על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום אור, הפורום הזה אינו פורום לייעוץ זוגי. אם יש בעיה שמפריעה לך מדי את יכולה לברר אותה בטיפול פסיכודינמי.



שלום אסף, אין לי מושג. אולי אתה מכין את האוכל בצורה שאינה ערבה לחכך? אולי אתה מאמין שמה שאתה מייצר אינו שווה ורק מה שאחרים עושים טוב?


מ. סלאח שלום, הבעיות שאתה מתאר אצל בנך חמורות ורבות. אבחנה של bpd שאתה מציין בדבריך הנה ראשי התיבות באנגלית של 'הפרעת אישיות גבולית'. מתיאוריך עולה כי התסמינים שמראה בנך חורגים אל מעבר להגדרת הפרעת אישיות זאת. אחת הבעיות הקשות ביותר שטרם נמצא לה פתרון הוא איך לעזור למי שאינו רוצה עזרה. אם אדם שרוי במצב שבו הוא חושד במשפחתו, למשל, הרי שניסיונותיהם להרגיעו עלולים להתפרש כזדוניים וכמזיקים לו. האם יש מישהו שבנך סומך עליו או עליה? אדם כזה יכול אולי להוות גורם אמין ולא מאיים, אם כי אני משער שכבר ניסיתם זאת. לא ניתן להכריח אדם כלשהו לתפקד בצורה תקינה אם הוא סובל מהפרעה נפשית חריפה או מהתקף פסיכוטי; מובן שאין ביכולתי לאבחן את בעייתו של בנך בפורום אינטרנטי. אולם, אם בצורה כשלהי נוכחותו מסכנת אותו או את הסובבים לו, ניתן לאשפזו בכפייה כדי להגן על עצמו ועל אחרים. באשפוז כזה ניתנת אבחנה מעודכנת וכן תרופות פסיכיאטריות היכולות לאזן תנודות במצב הרוח ולהביא לשיפור בחוש המציאות של המאושפז. כדי לאשפז בכפייה אפשר לטלפן למגן דוד אדום ובמקרים של סכנה מיידית למשטרה. חשוב שבנכם ידע כי האופציה הזאת קיימת במידה שיתנהג בצורה מסוכנת (למשל, הזנחה עצמית הכוללת סירוב לאכול והיגיינה אפסית, פגיעה עצמית אלימה, פגיעה אלימה באחרים, שבירת חפצים, איום באלימות כלפי אחרים). ברור לי שתשובתי מוגבלת ביכולתה לעזור לכם בהתמודדות קשה זאת.


שלום מישהו, אתה מתאר חרדה מייסרת, 'תקופת אי ודאות מטורפת ופסיכית'. אילו היה זה פורום פסיכיאטרי, ללא ספק הייתי מייעץ לך לפנות לרופא – כללי או פסיכיאטרי – שירשום לך כדורים נגד חרדה שאמורים לפעול במהירות. עוד אפשרות, במקביל או ללא תרופות, היא התערבות טיפולית בגישה קוגניטיבית-התנהגותית שמכוונת להפחתת חרדה, כולל תרגילי הרפיה, דירוג עוצמות החרדה והפחתת מחשבות טורדות ומייסרות. בפורום הנוכחי, תרומתי היחידה יכולה להיות זאת: כאשר עוצמות החרדה יפוגו במעט, תוכל לשקול אם טיפול שמכוון להשגת תובנה יכול להתאים לך (לא כל האנשים סבורים כך, על אחת כמה וכמה מי שמאובחנים עם תסמונת אספרגר). אם כן, הרי ששאלות כגון: האם ישנו דחף סמוי, לא מודע, לקיום יחסי מין שיוליד חרדות מטריפות, כלומר האם הפואנטה של הסיפור איננה קיום יחסי מין ללא קונדום, כי אם בימוי סיטואציה שתוביל לפחד מוות משתק? האם מכות של אם לבנה הן חלק מהתמודדות צפויה עם המצב שאתה מתאר, או שהן מלמדות על משברים שאינם נוגעים לחשש מאיידס? אלה שאלות קשות ומורכבות, והתשובות האפשריות להן עלולות לערער את מי שיברר אותן, לא פחות מהמצב הנוכחי שאתה נמצא בו.


