הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום אור, הדבר הכי חשוב כרגע הוא שאת במצוקה גדולה מאוד, עם התנהגויות מסוכנות עבור עצמך של פגיעה עצמית, סיכון, ואף אובדנות. במצבים אלו חשוב לגייס את כל התמיכה האפשרית, ולאפשר למטפל לעבוד עם כל גורם תמיכה זמין - משפחה, חברים, אנשי מקצוע נוספים שבתמונה (פסיכיאטר, עו"ס, וכן הלאה). כמו-כן, אם דחפי הפגיעה העצמית מתגברים יש לפנות עצמאית או בעזרת גורם תומך למיון הפסיכיאטרי הקרוב לביתך. לגבי שאלת הסודיות, אני מציע שתעלי את החששות שלך, בעקבות דבריו, בפניו ותבקשי שיבהיר יותר למה הוא מתכוון. חשוב, לא רק שתשמעי ממנו אלא שגם תשמיעי, ושתוכלו יחד להגיע להסכמות שיהיו נכונות עבור שניכם. שאת תרגישי מוגנת מספיק, ושהוא ירגיש בטוח מספיק. בברכה שחף


שלום רוני, זו שאלה מצויינת. אכן טיפול אמור יותר לעזור לך למצוא מה הלבטים שלך, מדוע קשה לך להחליט, ולעזור לך להגיע להחלטה שהיא שלך ושאת שלמה איתה. לצד זאת, הדינמיקה שנוצרת ביניכם היא משמעותית ויכולה ללמד על משהו חשוב שקשור לקושי שלך להחליט. נכון להעלות את התחושות האלו בטיפול ושתנסו להבין יחד מדוע זו הדינמיקה שנוצרת ביניכם, מה ניתן ללמוד ממנה ומה התפקיד של כל אחד מכם בתוכה. בברכה שחף


ערב טוב שולי, תודה על השיתוף של רגשות עמוקים וכנים מתוך הטיפול הפרטי שלך. השאלה בעיניי, איננה האם זה אובייקטיבי או סובייקטיבי, אלא מה במפגש איתו דוחה אותך בעוצמה כזו? נדמה כי המעבר לאינטניסיביות גדולה יותר, שבה הוא הופך אף לחלק משמעותי יותר ויותר בחייך מעצים את התחושות השליליות כלפיו. היות ואת כבר חמש שנים בטיפול, נדמה כי הרגשות אמביוולנטיים, או לפחות השאלה לגבי האם לתת מקום לרגשות שליליים כאלו ולפעול מתוכם היא תימה משמעותית בחייך. אינני יודע אם זה בהכרח יחזור על עצמו עם מטפל/ת אחרים, אך נראה כי מה שקורה ביניכם הוא בעל משמעות וחשוב לבחון מה הרגשות הקשים כלפיו מהדהדים בתוכך. לא כדי לפתור את הרגשות האלו, אך כדי להגיע למקום שבו תוכלי להרגיש איתם יותר בשלום. לחיות בשלום עם אזורי השנאה והגועל לך, ולעמוד על מה שנמצא שם שמרחיק אותך ודוחה אותך כל כך. ממקום כזה גם יהיה יותר קל להחליט האם להמשיך או לא עם הפסיכולוג הנוכחי. בברכה שחף


שלום עדי, התפקיד של הפסיכולוג משתנה ממטפל/ת למטפל/ת, מטופל/ת למטופל/ת ומפגישה לפגישה. מדברייך עולה כי את חווה שינוי באופן הטיפול שהוא חד מדי עבורך ואולי את זקוקה למעבר יותר הדרגתי. חשוב לשתף במצוקה זו את הפסיכולוג, ובכל מקרה זהו נושא משמעותי לשיחה. אם מטרתו שאת תשתפי את רגשותייך ותבטאי את עצמך באופן ספונטני, הרי שפחות חשוב להיכנס לדיון מדוע הוא נוהג כך או אחרת, אלא להקשיב למצוקה שלך, לתת לך מקום לבטא אותה ולהיות עם הרגשות שמתעוררים בך (כרגע, בעקבות השתיקה שלו). בכל מקרה, טיפול פסיכולוגי יכול להיות ממוקד בסימפטומים ומצוקה ספציפית, ואז לרוב המטפל הוא אקטיבי יותר ומכוון יותר. במקרים אחרים הטיפול הוא יותר פתוח ומכוון לשינוי פנימי, ואז המטפל פחות אקטיבי ונותן את המקום עבור המטופל/ת למצוא את דרכו/ה. אינך צריכה לתת הרצאות אלא לשתף ברגשות שלך, והרגשות שלך ב'כאן ועכשיו' של הפגישה הטיפולית הם נקודת הפתיחה הטובה ביותר. ממה שכתבת עולה כי את מחוברת לרגשות שלך ויודעת לבטא אותם היטב, ואני מקווה שתצליח לעשות כן גם בפגישות עצמן. בברכה שחף


