שלום גילי,
תודה שאתה פונה, ומרגש לקרוא על דאגתך לאביך.
מחקרים מראים שפרישה היא אירוע-חיים שדורש הסתגלות, ולא פעם אנשים חווים משבר סביב הפרישה. קיימים גם טיפולים הממוקדים בהסתגלות למצבי חיים חדשים כמו פרישה.
צריך לזכור שעבודה היא חלק מההגדרה העצמית של האדם, נותנת לו תחושת מסוגלות וערך, ומגדירה עבורו את סדר יומו חייו. כל זאת, לצד התמודדות עם קשיים שהגיל מביא עימו.
פרישה מצריכה הסתגלות לשינוי משמעותי מבחינת סדר היום והעיסוק, השלמה עם השינויים החיצוניים והפנימיים עקב הגיל והפרישה, כן מציאת דרכים חלופיות לביסוס תחושת ערך עצמי וסיפוק.
חשוב למצוא תעסוקה שגורמת לתחושת ערך ומשמעות, ולהמשיך לשמור על אורח חיים פעיל.
ההתנהגויות שהעלית יכולים בהחלט להיות תוצאה של הקושי בהסתגלות למצב החיים החדש, והעדר כלים להתמודדות.
אני ממליץ להעלות את הדאגה שלך, אולי יחד עם בני משפחה נוספים, בפני אביך. לא כהאשמה על כך שכועס, אלא כדאגה על כך שעליו להסתגל למצב חיים חדש, וכי אתם רוצים לעזור לו במעבר זה.
תוכלו לחשוב יחד מה מפריע לו וחסר לו - העדר תחושת מסוגלות? ירידה בתחושת ערך עצמי? חוסר שליטה? ואלו צעדים יכולים לעזור לו (התנדבות, תעסוקה כלשהי, תחומי עניין, תחביבים, וכן הלאה.
אך כל זה אינו תחליף לטיפול של איש מקצוע. אם תחוש/ו שדרושה לכם עזרה נוספת, הרי שנכון לפנות לאיש מקצוע.
בברכה
שחף