שאלה: הרגשה לא טובה בטיפול - (נעמה)
הי, אני בטיפול שלוש וחצי שנים. בהתחלה הפסיכולוג היה מאוד נחמד ואכפתי. אבל בזמן האחרון אני יוצאת בוכה מהפגישות. הוא נהיה בכלל לא נחמד, קשוח קצת, מרוחק מאוד, לא אכפת לו בכלל איך אני מרגישה. זה עושה לי מאוד מאוד רע. אפילו חשבתי להפסיק אבל מצד שני הוא כן מאוד עוזר לי. ואני יודעת שאני ממש אדרדר לאובדנות אם אשאר לבד. הוא אומר שכן מאוד אכפת לו, ושלפעמים הוא ככה ולפעמים ככה. אני לא יודעת מה אפשר לעשות. אני מאוד מאוכזבת ממנו וקצת כועסת. כי אני יודעת שבבסיס הוא כן יכול להיות אמפתי ואכפתי. אני לא מעיזה להגיד לו את זה, כי כשאמרתי בעבר הוא התייחס אליי בקשיחות ובריחוק. ואני מפחדת שזה יקרה שוב. ככה זה הולך בדרך כלל? אני צריכה לסבול את מצבי הרוח שלו? מה אפשר לעשות?
תשובה: הרגשה לא טובה בטיפול - (רפאל יונתן לאוס)
היי - פספסתי :)
כמו תמיד גם הפעם חשוב לי להזכיר כי לא ניתן לתת ייעוץ פרטני בפורום וללא היכרות אישית. באופן עקרוני נושאים מתוך טיפול כדאי להעלות עם הפסיכולוג/ית המטפלים ובכל זאת יש כאן עניין מהותי. למה בכלל שזה יעלה בטיפול או האם זה לגיטימי לדבר על זה? ובכן השאלה האם למישהו באמת אכפת מאיתנו היא משמעותית מאוד. כמה אנחנו יכולים לשאת רגעים קשים בתוך קשר שהוא בסך הכל טוב לנו? האם אנחנו מסוגלים לקבל את האחר כשילוב של טוב ורע? האם ברגעים האלה כל הטוב נמחק כאילו לא היה? כל אלו נושאים שטיפול פסיכולוגי לעיתים קרובות מעורר. האתגר בטיפול הרבה פעמים הוא לא פשוט לשאת הקושי (לסבול את מצבי הרוח שלו או את הרגעים שבהם את מרגישה שהוא מרוחק וקשה לך להאמין שהוא דואג לך) אלא לדבר אותו. לדבר עליו. הרבה דברים יכולים לצמוח ממקום כזה. אפשרות אחת היא הגילוי שהחוויה שלכם מאוד שונה, שמה שאצלך נחווה כקור מגיע אצלו ממקום אחר. אפשרות נוספת היא הלמידה שאנשים שאנחנו אוהבים הם לא תמיד ולא רק מכווננים אלינו. שיש משהו אנושי וטבעי ביכולת לקבל שאין אנשים ואין קשרים מושלמים. לפעמים מתגלות משאלות לא לגמרי מדוברות או מודעות שחוסר ההיענות אליהם יוצר את החוויה של הקור וריחוק ויש עוד המון דברים אחרים שיכולים להיות ושטיפול אמור לאפשר לבחון ולהכיר.
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
