על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום הדר. נשמע שאת יודעת להציג גבולות. כאשר יש קשיי התנהגות קיצוניים, סביר להניח שזו לא התנהגות ראשונה בעייתית של הילדים, אבל היכרות מוקדמת איתם אמורה לעזור. על שאני יכולה ליעץ זה לעשות שיחה מקדימה עם הגננת לפני שאת נכנסת לגן חדש כדי להבין אם יש ילדים שצריכים התייחסות מוקדמת ולהבין כיצד מתנהלים איתם כאשר הגננת נוכחת. בלתי אפשרי לתת מענה לתגובה חד פעמית מכיון שלא ניתן לדעת אם זו תגובה לשינוי הצוות, או התנהגות קבועה שיש לה גורם שנמצא בטיפול בימים בהם הגננת הקבועה נוכחת. בהצלחה


שלום אושרית, סביר שבנך עשה זאת מסקרנות או משחק ולא באמת מהבנה או מכוונה של יצירת נזק. חשוב להסביר לו את ההלכות של מעכשיו, הפעיעה בילדה, לקיחה של משהו שלא ניתן להחזיר, איך הוא היה מרגיש ולומר בבהירות ואסרטיביות שזה לא יכול לקרות שוב. כדאי לברר עם הגננת איך היא רואה את התנהגותו בגן ואת ההתנהגות הזו ספציפית ואיך היא הגיבה וגם לברר עם הילד איך הרגיש עם תגובת הגננת.


שלום ספיר. השאלה המתבקשת היא כיצד לטפל באלימות בין הילדים ולא היכן הילדה מכה את אחיה. אחים נוטים לריב ולמריבות אלו תפקיד התפתחותי חשוב אבל כשזה מגיע לאלימות וברמה שאת מתארת - של כאב גדול ואולי אפילו פגיעה- תפקידך כאם להתערב ולא לאפשר את האלימות הזו. אם היא מרגישה שיש לגיטימציה לאלימות, מן הסתם היא תלך ותחמיר. המסר צריך להיות חד משמעי שלא תסבלי אלימות בבית ויהיו השלכות למעשי אלימות בכלל. היא צריכה לדעת מראש אילו זכויות ישללו ממנה, - צפיה במסכים, פגישה עם חברות- דברים שהיא אוהבת. עליה ללמוד לכבד את אחיה הצעיר ושאלימות איננה דרך תקשורת מקובלת. חשוב כמובן להסביר לה כמה מסוכן מה שהיא עושה. אולי היא רואה שזה "עובד" לה שמצליחה לפגוע בו אבל בוודאי איננה מבינה כמה זה כואב ושיכולות להיות למכות אלו פגיעות חמורות.


שלום שרה. לא כתבת מה היתה התגובה שלך, וגם לא איך הוא הסביר את התנהגויות אלו בתקופה שהיה בטיפול... תגובתך צריכה להיות מאוד ברורה ואסרטיבית. ילדים צעירים במשפחה רוכשים מיומנויות והבנה על העולם מחיקוי וצפייה באחיהם הבוגרים ולכן יש הרבה מאוד דברים שהוא יודע ומבין שלא את הראית לו. אם הוא ילד נבון, הוא כנראה מבין היטב את חומרת העניין ויתכן ותגובתו גם היא מניפולציה. חשוב להסביר לו מדוע זה ככ חמור בעיניך ומה יקרה אם שוב ישתמש בכסף לא שלו ללא רשות. מעבר ללקיחת הכסף יש כאן נורה אדומה ליכולת שלו להיחשף לתכנים בתשלום ברשת שיכולים להיות מאוד לא הולמים לגילו. זו עליית מדרגה חמורה בבדיקת הגבולות ולכן הייתי ממליצה לפקוח עיניים האם זה אכן מקרה חד פעמי או שיש דברים נוספים שאינך יודעת עליהם. במידה וזה לא מקרה אחד- ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע, לבדוק מה קורה איתו בביה"ס, עם חברים והאם יש כאן ניסיון לאותת על מצוקה כלשהי. בהצלחה.


שלום הדר. יש גישות רבות לחינוך ילדים לא ניתן לומר איזו נכונה ואיזו לא. לכל משפחה ולכל הורה יש תפיסת עולם שונה, ערכים שונים ולכן גם גישות חינוך שונות. אחד האתגדים החשובים של ההורות היא לגבש תפיסת עולם הורית, להבין מה חשוב לך כאמא בחינוך ילדיך, על מה את מקפידה ושלמור על עיקביות. אם חשובה לך העצמאות של הילדים והעברת מסר שאת סומכת עליהם שיכולים להתמודד- אז לעצור בצד סמקום בטיחותי ולהמתין שיחגרו - מעביר מסר זה. כמובן שהחיים לרוב יותר מורכבים ואינם שחור או לבן. ישנן סיטואציות שדורשות תגובות שונות וגמישות ולכן חשוב שעיקר שתדעי להסביר לעצמך מדוע את נוקטת בגישה זו אחרת בסטואציה מסוימת, על מנת שתוכלי להיות עקבית במסרים שאת מעבירה לילדיך.


שלום מיקה . התנהגותה של בתך מתאימה לגילה ולמצב בו איננה נדרשת לחלוק. היא מאוד מאוד צעירה ולכן אין מה לדאוג.חשוב לסייע לה ולתווך כל הזמן, לפני התפרצות הזעם - ילד רוצה לשחק איתך, הנה ילד מתקרב- בואי נזמין אותו... לא כתבת כיצד מתנהלת שגרת יומה בבית. גם בגיל כזה ילדים צריכים ללמוד, בהדרכה וכמובן בצורה מדורגת, לחוות תסכול, ולהרגיע את עצמם . אלו תכונות חשבות יותר לבניית תחושת מסוגלות ויכולות התמודדות עם העולם בחוץ, לכשתגדל. חג שמח!


