שאלה: תחילת טיפול - (אנונימית)
היי, התחלתי בטיפול פסיכולוגי חדש. נפגשנו בסך הכל 6 מפגשים עד עתה. הפסיכולוגית מאוד נחמדה ואמפתית.
אבל מאוד קשה לי להיפתח ולדבר על דברים. אני מאוד נבוכה ולחוצה במפגשים. אני מקווה שתהייה לה מספיק סבלנות להמתין עד שאוכל לדבר, כי מנסיון העבר אני יודעת שלוקח לי הרבה זמן להיפתח ולהרגיש בנוח. בפגישה האחרונה היא שאלה אותי האם אני חשה שהטיפול תורם לי? , האם היא שאלה זאת כי כבר אין לה סבלנות , או שמכיוון שהיא לא חושבת שאני יכולה להיתרם מטיפול פסיכולוגי? או שזו פשוט שאלה שיגרתית ששואלים במהלך טיפול פסיכולוגי? היא אמרה שהיא בדרך כלל שואלת את השאלה הזו כמה פעמים במהלך הטיפול.
אני כן מעוניינת לשתף אותה בקשיים שאני חווה בחיי, אבל זה מאוד מאוד קשה לי ואני לא משוכנעת שאוכל להיפתח בפניה או בפני כל פסיכולוג אחר. שוב, חשוב לי לציין שהיא מאוד משתדלת, ושהיא מאוד נחמדה. אבל השאלה כמה סבלנות תהיה לה ?...
תודה רבה ... שנה טובה וחג שמח
תשובה: תחילת טיפול - (0)
שלום לך,
הקושי שלך להיפתח מובן וברור. טיפול נפשי זו סיטואציה מורכבת, שמעוררת חרדה רבה הן מפני התכנים הפנימיים והן מפני השיפוט החיצוני. נדרש זמן לחוש אמון, ולעיתים עיקר הטיפול ותרומתו היא ברכישת אמון והפנמה של המטפל/ת כדמות מיטיבה בתוך העולם הפנימי.
השאלה של המטפלת מעוררת בך שאלות שקשורות בדיוק לקושי שלך, ולכן חשוב שתוכלו להתבונן יחד שתחושות שהשאלה מעוררת בך ותחקרו אותן. זו יכולה להיות דרך שלכן להכיר זו את זו יותר, להבין יותר את
החרדות והקושי האישי שלך להיפתח. חשוב שהמטפלת תבין את המשמעות של השאלה עבורך, ומה היא מעוררת אצלך. נדמה שהחשש שלא תהיה אלייך סבלנות הוא מרכזי עבורך ונוגע במקומות וכאבים אישיים שחשוב להיות בהם יחד.
השאלות שלך כאן בפורום מעידות על פתיחות רגשית ויכולת התבוננות פנימית. אולי שאלת הסבלנות היא גם השאלה שלך כלפי עצמך.
ממליץ לשתף את המטפלת בדיוק במחשבות והתחושות שעולות בך, כפי ששיתפת כאן.
בהצלחה
שחף