על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום מור, נשמע שאת יודעת היטב מה נכון לך כאמא, יודעת להציב גבולות מחד ולהיות חמה ותומכת מאידך.יכולתה של בתך לישון עצמאית מגיל צערי מעידה על כך כמו תחושת הביטחון שאת משרה עליה כאשר מתעוררת בלילה. נכון שלאורך זמן התנהגות זו מחוזקת ולכן כשתרגישי שההתעוררות הפכה להרגל שאת רוצה לשנות, אז יהיה הזמן הנכון לכן להחזירה לשינה מלאה במיטתה. כשאת מחליטה שזה הזמן, חשוב לשוחח איתה לפני השינה מדוע חשוב לך שהיא תישן כל הלילה במיטה, ושהלילה אם תתעורר תבואי לסייע לה להירדם , אבל במיטה שלה. כשהיא מתעוררת, את יכולה לשבת איתה על המיטה, לחבק עד שמפסיקה לבכות ואז לומר לה בעדינות שאת מחזירה אותה למיטה. תחילה שבי איתה עד שתירדם, את יכולה להחזיק לה את היד ולאט לאט למצמם את הזמן שאת נשארת איתה, ליד מיטתה. עודדי אותה במהלך היום, לא בסמוך לשינה לדבר על הלילות , גם אם עדיין לא מאוד ורבלית, נסי את לדבר בשמה ולהציע את הפרשנות שלך למה שקורה לה בלילה, שמותר להיבהל, שזה בסדר להתעורר, ואילו דברים בחדר שהיא אוהבת יכולים לעזור לה להירגע. בהצלחה!


שלום לירן. להרגיש כעס ועצב זה לא משהו שלילי. אלו רגשות לגיטימיים ואף בלי תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות האישית. הייתי מאפשרת לה להביע את הכעס, והדאגה. ואף נותנת להם תוקף ולגיטימציה. זה טבעי שזה יחליץ אותה, ידאיג אותה. דווקא בשל היותה אחות דואגת, בוגרת. היא לא מסוגלת עדין להבין שיש לה מקום לאהוב אחות נוספת ואת השמחה שאחות זו תביא לחייה, היא כנראה עוד עסוקה באי הנוחות השאלות והדאגות שאחות נוספת מעוררות בה. חשוב לומר לה שדאגותיה מובנות. שמותר לכעוס. אחרי הכל, לא שאלו אותה והחליטו עבורה לעשות שינוי שישפיע גל עליה מאוד. אבל שאתם, כמובגרים, מאמינים שילד נוסף יביא לכל המשפחה וגם לה שמחה וגם אם היא לא מסוגלת עכשיו להרגיש שמחה זו זה בסדר, אתם מאמיניםשאחרי היא תכיר את האחות ותתרגל, היא תוכ לחוש רגשות אחרים, כמו לאחות הקיימת. בריאות!


שלום לירן, את מתארת מצב כואב ומורכב מאוד. אני לא חושבת שפורום יכול לתת מענה מכיון שכל כך הרבה משתנים משפיעים על הסיטואציה. אם הרווחה מעורבת, חשוב לבקש חוות דעת מקצועית לגבי המשמורת. מול הילדים, אני מבינה את הקושי והכאב הכרוך בלשמוע אותם מדברים כך אבל ילדים בני 11 לא מחליטים ולפעמים אומרים מה שחושבים שמצפים מהם לומר ללא יכולת להבין את ההשלכות. חשוב שכאמא תמשיכי ותאמרי להם כמה את אוהבת אותם ודואגת להם ושכל מה שאת עושה הוא מתוך אמונה שזה לטובתם. ככל שתצליחי להמנע מהתנגחות, ותעני להם שכואב לשמוע את הדברים ושאת סומכת עליהם שבלב הם יודעים שאת אוהבת אותם, הם יתבגרו וירגישו בטוחים איתך ולא מתוך שדה קרב כוחות בינך לבין האבא שלהם. בהצלחה!