אילנה שלום, אם אביך מצוי במצב שבו הוא מסכן את עצמו - הזנחה קשה של היגיינה, חוסר אכילה, פגיעה עצמית יזומה – את יכולה לשקול ברצינות לאשפז אותו, גם בניגוד לרצונו. יש אנשים שהאשפוז מטלטל אותם והתרופות שהם מקבלים במהלכו מעלים אותם על מסלול מחודש של תפקוד ועניין בחיים. זאת יכולה להיות טראומה, אבל כזאת שמאפשרת המשך אחר ובריא יותר.


עמנואל שלום, הייתי שמח להתייחס בהרחבה לדבריך, אבל הדרך הנכונה והמכבדת ביותר שאתה ראוי לה היא בשיחה פנים אל פנים עם מטפל בנפש שיש לו ניסיון עם התופעות שאתה מתאר: אובדנות, פרנויה ועוד. איש מקצוע כזה יכול להיות פסיכיאטר או פסיכולוג או עובד סוציאלי עם ניסיון מתאים. מקריאת התיאור נשמע לי שאתה סובל ונמצא במצוקה. מגיע לך לקבל אוזן קשבת במסגרת טיפול ארוך-טווח, קבוע ומכיל. כל מה שאוסיף במסגרת פורום באינטרנט יחטיא את המטרה שבשבילה כתבת.


אני מניח שהכוונה ב'מרפאה רב מקצועית' היא למרפאה לבריאות הנפש שמופעלת על ידי משרד הבריאות, שם הטיפולים בחינם בשנה הקרובה. אפשר לברר ברשת מה המרפאה הקרובה ביותר למקום מגוריך. האפשרות שתוציא כספים, תיפתח בפני מישהו ותתאכזב שוב היא אפשרות סבירה ביותר וזה חלק מהסיכון שאדם לוקח כשהוא פונה לטיפול. קואוצ'ינג אינו בתחום המומחיות שלי ולכן איני יכול להמליץ על כך כמענה נפשי. אם אין לך המלצה ממישהו/י שאתה מכיר, אין דרך לדעת למי ללכת בקופת החולים שלך. בקיצור – החיפוש שלך ממשיך... עמית



Mimi שלום, הנושאים של משקל ושל אכילה מעסיקים אותך ואת בן זוגך בצורה בולטת. איני מצליח להבין מדברייך מי דואג יותר למי ומדוע. לא הבנתי מדוע קורה שאת לא שותה הרבה ומה בן זוגך פוחד שיקרה לך בחדר הכושר. משפט אחד בדברייך היה לי יותר ברור: " ד"א בזמן האחרון התחיל גם לבלום אוכל ולהקיא.הוא טוען שהוא עושה את זה בשבילי כי אמרתי לו שהוא צריך לרזות ולשמור על עצמו" את מציינת ב"דרך אגב" תופעות שיכולות לאפיין בולמוסי אכילה ומאמצים להיפטר מהאוכל. זה יכול להתפתח להפרעה של ממש; אבל שוב, לא ברור לי אם שניכם סובלים מהמצב, או רק את, או מה בדיוק קורה באינטראקציות האלה. לדעתי בשלב הראשון כדאי לכל אחד מכם ללכת לייעוץ דיאטני אצל דיאטנית מוסמכת. היא תדע להמליץ גם על תכנית תזונתית בריאה וגם לתת המלצות להמשך טיפול.


ליה שלום את אכן מתארת מקומות שחורים והמצוקה שלך ניכרת ונוגעת ללב. השאלות שאת שואלת הן שאלות שרבות (ופחות מכך, רבים) מתמודדות עמן. בעיות עם דימוי הגוף, פערים בין איך שאחרים תופשים אותנו לבין איך שאנחנו תופשים את עצמנו, שנאה עצמית סביב מראה חיצוני, יחסי אהבה-שנאה עם אוכל, התמכרות לספורט, קונפליקטים סביב מיניות ואינטימיות בכלל – כל אלה נושאים לבירור מעמיק, אמיץ וממושך, שלאורך זמן מניב שינויים מבורכים לטובת קבלה עצמית, הנאה מאינטימיות והתפייסות עם אוכל (כולל מתוקים). הבירור הזה נעשה בטיפול בגישה פסיכודינמית, טיפול בשיחות. את יכולה לפנות למרפאה לבריאות נפש באזור מגורייך (פשוט לבדוק באינטרנט), בקופת חולים או באופן פרטי (הכי יקר).