על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

סיון יקרה, את מתארת מצב מורכב שכולל גם סימפטומים של חרדה, כנראה גם מרכיבים פוסט טראומתיים, שיוצרים קשיים תפקודיים ובינאישיים. מומלץ מאוד לפנות לטיפול נפשי במקביל לטיפול תרופתי. טיפול אינטגרטיבי שיתייחס גם להיבטים קונקרטיים ולחרדות עצמן וגם להיבטים עמוקים יותר של הנפש יכול להיות מאוד מתאים. אפשר לפנות דרך קופות החולים או באופן פרטי. בהצלחה


שלום לך, קודם כל, מזל טוב על סיום הלימודים ובהצלחה במציאת העבודה. כל הכבוד לך על ההתבוננות פנימה והחשיבה המעמיקה, אך נראה כי קיימת נטיה של החשיבה הזו להפוך לביקורתית ומענישה. הדברים שאת מתארת הם קשיים טבעיים שרבים מתמודדים עימם. אכן ניתן לרכוש כלים טובים יותר להתמודדות, אך לפני כל זה יהיה חשוב לעבוד על ריכוך והנמכת העוצמה של הקול הביקורתי ובנייה של קול תומך ומעצים שיעזור להתמודד עם הקשיים של החיים. את צודקת שאת מציינת את הסוגיה הרפואית ואפשר להניח שיש לה חלק משמעותי באישיותך ובקשיים שאת מעלה, ואולי גם הקול הביקורתי התפתח גם ביחס לקשיים הפיזיים. אני חושב שטיפול אינטגרטיבי שיהיה גם אקטיבי כשצריך יהיה הכי מתאים. אפשר בהחלט לחפש פסיכולוג קליני-רפואי. בהצלחה


שלום עדי, תודה על השיתוף הכנה והאמיץ. זו הזדמנות לומר שהתאהבות במהלך טיפול היא לא דבר נדיר, אלא להיפך. הימצאות בקשר אינטימי שבו יש מי שקשוב לנו באמת, ושנפתחים לעיתים לראשונה במידה כל כך עוצמתית מעוררת רגשות רבים כולל רגשות התאהבות. ההתאהבות היא חלק חשוב ומרכזי בטיפול, ומבטאת דינמיקה נפשית אינטימית. כלומר, זהו מרכיב מרכזי בקשר הטיפולי וזו הזדמנות טיפולית חשובה ביותר. חשוב שתמשיכי לשתף את המטפלת שלך ברגשות שלך, מה שכנראה יקרה בכל מקרה, אם באופן גלוי ואם במובלע. אך חשוב שלא תרגישי אשמה ושלא תצנזרי את עצמך, כולל לדבר על חלקים אלו ממש - האשמה והצנזורה, כמו גם הפחד שהיא תידחה אותך או תירתע מעוצמות הרגש שלך. כל אלו הם כנראה חלקים חשובים באישיותך ובוודאי באים לידי ביטוי בצורה כלשהי בכלל במערכות היחסים שלך. דרך בירור מעמיק עם המטפלת של הדינמיקה הנפשית והמקומות שמשתחזרים בקשר זה, אפשר יהיה גם לבחון את שאלת הנטייה המינית. גם זו סוגיה חשובה ביותר בגיבוש הזהות והאישיות, אך כיום כבר יודעים שנטייה מינית היא איננה בינארית או הטרוסקסואליות או הומוסקסואליות. אלא יש רצף, ואף על הרצף אנשים נעים בתקופות שונות. בהצלחה שחף