שלום חן את מתארת התנהגות מאוד תואמת גיל. לכל תינוק יש את הטווח שלו בו משחק עם עצמו, וזה מאוד משתנה בין תינוק לתינוק. וגם תלוי בהתנהגות שלכם בשאר הסיטואציות. אפשר לתת לתינוק להרגיש תסכול לכמה שניות. בגיל זה אפילו לדקה. השאלה האם אתם מיד רצים אליו כשמשמיע את הקול הראשון ומיד מרימים או מנסים לשבת לידו ולדבר אליו כשהוא על הרצפה ולהרגיע אותו שאת לידו. כך ניתן בכל פעם להאריך מעט את הזמן שנמצא על מזרון הפעילות. קשה מאוד לתת תשובה עד כמה זה טמפרמנט שלו וכמה זו הרגל , מבלי לצפות בילד ובאינטראצקיה עם הוריו. אבל נסי , עם מתן תחושת מוגנות (שישמע את קולך, שיראה אותך בזוית העין) לתת לו בכל פעם עוד כמה שניות עם עצמו לפני שממהרת להרימו. בהצלחה.


שלום הדר, אני עדין חושבת שצריך לעשות כל מאמץ לתקשורת בין צוות הצהרים לצוות הבוקר. בנוסף, אני לא מאמינה שקושי של ילד יכול לקבל מענה ופיתרון ע"י צוות זמני שלא מכיר אותו. במקרה כזה, הייתי מנסה דווקא ללכת לכיוון של הומור, פשוט להעביר את היום בצורה הכי זורמת שניתן ולהשאיר לצוות הבוקר וההורים לטפל בבעיות מתמשכות. לפעמים תגובה של "הפוך על הפוך" , של מענה בהומור, תופסת אותן לא מוכנים ואז מגיבים טוב יותר. בנוסף, אם יהיה משהו אטרקטיבי בחוץ, ירצו בעצמם להצטרף. לפעמים עדיף פשוט להתעלם, כמובן ולדאוג שמישהו משגיח שלא עושים משהו מסוכן.


שלום הדר. נשמע שאת יודעת להציג גבולות. כאשר יש קשיי התנהגות קיצוניים, סביר להניח שזו לא התנהגות ראשונה בעייתית של הילדים, אבל היכרות מוקדמת איתם אמורה לעזור. על שאני יכולה ליעץ זה לעשות שיחה מקדימה עם הגננת לפני שאת נכנסת לגן חדש כדי להבין אם יש ילדים שצריכים התייחסות מוקדמת ולהבין כיצד מתנהלים איתם כאשר הגננת נוכחת. בלתי אפשרי לתת מענה לתגובה חד פעמית מכיון שלא ניתן לדעת אם זו תגובה לשינוי הצוות, או התנהגות קבועה שיש לה גורם שנמצא בטיפול בימים בהם הגננת הקבועה נוכחת. בהצלחה


שלום אושרית, סביר שבנך עשה זאת מסקרנות או משחק ולא באמת מהבנה או מכוונה של יצירת נזק. חשוב להסביר לו את ההלכות של מעכשיו, הפעיעה בילדה, לקיחה של משהו שלא ניתן להחזיר, איך הוא היה מרגיש ולומר בבהירות ואסרטיביות שזה לא יכול לקרות שוב. כדאי לברר עם הגננת איך היא רואה את התנהגותו בגן ואת ההתנהגות הזו ספציפית ואיך היא הגיבה וגם לברר עם הילד איך הרגיש עם תגובת הגננת.


שלום ספיר. השאלה המתבקשת היא כיצד לטפל באלימות בין הילדים ולא היכן הילדה מכה את אחיה. אחים נוטים לריב ולמריבות אלו תפקיד התפתחותי חשוב אבל כשזה מגיע לאלימות וברמה שאת מתארת - של כאב גדול ואולי אפילו פגיעה- תפקידך כאם להתערב ולא לאפשר את האלימות הזו. אם היא מרגישה שיש לגיטימציה לאלימות, מן הסתם היא תלך ותחמיר. המסר צריך להיות חד משמעי שלא תסבלי אלימות בבית ויהיו השלכות למעשי אלימות בכלל. היא צריכה לדעת מראש אילו זכויות ישללו ממנה, - צפיה במסכים, פגישה עם חברות- דברים שהיא אוהבת. עליה ללמוד לכבד את אחיה הצעיר ושאלימות איננה דרך תקשורת מקובלת. חשוב כמובן להסביר לה כמה מסוכן מה שהיא עושה. אולי היא רואה שזה "עובד" לה שמצליחה לפגוע בו אבל בוודאי איננה מבינה כמה זה כואב ושיכולות להיות למכות אלו פגיעות חמורות.


