שאלה: ילדה שמדברת בצורה מוזרה - (ליאור)
שלום, יש לי שתי בנות. ילדה בת 11 וילדה בת 7. לפני כמה זמן הילדה הגדולה החלה לדבר בלשון זכר לילדה הקטנה ולפעמים גם כשהיא מדברת בגוף ראשון אז היא מדברת בלשון זכר. וגם הקטנה החלה לעשות זאת. ההתנהגות שלהן רגילה לגמרי ואינן מראות איזשהו רצון להיות בנים אבל אני לא יודעת איך להתייחס לעניין. עד עתה לא הערתי להן אבל זה ממש מפריע לי וגורם לי להיות עצבנית כשהו עושות זאת. מחד לא רוצה להעיר כדי לא לעשות עניין וגם כדי לאפשר להן להיות מי שהן (אם זהבכל זאת מעיד שזה מה שהן רוצות) ומאידך זה מאוד מפריע לי. האם להעירלהן? האם לומר להן שהן צריכות לדבר רק בלשון נקבה? תודה מראש על העזרה
תשובה: ילדה שמדברת בצורה מוזרה - (אירית רוזנפלד אשר)
שלום ליאור,
ראשית ברצוני לחזק את עמדתך -שכן רב הסיכויים שמדובר במשהו התנהגותי ועדיף שלא לקפוץ למסקנות נמהרות בעניין.
מדבריך עולה שההתנהגות הזו מעצבנת אותך ואת מתלבטת לגבי אופן התגובה.
נראה שבמצב הקיים הייתי מתחילה בשיחה עם הילדה בת ה- 11.
בשלב הראשון הייתי קצת מבררת עמה מה פשר הצורך לדבר בלשון זכר?, מאיפה זה מגיע?, למה דווקא כעת? (האם שמעה ממשהו שמדבר כך? האם היא חושבת שזה מיוחד או מגניב? - לשאול שאלות של סקרנות ולהימנע מביקורת). בחלק השני, הייתי לוקחת למקום חינוכי- לימודי, מדברת על כללי השפה העברית בנוגע להפרדה בין זכר ונקבה, אולי אפילו מציינת שבשפה האנגלית – אין הפרדה שכזו.
באשר לילדה בת ה- 7 , רב הסיכויים שמדובר בחיקוי של האחות הגדולה.
לאחר הבירורים במידה ואכן יתבהר שמדובר בסיפור התנהגותי -את יכולה להחזיר אליה את המשפט או השאלה באופן המתוקן. מעבר לכך את יכולה לשתף אותה בתחושת הבלבול שעולה אצלך כשהיא מדברת על עצמה בלשון זכר וככל הנראה גם אצל האחות הצעירה.
בהצלחה
אירית