שלום דנה, פנטזיות של מטופלים/ות על המטפלים שלהם הן דבר שכיח וטבעי. באופן כללי חשוב להבחין בין פנטזיות (מודעות ולא מודעות) לבין ההתנהגות עצמה. מותר לפנטז כל דבר, אין זה אומר עלייך שום דבר. מאוד חשוב שתוכלי לפתוח את זה עם המטפל שלך. לעתים קרובות זה חלק חשוב מחומרי הטיפול. העיבוד של הרגשות האלו, כשהוא נעשה במקום בטוח ושמור (וכמובן ללא מימוש), הוא מוקד טיפולי משמעותי וחשוב. זה שהפנטזיות עולות עשוי לסמן את חשיבות הטיפול עבורך, ואת הרגשות החיוביים שיש לך במקום שהוא טוב כלפייך. זו ממש לא סיבה להפסיק, אלא להיפך. על אף המבוכה שאת עשויה להרגיש, חשוב שתביני שזה קורה בהרבה טיפולים. זו תופעה שכיחה שיש עליה ספרות מקצועית רבה. אני מאוד ממליץ לא להפסיק את הטיפול אלא לפתוח את זה עם המטפל. מטפל מקצועי יידע לעבוד עם פנטזיות ורגשות אלו בשיחות, ולעזור לך לעבד את הרגשות שלך. בהצלחה שחף


שלום לך דגנית, ממה שאת מעלה, אפשר להבין שאת לא מרגישה כיום מועקה בהקשר לנושא הנידון, אלא פונה בגלל הבת שלך. להבנתי, חשוב שתנסי להפריד בין שתי שאלות (כלומר, בינך לבין הבת שלך), שנראה שכרגע קשה להבחין ביניהן. הראשונה, האם בעקבות מה שבתך מעלה את מרגישה שעמדתך כלפי אימך ואחותך משתנה? כלומר, האם את פונה עבור עצמך? השאלה השניה היא האם הקושי הוא של הבת שלך? ואז השאלה היא מה המצוקה שלה ואיך ניתן לעזור לה? בדברייך הדגשת יותר את השאלה השנייה. אם כך הדבר, הייתי מציעה לנסות להבין יחד עם הבת שלך מה מפריע לה ולנסות לעזור לה במסגרת הקשר שלכן. האם חסר לה משהו ממך? במה היא עסוקה ומה היא מבקשת ממך כאמא? אני חושבת ששיחה כזו, שמכבדת את העמדות השונות שלכן ויותר מכך, מנסה להבין מה בעצם הבת שלך אומרת לך בהקשר שלכן, יכולה לעזור לקדם את הקונפליקט שאתן מצויות בו. בהצלחה, רחלי


שלום נוגה, הרבה פעמים בחלומות מתגשמים צרכים גופניים או משאלות שלא לגמרי מגיעים למודעות - אם כי אנו ישנים ואם מסיבות יותר עמוקות. את מתארת מצב שבו אכן את צריכה ללכת לשירותים, ומאוד נפוץ שבמצבים כאלו נחלום שאכן עשיית הצרכים מתרחשת. זה יכול לקרות גם כשצמאים או רעבים. נושאים הקשורים למיניות, שלעיתים קרובות באים לביטוי בהקשר של עשיית צרכים, הם מרכזיים לנפש. הטאבו עליהם רק מגביר את עוצמתם ולא מאפשר את העיבוד הטבעי שלהם. טיפול הוא המסגרת הנכונה להביא את הדברים, בקצב שלך אבל בנחישות והתמדה. מדברייך עולה שדווקא משום שמדובר בטאבו כל כך חזק, הרי שהעניין שלך בנושא רק מתגבר אך נתפס בתוכך כמשהו מבייש, אסור ולא מוסרי. אלו הופכים את כל הנושא ליותר בעייתי, ונדמה שדווקא משום כך את חווה את עצמך כ'לא בסדר'. ככל שתקדימי לפתוח את הנושא בטיפול ולחקור אותו יחד עם איש/אשת הטיפול שלך, כך תוכלי להרגיש יותר לגיטימיציה לעצמך ולצרכים שלך. בהצלחה