שלום דניאל, אני מבינה שהתופעות שהופיעו אינן מוכרות לך מהעבר ולכן אני מציעה ראשית כל לגשת לרופא/ת משפחה ולעשות בירור רפואי. במקביל לבירור לגבי מקור הבעיה מבחינה פיזית, אני מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי בחרדה. את מתארת התקף חרדה (שוב, במידה והמקור אינו בעיה גופנית) וטיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור בכך. ראשית, בהתמודדות מול תופעות החרדה עצמה ושנית, בהבנת מקור החרדה והקניית כלים להתמודדות יעילה יותר עם המצבים המעוררים חרדה. בהצלחה, רחלי


שלום לך מיכל, היטבת לתאר את הסיטואציה המורכבת בה את נמצאת. כל הכבוד שהצלחת לפתוח את העניין בפני המטפל. רבים מהמטפלים עובדים דרך תחושותיהם אך כמובן שהדבר צריך לשמש את הטיפול ולא להפריע או לאיים על המטופל/ת. היות והעלית את הנושא, אני תוהה אם תוכלי לבקש מהמטפל להימנע מהערות ישירות כגון אלו שתיארת (הבקשה הברורה מהווה הישג בפני עצמו), ואם הדבר ממשיך להוות מטרד עבורך, הייתי שוקלת האם המטפל הזה הוא המטפל איתו תוכלי להמשיך את דרכך הטיפולית, במיוחד (אבל לא רק) אם יש רקע של פגיעה מינית כלשהי. אני לא נוטה למהר להמליץ על שינוי הטיפול וכמובן שממרחק הכתיבה ייתכן שאני מפספסת ראייה שלמה ומורכבת של המטפל. עם זאת, במידה ואת מבקשת מהמטפל להפסיק להעיר הערות ישירות לגבי המיניות והנשיות שלך, והוא ממשיך, אני כן ממליצה לשקול את האפשרות הזו. בברכה, רחלי


שלום עידן, אתה מתאר סימפטומטולוגיה שמתאימה לאבחנה של חרדה חברתית עם ספציפיות של 'הופעה בפני קהל'. קיימים היום טיפולים ספציפיים לאבחנה זו, ומומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בעל ניסיון בטיפול בהפרעת חרדה חברתית . בברכה שחף


שלום שחר, אחד הדברים החשובים שטיפול יכול לעזור לנו בהם, זה ללמוד כיצד להתמודד עם זה שדברים מתקלקלים. האפשרות של תיקון היא הרבה פעמים לב ליבו של הטיפול. נדמה כי אחרי תקופה ארוכה של טיפול מיטיב, נבנה בסיס מספיק כדי שיתאפשר קלקול. נדמה שאת בקונפליקט פנימי בין החלקים שרוצים לנסות לתקן, לבין אלו שלא מאמינים שזה אפשרי ורוצים להמשיך הלאה. אני מאוד ממליץ להעלות בטיפול את כל מה שכתבת כאן, ולתת סיכוי לתהליכי התיקון, ריפוי והחלמה. גם אם חלקיים, הרי שיש להם חשיבות רבה עבור הנפש. העלית בסוף נקודה משמעותית של שינוי סטינג שבו המטפל בא איתך לבית המשפט וכי נראה לך שמשהו שם השתבש עבורך. זו נקודה טובה להתחיל כדי לנסות להבין מה השתנה. בהצלחה שחף


