הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום מיכל, ברור לי שכאם את מרגישה זעזוע עמוק ופחד, באופן טבעי. מה שאת מתארת יכול לנבוע מגורמים שונים, ואין אפשרות במייל לתת מענה רציני בסוגיה כה רגישה ומורכבת. אני מציע להתייעץ עם הפסיכולוג/ית שלו, שהם מכירים אותו טוב יותר ויוכלו להכווין אתכם טוב יותר דרך הסיטואציה המורכבת הזו. בברכה שחף


שלום רווית, זוגיות היא דבר מורכב כשלעצמו, ועוד יותר מורכב משום שהיא לעולם לא בוואקום. נראה כי יש לכם קשיים להסתגל למעבר מהסטטוס של 'הילדים של ההורים', לסטטוס של משפחה בפני עצמה. למצוא את המרחק הרגשי הנכון מההורים יכול להיות נושא מורכב. גם בשל הצורך להתמודד עם ההורים ולהציב את הגבולות, וגם בגלל שלא בטוח שהמרחק הנכון הוא זהה עבור שניכם. ככל שתדברו יותר על הדברים ביניכם תוכלו להיות מאוחדים יותר ולהציג עמדה מגובשת ואחידה מול ההורים שלכם. הרבה פעמים זוגות בוחרים להיעזר בגורם מקצועי שיסייע בתהליך מורכב זה. בהצלחה שחף


דני יקר, תודה על השיתוף הכנה והאמיץ. דכדוך ודיכאון יכולים לגרום לסבל רב, לפגיעה בדימוי העצמי וקושי להשתתף בפעילויות חברתיות. בדיכאון התחושה היא שאין תקווה, וכך שוקעים יותר ויותר. אך חשוב לדעת, שיש היום טיפולים יעילים וטובים לדיכאון. ככל שתפנה מהר יותר לטיפול כך תחסוך לעצמך סבל מיותר. הטיפול הוא תהליך, ואינו קורה ברגע, אך דווקא בגלל זה כדאי לפנות ולהתחיל כמה שיותר מהר. חשוב שתשתף את הקרובים לך בכך שאתה מדוכדך מאוד וזקוק לעזרה מקצועית. כחייל אתה יכול לפנות לקב״ן ולבקש טיפול פסיכולוגי לדיכאון. ישנה גם אפשרות לפנות באופן פרטי לטיפול, ורק ליידע את הקב״ן שהתחלת טיפול. בברכה ובהצלחה שחף


שלום ורד, קודם כל צריך להבחין בין פנייה לטיפול במסגרת קופת חולים, שהוא טיפול חינמי, אך כרוך לרוב בתורי המתנה כלשהם. לבין טיפול אצל מטפל עצמאי מטעם קופת החולים. (כלומר, בקליניקה הפרטית של הפסיכולוג שעובד בהסדר עם קופת החולים). באפשרות של מטפל עצמאי, מדובר על מסובסד - העלות היא סביב ה-130 ש״ח למפגש. בטיפול אצל מטפל עצמאי, עד כמה שידוע לי לא אמור להיות שום רישום בקופה. הייתי מברר זאת אל מול הקופה הספציפית שאת שייכת אליה. לגבי שאלת הסטיגמה - בטיפול בקופה (האפשרות הראשונה), אכן יש רישום רפואי גם של האבחנה הנפשית. לגבי הסטיגמה, זה אכן מצער אך חלק מהמהלך של הכנסת הטיפול הפסיכולוגי לקופת החולים, הוא על מנת בטווח הארוך לצמצם את הסטיגמות שיש לתחום הנפשי. כולי תקווה שהמצב ישתנה. הסטיגמה תלויה באבחנה - הרבה אנשים מאובחנים עם הפרעות חרדה, הפרעות הסתגלות וכדומה, ולא חושב שאבחנה מסוג כזה יכולה לגרום לנזק מתמשך. בכל מקרה, מהידוע לי, לעיתים רחוקות אכן נעשות פניות של מעסיקים לקופת חולים, ובוודאי שטיפול פסיכולוגי כשלעצמו לא מהווה כשלעצמו אינדיקציה לבעייתיות כלשהי מבחינת מעסיקים. הרופאים המקצועיים לא צריכים להיות מושפעים מהאבחנה הפסיכיאטרית, וגם לא אמורים להיות חשופים אליה, אלא אם יש לה רלוונטיות להפרעה שהם מטפלים בה. כיום, לא תמיד נשמרת ההפרדה הזו כראוי, אני מקווה שמצב זה ישתנה בעתיד. בהצלחה שחף