שלום שרה. לא כתבת מה היתה התגובה שלך, וגם לא איך הוא הסביר את התנהגויות אלו בתקופה שהיה בטיפול... תגובתך צריכה להיות מאוד ברורה ואסרטיבית. ילדים צעירים במשפחה רוכשים מיומנויות והבנה על העולם מחיקוי וצפייה באחיהם הבוגרים ולכן יש הרבה מאוד דברים שהוא יודע ומבין שלא את הראית לו. אם הוא ילד נבון, הוא כנראה מבין היטב את חומרת העניין ויתכן ותגובתו גם היא מניפולציה. חשוב להסביר לו מדוע זה ככ חמור בעיניך ומה יקרה אם שוב ישתמש בכסף לא שלו ללא רשות. מעבר ללקיחת הכסף יש כאן נורה אדומה ליכולת שלו להיחשף לתכנים בתשלום ברשת שיכולים להיות מאוד לא הולמים לגילו. זו עליית מדרגה חמורה בבדיקת הגבולות ולכן הייתי ממליצה לפקוח עיניים האם זה אכן מקרה חד פעמי או שיש דברים נוספים שאינך יודעת עליהם. במידה וזה לא מקרה אחד- ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע, לבדוק מה קורה איתו בביה"ס, עם חברים והאם יש כאן ניסיון לאותת על מצוקה כלשהי. בהצלחה.


שלום הדר. יש גישות רבות לחינוך ילדים לא ניתן לומר איזו נכונה ואיזו לא. לכל משפחה ולכל הורה יש תפיסת עולם שונה, ערכים שונים ולכן גם גישות חינוך שונות. אחד האתגדים החשובים של ההורות היא לגבש תפיסת עולם הורית, להבין מה חשוב לך כאמא בחינוך ילדיך, על מה את מקפידה ושלמור על עיקביות. אם חשובה לך העצמאות של הילדים והעברת מסר שאת סומכת עליהם שיכולים להתמודד- אז לעצור בצד סמקום בטיחותי ולהמתין שיחגרו - מעביר מסר זה. כמובן שהחיים לרוב יותר מורכבים ואינם שחור או לבן. ישנן סיטואציות שדורשות תגובות שונות וגמישות ולכן חשוב שעיקר שתדעי להסביר לעצמך מדוע את נוקטת בגישה זו אחרת בסטואציה מסוימת, על מנת שתוכלי להיות עקבית במסרים שאת מעבירה לילדיך.


שלום מיקה . התנהגותה של בתך מתאימה לגילה ולמצב בו איננה נדרשת לחלוק. היא מאוד מאוד צעירה ולכן אין מה לדאוג.חשוב לסייע לה ולתווך כל הזמן, לפני התפרצות הזעם - ילד רוצה לשחק איתך, הנה ילד מתקרב- בואי נזמין אותו... לא כתבת כיצד מתנהלת שגרת יומה בבית. גם בגיל כזה ילדים צריכים ללמוד, בהדרכה וכמובן בצורה מדורגת, לחוות תסכול, ולהרגיע את עצמם . אלו תכונות חשבות יותר לבניית תחושת מסוגלות ויכולות התמודדות עם העולם בחוץ, לכשתגדל. חג שמח!


ליזה שלום. פורום זה עוסק בשאלות של סמכות הורית, בעיקרסביב הגיל הרך. מה שאת מתארת איננו בהכרח קשור להיותו בן יחיד אלא לנער שהפך להיות ולסיפור החיים היחודי לו. אם את חוששת והשינוי בהתנהגותו אכן דרסטי ומהוא מביע מצוקה, ממליצה לפנות לאיש טיפול לכמה מפגשים לבירור מקור הקושי. בהצלחה.