שלום יעל
האם דינמיקה זו ביניהם החלה לאחרונה? או שהיתה גם קודם? טבעי שילדים בגיל זה, במיוחד אחים בנים, ירצו להשתובב, וזהבעיניהם משחק, ולרוב ביטוי לשמחת חיים וגילויי חיבה ביניהם. השאלה היא כמובן המינונים והתנהגות בבית לעומת במצבים מסוכנים או לא מתאימים. לפני שמצפים מהם שהם מאוד צעירים ולכן לא מבינים את הציפיות החברתיות כפי שאת רואה אותן, חשוב שגם לך יהיה איזון. שיהיה מקום בו יכולים ואף מקבלים עידוד לפרוק, להשתובב לצעוק - הם ילדים וצריכים להשתובב לבין הרגעים בהם נדרשים לרוגע, ופעילות שקטה. חשוב מאוד גם לכל אחדמהם יהיה מקום של אחד על אחד איתך ועם אביהם, כך יוכלו לקבל איזון והפרדה ולהנות גם ממצבים של שקט. נסי לסמן בשגרת היום מתי לאפשר להם להשתולל ומתי באמת חשוב לך "לאסוף" אותם. מתי אפשר להפריד ביניהם- שכל אחדיהיה עסוק עם חבריו ועיסוקיו במרחב אחר ואז לתווך להם - כך ילמדו שבמצבים שונים נדרש קוד התנהגות אחר ולא יחושו אשמה. לרוב, כאשר את נלחצת או מאבדת סבלנו זה רק מחמיר את חוסר השקט שלהם וזה מתבטא בהתנהגות שאת מתארת. נסי (וזה קשה מאוד) גם כשאת קוראת להם לחדול- לעשות זאת בחיוך, להנכס איתם למשחק שלהם ומתוכו לסייע להם לעשות את המעבר בהדרגה. זכרי שילדים מתמסרים כל כולם למשחק ולא יכולים "בלחיצת כפתור", בררע שאת מבקשת , להירגע ולהיות רציניים. זו יכול של מבוגרים שאיבדו את התמימות ושמחת החיים הילדתית ואת לא רוצה שבגיל כה צעיר יאבדו את היכולת הנפלאה לשקוע במשחק. בהצלחה.
