על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום אתי, ראשית חשוב להבין שהתנהגותה של בתך נורמטיבית. זה אכן יכול להיות מעליב אבל הורים לא צריכים להיעלב מילדיהם אלא לאפשר להם בסביבה הבטוחה של הבית לבטא רגשות שכאשר יגדלו יהיה לא פשוט לבטאם בחוץ. גם אם אביה היה בבידוד או עובד קשה היא עדין אוהבת ותאהב אותו. דווקא הכעס שלה מצביע על כמה הוא חשוב לה והיעדרותו מכעיסה אותה ולכן חשוב להתייחס להתנהות ממקום של קבלה . ממליצה לו להמשיך ולחזר אבל לא מקום נוזף אלא ממקום שמבין את הכעס ואת הגעגוע ומכבד את זכותה להרגיש תחושות אלו. חשוב גם לסכור שהתקופה האחרונה היתה מאוד מבלבלת. היא צעירה מדי להבין את הבידוד ומבחינתה הוא במשך שבועיים "דחה" אותה כאשר לא יצא אליה מהחדר. זו נקודת המבט מגיל שנתיים וחצי. אני בטוחה שעם כל האהבה שאתם מרעיפים עליה זה יחלוף וחשוב שלא להעמיס על המורכבות גם תחושות אשמה... בהצלחה!


שלום אור זה יכול להיות קשור לויסות חושי אבל גם לדברים רבים נוספים. אולי עובר עליו משהו והוא חש מתוסכל? אולי משהו בתגובות שלכם כלפיו מחזק באופן לא מודע התנהגות זו? אולי קורה משהו בבית הספר והוא מתוסכל? לא ניתן לענות ללא מידע רקע. ממליצה לפנות לצוות בית הספר ולהבין אם ההתנהגות מתרחשת גם שם ובזירות אחרות ולפנות לאיש מקצוע. בהצלחה


שלום רב, מאוד קשה לענות על שאלתך. ראשית הייתי פונה לרופא הילדים לבדוק שאין גורם פיזיולוגי - איזה כאב שמציק לו. חסר הרבה מאוד מידע- מה סדר היום שלו, האם הולך לפעוטון או לגן ואיך מתנהג שם? האם זה קורה כל יום כל היום או בזמנים מסויימים או בנוכחות אנשים מסויימים. האם אצלכם חל שינוי ואתם מוטרדים ממשהו?האם יש אחים?מה עוד קורה בבית? אין ספק שהשינויים והמעבר מלהיות כולם יחד בבית כל היום לחזרה לשגרה עשוי להיות לא פשוט וכולם צריכים זמן הסתגלות. אבל אין לי אפשרות כל להעריך את כל המשתנים. ממליצה לפנות לרופא ולתת קצת זמן שגרה ואם עדיין זה ממשיך, לפנות לאיש מקצוע להדרכה וטיפול. בריאות!


שלום אור, ראשית ארגיע ואומר שהתנהגותה של בתך מאוד מאפיינת ילדים רבים בגילה . כפי שתיארת, היא אכן נמצאת ימים שלמים עם אמה ולא רואה אותך אבל גם אם זו הסיבה, אין בכך אינדיקציה לקשר או ואהבה יותר או פחות אליך. היא כבר בגיל שמבינה שזה מפעיל אותך ובודקת איך תגיב. הכי חשוב זה לא להיעלב. לכל אחד מההורים יש תפקיד אחר בחיים של הילדים - זה היתרון הגדול של משפחה בה יש שני הורים. הילד לומד ככל שמתבגר שיש דברים בהם כדאי לו לפנות לאמא ובמקרים אחרים יקבל את המענה הרצוי דווקא מאבא. דרך התנהגות זו בתך לומדת את העולם וכיצד להתנהג בו. כל עוד כשאר איתה היא נהנית ומתרפקת ואתה נמצא עבורה - ככל שניתן, כדאי לבלוע את הצפרדע, גם אם היא באותם רגעים לא מאוד נעימה, לגשת ולתת לה נשיקה ולומר לה שאתה אוהב אותה גם כשהיא על הידיים של אמא. אתה יכול כמובן גם להציע לה ולומר לה כמה אתה רוצה חיבוק ולתת לה להחליט. אבל חשוב שלא לייצר אצלה תחושת אשמה, אני בטוחה שעם הזמן זה יחלוף.



שלום דורית, האם זה קורה רק בשעה עשר וחצי או גם בשעות אחרות של היום? התנהגות זו יכולה להיות קשורה לא רק לעייפות, כי לא כל הילדים זקוקים לשנת בוקר והרבה מהם שנת הבוקר שלהם היא דווקא סביב שעה עשר.... יתכן שזו דרכו ליצור קשר. בכל אופן, אם את חושבת שזה מעייפות, אני מציעה לתת לו לנסות לישון בשעה שהוא מאוד עייף ולא בשמונה וחצי. או שיירדם ואם יהיה שיפור בהתנהגות תדעי שזו הסיבה, אם לא ירדם (צריך למצוא כמובן את השעה שמספיק עייף אבל לא עייף מדי) או אם גם אחרי תנומה התנהגות זו נמשכת יתכן וזה ניסיונות שלו ליצור קשר ובגיל כל כך צעיר האם אינם מבינים שההתנהגות איננה נעימה לאחר ועדין לומדים את העולם ודרכיו. כמו כל התנהגות אחרת של גיל זה, בו מתחילה גם התנהגות של בדיקת גבולות, צריך לחזור ולהסביר לו שזה לא נעים ושזה אסור. וכן, לחצוץ ולהפריד. אלו האתגרים של הגיל. בהצלחה!


