שאלה: זה אומר שזה סוף? - (שחר)
אני בטיפול שלוש שנים וחודשיים אצל מטפל מקסים, שיצרתי איתו קשר ממש קרוב, טוב ובונה. התקדמתי הרבה בזמן הזה, אי אפשר להגיד שלא ובכל זאת, משהו התקלקל ואני תוהה ביני לבין עצמי אם זה סימן שצריך לסיים את הטיפול.
בחודשיים האחרונים אני לא מצליחה להביא את עצמי לטיפול באופן רציף, מבטלת פגישות, עוצרת אותן באמצע והולכת, גם כשאני כבר מגיעה לפגישה ונשארת אני לא מצליחה לפתוח את הפה בכלל ועוברות 50 דקות של שקט (גם כשהמטפל שואל, או מנסה ליצור משהו אני בולמת). כל דבר שהוא אומר גורם לי להתעצבן עליו (בלב, לא מצליחה להגיד לו אפילו שהוא מעצבן אותי - שזה מאוד שונה ממה שאני, בדרך כלל כשהוא מעצבן אותי באותו רגע הוא יודע שהוא עצבן אותי) התחלתי להרגיש שאני ממש שונאת אותו, שיש לו אינטרס לעצבן לדכא להטריף ולהרע לי. ואז אני מתחילה להרגיש שאני כפויית טובה וזה מעגל מכוער ומגעיל. ממש. ובודד. מאוד בודד. אני מרגישה שאני לא יודעת איך לפעול עכשיו. אני תוהה אם אולי זה קשור לעובדה שלפני שלושה חודשים הוא הגיע איתי פעמיים לבית משפט כשהייתי צריכה להעיד ובגזר דין, כי ממש אחרי זה הכל נהרס בנינו. זה מייאש אותי. אני מרגישה פתאום לבד. שהמקום היחיד שיכולתי להיות בו באמת אני האמיתית כבר לא נמצא. הלוואי ותוכלו לייעץ לי.
תשובה: זה אומר שזה סוף? - (0)
שלום שחר,
אחד הדברים החשובים שטיפול יכול לעזור לנו בהם, זה ללמוד כיצד להתמודד עם זה שדברים מתקלקלים. האפשרות של תיקון היא הרבה פעמים לב ליבו של הטיפול.
נדמה כי אחרי תקופה ארוכה של טיפול מיטיב, נבנה בסיס מספיק כדי שיתאפשר קלקול.
נדמה שאת בקונפליקט פנימי בין החלקים שרוצים לנסות לתקן, לבין אלו שלא מאמינים שזה אפשרי ורוצים להמשיך הלאה.
אני מאוד ממליץ להעלות בטיפול את כל מה שכתבת כאן, ולתת סיכוי לתהליכי התיקון, ריפוי והחלמה. גם אם חלקיים, הרי שיש להם חשיבות רבה עבור הנפש.
העלית בסוף נקודה משמעותית של שינוי סטינג שבו המטפל בא איתך לבית המשפט וכי נראה לך שמשהו שם השתבש עבורך.
זו נקודה טובה להתחיל כדי לנסות להבין מה השתנה.
בהצלחה
שחף
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
