התנהגותית (בדיכאון), עבודה בדמיון וטכניקות שמערבות את הגוף ועוד. גם כאן, לאו דווקא מדובר בהליך קצר טווח. מציע שתעלי את השאלה עם המטפלת, ותבחנו יחד את הנושא ומה נכון עבורך ועבור הטיפול שלך. בהצלחה שחף


שלום לך, ממה שאת כותבת אני מבינה שאת מרגישה מצוקה בחיי היומיום, שקשורה לעצבנות ולתחושת בדידות מסוימת, לפחות בהקשר הזוגי. אני מבינה שאת לא מעונינת בשום טיפול פסיכולוגי ואת כן מעונינת להמשיך בטיפול התרופתי. לאור כך אני מציעה ראשית לקבוע תור אצל פסיכיאטר/ית, אפשר דרך קופת החולים, שיבדוק את מצבך וימליץ על הטיפול התרופתי הנכון בעיניו. קיבעי פגישות מעקב אצלו/ה לפי מה שימליץ. שנית, אם את לא מעוניינת בטיפול נפשי יש צעדים נוספים שיכולים להקל כמו - דימיון מודרך והרפיית שרירים פעם ביום (יש באינטרנט בשפע), יוזמה של השתתפות בקבוצות חברתיות כמו רווקים-רווקות, מפגשים עם חברים, הצטרפות לחוג שממנו תהני, פעילות גופנית ועוד דברים שאת יכולה לחשוב עליהם שמסבים לך הנאה ורוגע. בהצלחה, רחלי


שלום לך, קשה לענות מה זה יכול להיות מבלי להיות בסיטואציה עצמה. נראה שיש פער בין הסיטואציה והתגובה הרגשית וההתנהגותית. פער שכזה יכול ללמד על רגשות בלתי נגישים (מבוכה, עצב, כעס או כל רגש אחר שלא נגיש באותו הרגע). טוב שאתם שואלים את השאלה הזו בפגישות עצמן. ככל שתוכל להיות קרוב יותר לחוויה בזמן שזה קורה, למה קורה בגוף, מה האסוציאציות וכן הלאה, תוכלו ללמוד יותר על החוויה והמשמעויות שיש לה. אלו רגשות הצחוק מבטא ועם מה הוא אולי דרך להתמודד? בהצלחה שחף


שלום לך, המצוקה והתסכול שלך ניכרים, וזה צעד חשוב לפנות לעזרה שמעיד על אקטיביות ויוזמה. מדברייך עולה דיאלוג פנימי דורשני וביקורתי, ועל אף שהסביבה מציעה מחמאות, הקול הפנימי הביקורתי דוחה אותן. טיפול מסייע במיתון הקול הביקורתי והגברת קולות פנימיים מיטיבים ותומכים המחזקים. קולות תומכים חשובים גם אל מול ׳הנפילות׳ בהתמדה ובהמשכיות. את מדברת על דינמיקה ארוכת שנים, על כן, הייתי ממליץ על פניה לטיפול שיסייע בשבירת המעגלים השליליים וחיזוק תחושת המסוגלות והיכולות הטובות שניכרים בסיפורך. בהצלחה


שלום לך, לא ניתן לתת אבחנה על דפי האינטרנט. אין מספיק מידע. כדי לקבל אבחנה מעמיקה וטיפול מתאים יש לפנות למסגרת טיפולית/איש מקצוע. בהצלחה


שלום לך, זו שאלה תיאורטית, וכדאי לחפש ספרות בנושא של התפרצויות זעם. על רגל אחת, התפרצות הזעם עצמה היא הצפה של רגש שלילי, כשפעמים רבות ההצפה קשורה לרגשות בלתי נגישים ומנותקים. בטיפול נפשי בהתפרצויות זעם יש ניסיון לתת כלים לזיהוי טריגרים וכן להרגעה וויסות רגשי. זאת לצד, הבנה של הפגיעות והתסכול אשר מעוררים את הזעם. בהצלחה שחף


שלום לך, הדפים האלו הם שלך כמובן. ייתכן שמדובר באי הבנה? ייתכן שהפסיכולוגית לא הבינה שאת מבקשת אותם חזרה? אני מציעה לך לומר באופן ברור שאת מבקשת אותם. בוודאי שהדפים שלך וזכותך לעשות בהם מה שתרצי ולשמור אותם איפה שתחליטי. בברכה, רחלי


שלום לך, הסוגיות שאתה מעלה שייכות לקשרים בינאישיים, ואפשר לשער שקשיים אלו (שנראה ששייכים לתחומים של אמון, ביטחון, תלות במשוב חיצוני, רגישות לביקורת, תוקפנות ורגשות שליליים וכן הלאה) קיימים גם בשאר תחומי חייך. מבחינה זו הטיפול הוא זירה מתאימה שבה הסוגיות יעלו ויוכלו במסגרת התהליך הטיפולי לעבור עיבוד. זהו תהליך שלוקח לו זמן. במובן זה נשמע שהטיפול ממלא את תפקידו ואכן הקשר הטיפולי הוא משמעותי והרגשות מתעוררים. חשוב שאתה יכול להעלות ולפתוח בטיפול את מה שאתה מרגיש, וחשוב שתוכלו להתבונן מחד על התסכול, הכעס וכדומה, ומאידך על הפנטזיות המיניות והתשוקה שלך, ולהבין טוב יותר את הרגשות הבלתי נגישים, ואת הדינמיקה הנפשית שמניעה אותם ולקשור אותם לאזורים אחרים בחייך, לאירועי עבר וכן הלאה. בהצלחה שחף


שלום יעל, המוות הוא נושא שמעורר חרדה אצל אנשים רבים. האופן, הגיל והשלב בחיים שבו הוא חודר למודעות משתנה מאדם לאדם. יש הרבה כתיבה על המוות בספרות, הפסילוסופיה ובפסיכולוגיה (אחד ממושגי התווך של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית, למשל). יש גם כתיבה רבה על החשיבות של המוות לחיים, הן בהכנסת משמעות לחיים, בחיבור לחוויה ב׳כאן ועכשיו׳, ובתהליכי פרידה ואבל. מציע לך לחפש את הספרות שתתאים לך בנושא. בנוסף, לשאלתך למה את שמה לב לזה היום? האם זה רק עניין של גיל? אני חושב שאת מבטאת בכך תחושה שיש סיבות נוספות שאת עסוקה יותר בנושא המוות. יכול להיות שזה קשור בחלקים אחרים בחייך, באופן שבו את חיה את חייך, החלטות שעשית בעבר ובמקום שבו את נמצאת היום. לבירור מעמיק של שאלות אלו אפשר לפנות לטיפול נפשי ולברר את השאלות האלו. בברכה שחף