שלום בן 15, הנפש שלנו היא מורכבת ויש לה מנגנונים משוכללים כדי להגן על עצמה. יתכן שזה מנגנון הגנה, ויכול להיות גם שהתבגרת... ממליצה בחום לא לוותר ולשוחח עם ההורים, עם היועצת ולהשאר פתוח ככל הניתן. אולי אפילו לבקשה מההורים לפנות לטיפול לברר סוגיות אלו. בריאות!


שלום אלונה. לא כל כך הבנתי מה השאלה. מההכוונה במשנה לא את האנרגיה? האם הבעיה היא שסביב האוכל יש בכי? הוא בוכה כי צריך לאכול או כי נגמר האוכל? או כי את קמה? האם בכל ארוחה? האם הוא אוכל עם כל בני המשפחה או לבד? האם יש הבדל בהתנהגות אם מישהו אחר מאכיל אותו? קשה לי לענות כך. בריאות, הילה


שלום לי, לפי התיאור שלך נראה שבנך מקבל חיזוקים חיוביים מכל עבר על התנהגות זו. הוא משכלל את בדיקת הגבולות שלו. אבל הוא רק בן 1.3 כלומר תינוק! ולכן ככל שתינוק בגילו מתחיל לבדוק את השפעתו על הסביבה, הוא בעיקר רוצה לדעת שיש מבוגר אחראי שמחליט. באופן לא מודע כמובן אף תינוק לא רוצה לחיות בעולם שבו המבוגרים חסרי אונים מול תינוק כי מה יקרה אם יהיה איום גדול יותר... הבכי שלו מעיד על המצוקה שזה גורם לו. ולכן חשוב שתחליטו מה חשוב לכם, תתעלמו מבדיקת הגבולות ותקיימו סדר יום כמבוגר אחראי. אם הוא מתנגד, תמשיכו באסרטיביות, בחיוך , לי לותר אבל בלי לכעוס במה שאתם חושבים שבאותו רגע חשוב לעשות. אם תהיו עקביים - השינוי יהיה כל כך מהיר שזה יפתיע אותך. בהצלחה


שלום לימור נשמע שבנך עבר המון שינויים בזמן קצר. מעבר לכל מה שאת מתארת, השינוי הכי משמעותי הוא הגירושין והשינוי בבית, במשפחה. מתוך חודשיים אלו, כבר עמעט חודש אין לימודים כל שלא באמת היה לו זמן להתסגל ולכן אי אפשר להסיק מסקנות או להמליץ על שינוי או השארה במסגרת. הסתגלות עלולה לקחת זמן במיוחד בתקופה בה יש כל כך הרבה שינויים. הקשיים יכולים להיות קשורים למה שקורה בבית, בלי קשר לגן. נשמע גם שעבורך השינויים לא פשוטים, הפרידה מהקהילה שחייתם בה, ובטוח שמה שעובר עליך משפיע גם עליו. אני ממליצה בתקופה כל כך מורכבת לנסות לשמור על יציבות כמה שניתן. כשתהיה חזרה לשגרה, לתת לו זמן, להיות בתקשורת איתו ועם הגננת. בהצלחה!


שלום תום, ראשית, מזל טוב! אכן שאלה לא פשוטה. יש מידע רב חסר, מה גילו של התינוק, מה קורה בסופי שבוע וכו...קשה לומר מה נכון, כי לכל משפחה יש את סדר היום שלה ואת סדרי העדיפויות שלה. נשאלת כאן השאלה מה חשוב לכם יותר, מה משמעות הקשר עם הסב והתינוק בעיניכם ומה יהיו הווחים מול המחירים לכל החלטה. אני כן יכולה לומר שלא הייתי ממליצה להעיר תינוק לכבוד אף אחד. אבל כשם שהוא הולך לישון בבוקר ובצהרים ולא תעירו אותו לכבוד מבקרים, זה נכון לגבי הערב. אם הסב מגיע ומבחינתו מובן שיתכן שהתינוק ירדם, אפשר פשוט לזרום עם זה. בכל אופן, מה שלא תחליטו, דברים משתנים מאוד מהר עם גדילתו של התינוק ולכן חשוב שלא "לשבור את הכלים" ולמצא פתרונות ביניים שהם זמניים לחלוטין. בהצלחה!


שלום אולה, סביר להניח שאחרי הפעמים הראשונות בהן התעוררה וקיבלה בקבוק, חיבוק ומשחק בלילה, היא למדה ש"משתלם" לה להתעורר, בעתם קיבלה חיזוק חיובי על התעוררות בלילה. בגיל זה איננה צריכה כבר לאכול בלילה ולכן אני ממליצה להסביר לה לפני שהולכת לישון שלילה ישנים, כי זה חשוב שהיא תישן כדי שתגדל ויהיה לה כוח לשחק בבוקר, להשאיר לה במיטה בקבוק עם מים וכל מה שתצטרך, אבל לא להוציאה בלילה מהמיטה, ולא להאשר איתה עד שנרדמת חזרה. אם היא בוכה, כמובן לגשת ולהרגיע, אבל כשנרגעת, להחזירה למיטה טכל הזמן לומר לה כמה את סומכת עליה שהיא תחזור לישון ושזה הכי טוב בשבילה . אם תצליחי להתמיד בזה, גם אם יקח הרבה זמן בהתחלה, תוך שני לילות היא תחזור לישון לילה שלם. בהצלחה!