שלום לך, מצוקתך ניכרת מאוד מדברייך. בלוטות במיוחד התחושות שלא רואים אותך ואת הצרכים שלך, שמתעלמים ממך ולא מעריכים אותך ואת כישורייך. נדמה כי תחושות אלו משתחזרות במקומות שונים בחייך. במצבים מסוג זה חשוב לא להאשים את עצמך, שכן זה רק יוריד עוד יותר את כוחות ההתמודדות שלך. מאידך לנסות לבחון את הבחירות שהביאו אותך למצבים אלו - לרוב מדובר בדפוסים שרכשנו בגילאים מוקדמים כדי לשרוד את המציאות שאפפה אותנו, אך הם ממשיכים היום באופן אוטומטי, גם כשהם כבר לא יעילים יותא בשבילנו. אני ממליץ לפנות לטיפול פסיכולוגי, שיהווה קודם כל מרחב עבורך ומקום משלך שבו את היא שבמוקד. בטיפול תוכלי להתחזק ולברר את השאלות שאת מעלה בדבר היחס שאת מקבלת והקושי לעצור את היחס הזה כשאינו מתאים לך. בהצלחה שחף


שלום לך, מהדברים שאתה כותב אני מבינה שיש לך רצון וצורך בקשר זוגי, דבר מאד בריא וטבעי. עם זאת, יש מרכיב שמפריע, מרתיע ומעורר חרדה בסיטואציות אינטימיות. הבחילה היא אולי הסימן של הגוף לאותת לך שיש משהו שצריך לטפל בו. אנשים רבים מתמודדים עם הקושי באינטימיות ופונים לטיפול כדי לאפשר לעצמם קשר משמעותי כחלק מהדברים הטובים שיש לחיים להציע. בהמשך לכך, אני מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין מה מתעורר בך שמפריע לקרבה ולרכוש כלים על מנת להתמודד עם הבעיה. בהצלחה, רחלי


שלום רוני, ראשית כל, המבט שלך על עצמך והתובנות שלך מעידות על הכוחות והרגישות הרבה שלך, אלו יסייעו לך בתהליכי הצמיחה והריפוי. נשמע שאת מאוד מושקעת במערכות היחסים, כל כולך בתוכן, ואז גם מאוד חשופה ופגיעה. כשאנו מרגישים פגיעים, אנו מאוד רגישים וזהירים. המשפט - ״מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין״ לעיתים עוזר להבין את המצב הנפשי הזה. נראה כי במערכות היחסים החרדה שמא תיפגעי, תיעזבי או תינטשי עולה, ואז את נוטה לבדוק ולבחון כל פרט במערכת היחסים. אלו למעשה ניסיונות להרגיע את החרדות, רק שלעיתים קרובות ניסיונות הבדיקה וההרגעה האלו מתישים והרסניים למערכת היחסים. כך שהגרוע מכל קורה דווקא בגלל הזהירות. טיפול מעמיק יוכל לעזור לך לווסת ולהרגיע בכוחות עצמך את החרדות שעולות בך בתוך מערכת היחסים. המון בהצלחה שחף ביתן


שלום אינה, זו שאלה מצויינת, וכל הכבוד לך שאת שמה לב ושואלת. המקום הנכון לפתוח את השאלה הזו יהיה בטיפול עצמו. רק שם, דרך הדיאלוג המשותף אפשר יהיה באמת לעמוד על המשמעות של הרגשות הרדומים. נראה כי את שמה לב שזהו מנגנון של הנפש שלך להתמודדות עם הקשר, אך חשוב להבין יותר כיצד המנגנון הזה פועל, איפה עוד הוא פועל בחיים שלך, ממה הוא שומר, ומה בקשר הטפולי הספציפי מעורר אותו. שיהיה בהצלחה שחף