שלום אלה, הבעיה שלך מוכרת ושייכת לתחום של הפרעות החרדה. ללכת לשירותים כשיש אנשים בסביבה מעורר חרדה רבה ועל מנת להפחית את החרדה את נוקטת בהימנעות. מכיוון שזה מעורר מצוקה רבה עשיית צרכים היא צורך בסיסי, מומלץ על פנייה בשלב הראשון לטיפול ממוקד בסימפטומים (על פי רוב CBT(. טיפולים אלו כוללים על פי רוב עבודה קוגניטיבית (שינוי דפוסי החשיבה מעוררי החרדה) ועבודה התנהגותית (חשיפה לגירוי מעורר החרדה בכדי לאפשר הביטואציה)). בשלב השני, כדאי להעמיק את הטיפול על מנת להבין ברמה האישיותית את הקושי והחרדה שלך. בהצלחה שחף


שלום לך רון, ראשית, משמח לשמוע שפנית לטיפול הנדרש נוכח הקשיים בתחום החרדה. לגבי הקושי שאת מעלה באשר ליצירת קשר, אינטימיות, פתיחות - את מדברת למעשה על כך שהבעיה עצמה משתחזרת בקשר הטיפולי. אני מתכוונת לכך שהקושי להיפתח, לתת אמון במקומות עמוקים יותר הוא מה שקורה לך עכשיו מול המטפל. את בעצם עושה עבודה טיפולית כעת, עם המטפל שלך, בכך שאתם מודעים לקושי להיפתח, בהכלה ובהתייחסות לנושא הזה. ככל שהקשר ביניכם יאפשר חשיפה רגשית ועבודה על מקומות עמוקים יותר, כך תיגדל, ככל הנראה, היכולת שלך לייצר מערכת יחסים אמיתית, בחיים 'האמיתיים' עם מי שתבחרי. בהמשך, הייתי חושבת ומתייעצת עם המטפל שלך לגבי האפשרות להיכנס למסגרת של טיפול קבוצתי בנוסף לטיפול הפרטני. במסגרת טיפולית כזו תוכלי להיחשף לסוגיית יצירת הקשר והפתיחות בסיטואציה המדמה את החיים מחוץ לחדר הטיפולים בצורה קצת יותר קרובה למציאות, מול אנשים נוספים שאינם ה'מטפל'. נשמע שאת בדרך הנכונה, בהצלחה לך! רחלי


קשה לענות בלי פרטי המקרה. באופן כללי - כל פסיכולוג מורשה לטפל אך התחום מומחיותו. פסיכולוג התפתחותי מורשה לטפל בבעיות הקשורות ללקויות התפתחויות. באופן טבעי עיקר עבודתם, בשל כך, היא עם ילדים. יש להסביר מדוע בטיפול באדם מבוגר מתאים טיפול של פסיכולוג התפתחותי. לצד זאת, יש לקחת בחשבון שכל פסיכולוג במהלך התפתחותו המקצועית עובר הכשרות שונות היכולות להשפיע גם הן על הרשאתו לטפל. מציע לפנות לפסיכולוג המטפל ולברר יחד עימו מדוע מתאים שהוא יהיה המטפל ומה ההכשרה המתאימה שיש לו למקרה הספציפי. בברכה שחף




שלום לך, את מתארת בעיה שקשורה ליחסים בינאישיים ובהחלט יש אפשרות לעבוד על מנת לשפר ולחזק מיומנויות בינאישיות. עם זאת, לפני הכל עולה השאלה - האם גם בן זוגך מרגיש שיש פה בעיה ואם כן, האם מעוניין לטפל בה. צעד ראשון לפתרון הוא ההכרה בבעיה ואז נפרשות אפשרויות כמו קבוצה טיפולית שבה עובדים על יחסים בינאישיים, ניהול מצבי קונפליקט וכד׳, מפגשים פרטניים שבהם מטפלים בקושי הבינאישי ועוד. בהצלחה, רחלי