הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום שי, שווה אולי לעצור ולשאול את עצמך מה קרה לאחרונה שהוביל לשינוי ולתחושה שאת לא מצליחה לדבר איתו למרות שבעבר יכולת. הרגישות לביקורת, החשש מכך שאם תחשפי כעס יהיו קרים ומרוחקים ממך או בעצם הדפוס לפיו את מתנהלת שבו כדי לזכות בקרבה יש להיות תמיד נעימים ולא לחשוף כעס ובכך לשלם במחיר של מרחק וחוסר נעימות לכשעצמו יכול וצריך להיות תמה שעליה עובדים בטיפול. טיפול בהגדרה אמור להיות סביבה לא שיפוטית - ייתכן (וזו אפשרות ששווה לשקול וגם להעלות לדיון משותף) שהחוויה הזו לא נוצרה בטיפול אלא בעצם קיימת מאז ומעולם ובאה לידי ביטוי בעוד מערכות יחסים משמעותיות. אני מבין את החשש והפחד מצד אחד, מצד שני מי שלא מסתכן גם לא מתקדם. נשמע שהאתגר הנוכחי שלך בטיפול הוא להצליח ולדבר באופן פתוח וכן גם על הכעס וגם על המחשבות על סיום הטיפול (שגם הן יכולות להיות ביטוי לא ישיר של כעס).


סיגל שלום רב, אינני מומחה בעזרה עצמית ולא מאמין כי לכל אדם בכל סוג של חרדה תועיל אותה התערבות. ישנן גישות טיפוליות שבהן גם בבית הטכניקה אינה הרגעה אלא דווקא הצפה וחשיפה לחרדה ולכך שהיא עוברת ואין לה השלכות מזיקות. ישנן גישות אחרות שבהן מתבוננים על החרדה כנושאת אינפורמציה עבורנו. בכל מקרה אני ממליץ לך מלבד טיפול פסיכיאטרי לפנות גם להערכה ובמידת הצורך לטיפול פסיכולוגי.


מהתיאור שלך עולה שמשהו שממנו חששת תמיד התמשש ומאז את מוגבלת באפשרות שלך לקום ראשונה או לבד (לא מסוגלת? חרדה? חוששת שיקרה משהו?) עצם זה שאת בוחרת להתייעץ מעיד על כך שזו מגבלה משמעותית עבורך. העובדה שלא מדובר במשהו שהתחיל פתאום אלא במובן מסויים תמיד היה קיים שם שווה בירור מקצועי. יכול להיות שהמצב הנוכחי הוא כזה שאת כבר לא מוכנה לשאת אבל בעצם גם קודם חווית מצוקה שאולי ניתן להקל עליה. המלצתי היא לפנות להערכה אצל פסיכולוג/ית קליניים או איש מקצוע אחר בעל ניסיון בריאיון קליני ולבחון איתו קודם כל מה בעצם מציק לך ואז תהליכים טיפוליים אפשריים.


היי - פספסתי :) כמו תמיד גם הפעם חשוב לי להזכיר כי לא ניתן לתת ייעוץ פרטני בפורום וללא היכרות אישית. באופן עקרוני נושאים מתוך טיפול כדאי להעלות עם הפסיכולוג/ית המטפלים ובכל זאת יש כאן עניין מהותי. למה בכלל שזה יעלה בטיפול או האם זה לגיטימי לדבר על זה? ובכן השאלה האם למישהו באמת אכפת מאיתנו היא משמעותית מאוד. כמה אנחנו יכולים לשאת רגעים קשים בתוך קשר שהוא בסך הכל טוב לנו? האם אנחנו מסוגלים לקבל את האחר כשילוב של טוב ורע? האם ברגעים האלה כל הטוב נמחק כאילו לא היה? כל אלו נושאים שטיפול פסיכולוגי לעיתים קרובות מעורר. האתגר בטיפול הרבה פעמים הוא לא פשוט לשאת הקושי (לסבול את מצבי הרוח שלו או את הרגעים שבהם את מרגישה שהוא מרוחק וקשה לך להאמין שהוא דואג לך) אלא לדבר אותו. לדבר עליו. הרבה דברים יכולים לצמוח ממקום כזה. אפשרות אחת היא הגילוי שהחוויה שלכם מאוד שונה, שמה שאצלך נחווה כקור מגיע אצלו ממקום אחר. אפשרות נוספת היא הלמידה שאנשים שאנחנו אוהבים הם לא תמיד ולא רק מכווננים אלינו. שיש משהו אנושי וטבעי ביכולת לקבל שאין אנשים ואין קשרים מושלמים. לפעמים מתגלות משאלות לא לגמרי מדוברות או מודעות שחוסר ההיענות אליהם יוצר את החוויה של הקור וריחוק ויש עוד המון דברים אחרים שיכולים להיות ושטיפול אמור לאפשר לבחון ולהכיר.


שלום רב, דרך קופות החולים ניתן לקבל טיפול פסיכותרפויטי חינם. נוסף על כך ישנם אפשרויות מוזלות נוספות - עמותות כגון מרכז ייעוץ לאישה המעניק טיפול בתשלום מותאם למצב כלכלי, התארגנויות מטפלים כמו טנא (טיפול נפשי אפשרי) ודומיהם.