ליזה שלום. פורום זה עוסק בשאלות של סמכות הורית, בעיקרסביב הגיל הרך. מה שאת מתארת איננו בהכרח קשור להיותו בן יחיד אלא לנער שהפך להיות ולסיפור החיים היחודי לו. אם את חוששת והשינוי בהתנהגותו אכן דרסטי ומהוא מביע מצוקה, ממליצה לפנות לאיש טיפול לכמה מפגשים לבירור מקור הקושי. בהצלחה.


שלום רונן. אין תשובות נכונות או לא נכונות בסוגיה זו. אתה צריכים לחשוב מה מתאים לכם כמשפחה. לכל החלטה יש יתרונות וחסרונות. לגבי עליית הגג, אני חושבת שכדאי לשאול את הילדה איך היא מרגישה עם זה, האם היא חוששת לישון בקומה נפרדת או ששמחה מכך? בכל מקרה, גם אם תחליטו כרגע שישנו יחד, יתכן שבעוד שנה או כמה שנים הילדים יבקשו להפרד. יש משהו מגבש מאוד בשינה משותפת ומצד שני יש מקום לילד לעצב את החדר שלו ואת האישיות שלו דרך המעבר לחדר לבד. בהצלחה.


בוקר טוב יאיר. ככל שאתם מנסים חזק יותר, אני מניחה שההתנגדות שלה גוברת. אני ממליצה בחום לראות את הסרטון "למה הילד שלי כל כך כועס? " שמסביר את ההתנהגות הזו אצל ילדים בגיל זה, זה יעזור ליישם את המלצותי: https://www.alhasapa.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%94 שנית, אני ממליצה לעשות איתה שיחה, להסביר לה שיותר לא תחזרו על בקשתכם פעמים רבות. לא כתבת איך אתם מגיבים להתנגדות שלה, האם אתם מבטיחים פרסים או עונשים, האם אתם מרימים את הקול? כמה זמן זה לוקח? אלו פרטים מאוד חשובים. זה גיל שבו היא מתחילה להבין ששי לה כוח והיא אומדת אותו בדיוק ברגשים בהם אתם לחוצים לצאת מהבית או לסיים את היום. סביר להניח שאם היא תקבל מחמאות על היותה בוגרת ותבין שכדאי לה להתנהג לפי גילה, היא תרצה לעשות את הדברים. בטל אם לא תקבל תשומת לב על התנגדות. אבל חשוב לפני כן להבין האם איננה למדה מעולם לעשות מה שאתם מבקשים או שהיא יודעת היטב לעשותם אבל משתמשת בהתנגדות כדי לבדוק את ההשפעה עליכם? בהצלחה


שלום לירן יכולות להיות כמה גישות לטיפול בנושא זה. האחת לברר איך רכש התנהגות זו, וכך כדאי לברר האם בבית הספר גם מקלל כמו בבית או שיודע להבחין בין סביבות שונות. כך, אם בביהס יודע שהתנהגות זו איננה מקובלת אפשר להסיק שהתגובות שלכם בבית בדרך כלשהי מחזקת התנהגות זו. בנוסף, יש לשוחח איתו ולהסביר שהתנהגות זו איננה מקובלת ומה יקרה כאשר יקלל. אתם יכולים להחליט שמתעלמים ממנו עד שמתקן את דבריו ומתנצל. לחילופין ניתן לומר לו שכאשר מדבר שצורה שאיננה מכבדת את הבית, נשללות ממנו זכויות כגון שעות מסך, או דברים אחרים שמשמעותיים לו. העיקר הוא העיקביות ואמונה שלכם כי אתם מסוגלים לעמוד מולו. בהצלחה.



שלום רויטל, בימינו, שאלתך היא שאלת השאלות. כמעט בכל בית בו יש מתבגרים יש שאלות לגבי המסכים, לא משנה כמה קשה וחמורה נטיית הילדים לשימוש במסכים. כמובן ששימוש יתר איננו מומלץ, וחשוב לציין שהשימוש במסכים איננו רק רע. החוקים וההגבלות עליהם החלטתם הם נכונים ומצוינים ומותאמים מאוד לגיל הילדים. אתם כמה עצות. האחת, החשיבה איננה רק סביב כמות השעות אלא גם סביב התוכן . חשוב שתהיה להם בקרה איזה שימוש עושים במסכים, האם התכנים מותאמים לגילם? ממליצה בחום לבקש מהם "סיור מודרך" - להצטרף אליך שיראו לך מה עושים במסך כך תהיה לכם הבנה של עולמם החברתי, נושאי שיחה, וגם חלון הזדמנויות לפיקוח. שנית, ברגע שהחלטתם מהם הגבולות, חשוב לצמצם את הגערות וההערות למקומות בהם חורגים מהכללים. מהר מאוד מגיעים למצב בו בילדים חשים חוסר שביעות רצון כללי מהם בגלל שלא מרוצים משום שימוש שעושים במסכים, מה שהופך להיות רוב שעות שהותם בבית. ותחושה כזו אנחנו לא רוצים שתהיה להם. אפשר לסכם איתם מראש מה תהיה התגובה שלכן כאשר עוברים כל הגבולות (לקיחת הנייד ליום או סגירת מסכים ליום). בסופו של יום, עבור מתבגרים רבים כל הסצינה החברתית שלהם סובבת סביב המסך וחשוב שלא לנתק אותם משם לחלוטין. יחד עם זאת לסייע להם לייצר עולם שיכולים להנות ממנו והוא מספיק אטרקטיבי, מחוץ למסך. בהצלחה.