שאלה: בת 9 - (איילה)
בת ה 9 שלי היא בת הזקונים שלנו יש לה עוד אחות בת 21 ואח בן 17.
היא מאוד אוהבת לארח חברים ומשפחה מאוד אוהבת להצחיק את כולם להיות הליצן שבחבורה, להפעיל את החברות שלה אוהבת מאוד לשחק במשחקים וחולקת אותם באהבה עם חברותיה. הבעיה שנראה לנו שזה נעשה מתוך הרצון שלה לרצות ולשמח את כולם ובעיקר את חבריה וזה בעיקר כדי להשיג עוד חברים. היא גם נוהגת להתערב המון בעניינים חברתיים שהיא אינה קשורה אליהם מתוך הנחה שלה שהיא רק רוצה לעזור, אבל הדבר מתקבל אחרת ולא פעם קראו לה מלשנית או פשוט התרחקו ממנה כי היא נדחפת לכולם בכח. היא מבחינתה רואה ומבינה את הדברים אחרת משמע שזה נעשה מתוך טוב לב. החשש שלי שהרצון לרצות ולהיות אהודה על האחרים, בגיליים גדולים יותר עלול לפגוע בה עד מאוד. אני לא יודעת איך להסביר לה או יותר נכון להדריך אותה לנהוג אחרת , כלומר איך לא להיות יותר מידי טובה כדי שלא תנוצל לרעה .
לדוגמא היא כל הזמן מזמינה אלינו חברות אך פחות מוזמנת אליהן. היא מביאה המון משחקים מעניינים לכיתה כדי לעניין את החברים אפילו שזה במחיר שתינזף על ידי המורה. היא קמה לכתוב לתלמיד שקשה לו למרות שהמורה והתלמיד לא ביקשו.
ויש עוד ועוד. חשוב לי לציין שהיא ילדה טובה וממושמעת בבית, מסודרת ותלמידה טובה ועל אף שהיא הקטנה בבית היא אינה דורשת פינוק יתר..
תשובה: בת 9 - (אירית רוזנפלד אשר)
אילה שלום רב,
מהמקרה שתיארת נראה שלבתך בת ה-9 ניחנה בערך יקר רב מעלה בימינו -הנתינה.
אך יחד עם זאת נתינה צריכה להינתן בהלימה וככל הנראה מתיאורך עולה שמרב הרצון לתת, לעזור, להיות חלק, מצטמצם אלמנט ההדדיות.
בכל סיטואציה שכזו כדאי שתשקפי לה את החשיבות שנתינה( אותה תכונה חשובה) צריכה להינתן בהלימה עם הצד המקבל. זה לא מספיק רק לרצות לתת יש להקשיב האם לצד השני הדבר מתאים.(ונראה שכאן הקושי). במקרה של בתך ניכר שמדובר בהפנמת האיזון -בין הצורך שלה לצרכי האחר.
כל טוב
אירית רוזנפלד אשר
