שלום מישהו,
אתה מתאר חרדה מייסרת, 'תקופת אי ודאות מטורפת ופסיכית'. אילו היה זה פורום פסיכיאטרי, ללא ספק הייתי מייעץ לך לפנות לרופא – כללי או פסיכיאטרי – שירשום לך כדורים נגד חרדה שאמורים לפעול במהירות. עוד אפשרות, במקביל או ללא תרופות, היא התערבות טיפולית בגישה קוגניטיבית-התנהגותית שמכוונת להפחתת חרדה, כולל תרגילי הרפיה, דירוג עוצמות החרדה והפחתת מחשבות טורדות ומייסרות.
בפורום הנוכחי, תרומתי היחידה יכולה להיות זאת: כאשר עוצמות החרדה יפוגו במעט, תוכל לשקול אם טיפול שמכוון להשגת תובנה יכול להתאים לך (לא כל האנשים סבורים כך, על אחת כמה וכמה מי שמאובחנים עם תסמונת אספרגר). אם כן, הרי ששאלות כגון: האם ישנו דחף סמוי, לא מודע, לקיום יחסי מין שיוליד חרדות מטריפות, כלומר האם הפואנטה של הסיפור איננה קיום יחסי מין ללא קונדום, כי אם בימוי סיטואציה שתוביל לפחד מוות משתק? האם מכות של אם לבנה הן חלק מהתמודדות צפויה עם המצב שאתה מתאר, או שהן מלמדות על משברים שאינם נוגעים לחשש מאיידס? אלה שאלות קשות ומורכבות, והתשובות האפשריות להן עלולות לערער את מי שיברר אותן, לא פחות מהמצב הנוכחי שאתה נמצא בו.