את מתארת מצב קשה מאוד עבורך וככל הנראה גם עבור בעלך. לא ניתן לתת ייעוץ פרטני בפורום אינטרנטי וללא היכרות אישית ובכל זאת שמתי לב שלמרות שטיפול בעבר עזר לך את נמנעת מלבקש עזרה שנית. את כותבת שזה יהיה סוג של כישלון עבורך ואני חושב שאת המחשבה הזו שווה שלא לקחת כאמת אלא לשאול לגביה כמה שאלות. נראה שהקושי עצמו (הצורך שדברים יהיו מושלמים) מתלבש על הקושי לבקש עזרה (אני לא יכולה להזדקק לאף אחד אני חייבת להצליח לבדי). בני אדם (וזה נכון לכולם גם למוצלחים ולחזקים ביותר) תמיד זקוקים לעוד אנשים. כל אחד בדרכו. טיפול הוא לא תמיד מאורע חד פעמי וחזרה לטיפול אינה כישלון. אפשר לחשוב על זה כמו על טיפול בחיידק שחזר ודורש שוב אנטיביוטיקה או בפציעה ישנה שמדי פעם זקוקה לחבישה ותרגילי חיזוק.


שלום רב, אבחנה יכולה להינתן רק לאחר הערכה מקיפה של איש מקצוע. בנוסף על כך חשוב לזכור שעל מנת להתאים את הטיפול למטופל הספציפי האבחנה אינה מספיקה. יש צורך בנתונים רבים שנאספים על ידי הקלינאי במהלך הריאיון הקליני (רקע, מוטיבציה לסוגי התערבות שונים, ניסיון עבר עם מצבי משבר וכדו'). אם מבודדים את האבחנה בלבד הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים (דינמי וקוגניטיבי התנהגותי) יעילים באופן שווה. להלן קישור למחקר עדכני לדוגמה: https://www.cambridge.org/core/journals/epidemiology-and-psychiatric-sciences/article/is-psychotherapy-effective-a-reanalysis-of-treatments-for-depression/5D8EC85B6FA35B5CEE124381F18E51B9?fbclid=IwAR1PNlES5hZld04fR81eU_rMy2ht263WAWrBZofj73dBkiIV2w0RkffY31U


שלום רב, הישאבות רגשית לתוך טיפול היא אפשרות נפוצה. לכשעצמה היא לא בעייתית ולעיתים היא אף אינדיקציה חיובית להתרחשות בטיפול. מקובל ולגיטימי שלא לשתף בתכנים האישיים מתוך הטיפול. ועם זאת יש לכם קשר בעולם המציאותי ועליו לא חל שום חיסיון טיפולי. את מקנאת וחוששת לו ואין מניעה לפתוח איתו את המחשבות והרגשות שלך ולנהל על זה שיח גם בלי להיכנס לתכנים מתוך הטיפול שלו. לא הייתי מזדרז כל כך לבקש מהם זוג להפסיק טיפול שנראה שהוא משמעותי עבורו. שינוי של אדם בוגר (במסגרת או שלא במסגרת טיפול) בהגדרה משפיע גם על מערכת היחסים שלו. כולנו חוששים משינוי אבל שינוי הוא הרי מה שטיפול נועד לייצר.


שלום רב, את מתארת חוויה של חריגות. משהו בך אחר ואת מרגישה לפעמים שווה פחות מאחרים. למונח חרדה חברתית בעולם המקצועי יש לפעמים מובן שונה מזה שיש לו בשפת יום יום. בכל אופן נראה שיש לך קושי ביצירת קשרים מסוגים שונים ובסיטואציות חברתיות. בשביל לעבוד על הנושאים האלה מומלץ לפנות לטיפול אצל איש מקצוע. קחי בחשבון שייתכן והפסיכולוג יינסח את הקשיים שאת מתארת באופן אחר ממך. בכל מקרה תוכלו לחשוב ולהחליט יחד האם להתחיל טיפול, ואיזה (סוג, תדירות , משך וכדו'). בטיפול ישנה סיטואציה לא שיפוטית שמאפשרת להעלות נושאים שקשה לדבר עליהם.


את מתארת מתח בתוך המשפחה שנמשך כבר זמן רב וגורם לך מצוקה רבה. חשוב לזכור שטיפול והשינויים שהוא יכול לחולל מותנים במוטיבציה או לכל הפחות הסכמה. זכותו של אדם מבוגר שלא להיות מעוניין בשינוי או בטיפול ואין הרבה מה לעשות ביחס לזה. אפשר לבחון אפשרות של טיפול משפחתי. במידה וכולם יסכימו להצטרף זה יכול להוות בסיס לשיח אחר ולשינוי של הדינמיקה. גם אם לא כל בני המשפחה יהיו מעוניינים להצטרף עדיין ניתן לעיתים להפיק מהתערבות כזו שיכולה להניע שינוי בכל המערכת המשפחתית.


שלום חן, פורום זה עוסק בטיפול פסיכולוגי. אם את מעוניינת לקרוא על נושאים כמו חרדה ודיכאון, את מוזמנת לקורא במגזין שלנו: https://www.alhasapa.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F לגבי עזרה עצמית, יש פורומים בתחום זה. בהצלחה.


שלום מירית, פורום זה עוסק בטיפול פסיכולוגי ולכן לא נוכל לייעץ בנושאים הקשורים לטכניקות טבעיות. קיימות כמובן טכניקות של נשימה והרפייה, רצוי להתיעץ עם מומחה בתחום זה. בריאות.