דוד שלום, אני מבינה את הרגשות הקשים שעולים בנסיבות שאתה מתאר. עברת כברת דרך ארוכה עם הפסיכולוגית וכעת אני מניחה שאתה חש נטוש ופגוע. לשאלתך בדבר תלות, אכן תלות עשויה להיות מרכיב בתוך תהליך טיפולי. תלות היא חלק מקשר באופן כללי, אנשים תלויים זה בזה באופנים שונים. עם זאת, אם בסיטואציה הטיפולית מרכיב התלות הופך להיות מרכזי ועיקרי, ייתכן והמענה המתאים יותר, במקרים מסוימים, הוא טיפול כולל על-ידי צוות רב מקצועי. טיפול כזה מוצע במסגרות טיפול כמו קופות חולים או מרפאות לבריאות הנפש, שם יש שיתוף פעולה של אנשי צוות שונים המחזיקים ביחד את התלות עליה אתה מדבר. היות ואתה מתאר מצוקה נפשית משמעותית כרגע, אני מציעה לפנות בהקדם לאפשרות טיפול חדשה שתיתן מענה לרצון ולצורך שלך לטפל בעצמך. בהצלחה, רחלי


שלום עדי רשימה של מטפלים בעלי הסמכה של משרד הבריאות לטפל, תוכלי למצוא אצלנו באינדקס המטפלים. הכנסי בבקשה ללינק הבא: https://www.alhasapa.co.il/Results.asp?Page=&SArea=5&Prob=1&langua=&gend=&OnlyKids=&AIR=1 בברכה, הנהלת האתר


חווית האובדן הקשה, הפתאומית והטראומטית שעברת לפני 15 שנה היא וודאי חוויה בעלת השפעה רחבה עלייך כאדם. אחת מההשפעות היא בדמות חרדה מפני חזרה של אובדן אדם קרוב. מצב רגשי כזה הוא אכן מאד קשה וחשוב שתנסי כעת לפעול למען החזרת שקט נפשי. אני מציעה שתיעזרי בטיפול ממוקד לחרדת בריאות בשיטת CBT, או בטיפול המשלב היבטים גופניים של הפחתת חרדה. טיפולים כאלו נותנים כלים פרקטיים להירגעות במצבי חרדה. אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכותרפיה על מנת לעבד את חוויית האובדן הקשה והשפעותיה כמו גם את הקושי האנושי להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בהיותנו חיים. שני סוגי הטיפולים יכולים לתת מענה ולהקל עלייך, טוב עשית שזיהית את הקושי שלך וחשוב שתמשיכי ותפני לעצמך מקום כדי להתמודד כעת. את המיכל של התינוקת שבדרך וגם את זקוקה למיכל. בהצלחה, כל טוב, רחלי


שלום מירה, צר לי מאוד מאוד לשמוע על הטראומה המינית שחווית כילדה. פעמים רבות אירועים כאלו מחוקים או נשמרים באופן חלקי בלבד, כפי שאת מתארת. כנראה שקשה לאכסן בזיכרון אירועים שבאותו רגע הנפש (של הילד/ה) לא ממש מסוגלת לתת להם פשר ומשמעות. בנוסף, הכאב הרגשי, הפחד, תחושת האיסור ועוד רגשות רבים מוצאים הרבה פעמים מחוץ לתודעה ולזיכרון היומיומי שלנו. המחקרים מראים כי יש לאירועי ילדות כאלו יש פעמים רבות השפעות ארוכות טווח על הנפש, בצורות שונות כגון - חרדות, מצבי רוח, קשיי הסתגלות, וקשיים בינאישיים. אלו נושאים רגישים ונפיצים בתוך הנפש, וחשוב לגשת אליהם בזהירות ובכבוד המתאים. אני ממליץ לך לפנות לעזרה של איש מקצוע, יש מטפלים/ות שזו מומחיותם כמו גם מרכזים לטיפול בנפגעי תקיפות מיניות. בהצלחה שחף