אורית יקרה, נשמע שאת עוברת משבר שקשור לגיל ולשינויים בחייך. חשוב מאוד לא להישאר לבד עם תחושות אלו, לפנות למקורות התמיכה הקיימים - משפחה, חברים, או מכרים אחרים. כמו-כן, חשוב לשמור על פעילות - ספורט, חיים חברתיים, השתתפות במסגרות חברתיות או מסגרות תומכות. כל אלו, כמובן, הן המלצות בלבד ואינן יכולות להחליף טיפול של ממש וקשר טיפולי. אני מציע לך לפנות בהקדם לטיפול נפשי - אם במסגרת ציבורית דרך קופת חולים. בשלב הראשון כדאי לבקש תור הן לפסיכולוג ממיין והן לפסיכיאטר. אפשר כמובן להתחיל טיפול גם באופן עצמאי - דרך מטפלים עצמאיים שעובדים בהסדר עם הקופה, או בפנייה פרטית לאיש מקצוע באזור מגורייך. חשוב, לפנות בהקדם לעזרה מקצועית! בברכה שחף


שלום לך, כמי שעובדת בתחום הטיפול ובעלת ידע בטיפול ורפואה את בוודאי מבינה שאין באמת אפשרות לענות על שאלה גדולה כזו על סמך פסקה במייל. צר לי מאוד. אני מבין את משאלתך וכמיהתך לשמוע יותר, באופן טבעי. לצד זאת, אני רוצה להציע שהשאלה צריכה להיות מבוררת לעומק עם אנשי המקצוע שאצלם את מטופלת. ההיכרות המתמשכת שלהם איתך, והמסגרת הטיפולית יאפשרו להם גם לתת תשובה מקצועית ורצינית יותר, וגם לבחון איתך את המשמעויות הנפשיות של השאלה והמוטרדות שלך ממנה. תלות בטיפול היא חלק משמעותי וחשוב בתהליך הנפשי, וחשוב שתבררי איתו יחד את התחושות האלו שלך. כשהנפש תרגיש שנכון עבורה לזכור את הדברים אני מקווה שזה יסתייע. בהצלחה שחף


שלום יעלי, רגשות עוצמתיים בטיפול, שליליים או חיוביים (או תנועה ביניהם), הם דבר טבעי. מעבר לכך שמטפל/ת הופכים להיות דמות משמעותית וחשובה בעולם הרגשי של מטופליהם, הרי שלרגשות אלו יש משמעות חשובה במיוחד לתהליך הטיפולי עצמו. דרכם אפשר ללמוד להכיר טוב יותר את המנגנונים הנפשיים והדינמקות הנפשיות שמפעילות אותנו - הנקודות הפגיעות, ההיזדקקות, התסכולים. הספרות המקצועית מדברת בהרחבה על מצבים אלו, ומטפלים מכירים אותם ויודעים להתמודד איתם, אלו רגעים שטמונה בהם הזדמנות גדולה לצמיחה והתפתחות נפשיים (לטעמי, לשני הצדדים). הרגשות שלך טבעיים, ואל לך לכעוס על עצמך. בוודאי לא לפגוע בעצמך. אני משער שהתגברות הצורך לפגוע בעצמך קשורה לרגשות אשמה עוצמתיים מפאת הכעס והזעם שאת מרגישה, לצד תחושת הלבד שהכעס וודאי מותיר אותך. אני מאוד מקווה ורוצה לעודד אותך שתאזרי אומץ, ותביאי את הדברים אל הטיפול, בהדרגה, לאט לאט, כל פעם עוד ויחד תוכלו להתמודד עם הרגשות האלו. תוכלי להרגיש פחות לבד, ולעבד את הכעס והאשמה הנלווית אליו. מותר לך לכעוס, כעס הוא רגש כמו שאר הרגשות, הוא טבעי, חשוב שיש לתת לו מקום ולהתמודד עימו. טיפול הוא בדיוק המקום לשם כך. זהו, למעשה, לב התהליך הטיפולי. אשמח שתעדכני בהתפתחות הדברים. בברכה ובהצלחה שחף


תודה לך על השיתוף, ניכר כי אתה מוטרד מנושאים רבים, בעיקר בהיבט של יחסים בינאישיים. מומלץ מאוד לפנות לטיפול נפשי. כדאי לפנות לטיפול בשיחות ולשקול גם פנייה לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול תרופתי כדי להפחית את עוצמת המחשבות ומעגלי החשיבה החוזרים. כחייל אתה צריך לבקש לפגוש קצין בריאות נפש בבסיס, ובתיאום איתו תוכל לפנות באופן פרטי אם צריך, או לקבל את הטיפול במסגרת הצבאית. בברכה ובהצלחה שחף