על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

התפרצויות זעם בגיל ההתבגרות.

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).

הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.

שאלה:  התפרצויות זעם בגיל ההתבגרות.  -  (חגית)


יש לנו ילד מקסים בן 13, בבית עוד תאומות בנות 9. הבן מאובחן עם הפרעת קשב. לפי המורות שלו בבית הספר הוא מתנהג ללא דופי, מקשיב בשיעורים, נחמד לחברים, עוזר לכולם. בבית הוא אחר לגמרי בצורה קיצונית, יש לו המון התפרצויות זעם על כל דבר, ההתפרצויות מלוות בקללות וצעקות, טריקת דלתות וגם בכי. ההתפרצויות הם נגדנו בעיקר ולפעמים גם נגד האחיות שלו. ניסינו טיפול תרופתי בעיקר להרגעה אבל היו תופעות לוואי שבגללן הפסקנו. בנוסף אנחנו חושבים שיש לו גם בעיה חברתית ואין לו הרבה חברים.
בשנה האחרונה בגלל שהוא כל הזמן בבית בגלל הקורונה המצב ממש ממש החמיר, זה הפך לסיוט. מה לעשות אנחנו מרגישים אבודים....
חגית

תשובה:  התפרצויות זעם בגיל ההתבגרות. - (אירית רוזנפלד אשר)


שלום לך,
ראשית אומר שאני מאד מבינה את החוויה הכנה שהצגת כאן- של "אבודים". וכשאבודים רצוי לעשות סדר!, ולמה אני מתכוונת?. מתוך התיאור שלך עלו כמה החלקים- הפרעת קשב וריכוז, טיפול תרופתי שהתחיל והופסק, חשד לקשיים חברתיים, תקופת הקורונה.
הפרעת קשב וריכוז – יש להבין יותר לעומק את הדיכוטומיה בין יכולת של הילד לאסוף את עצמו בביה"ס( שזו לגמרי חוזקה) אל מול ההתפרצויות בבית. האם זה בלל שהיכולת האיפוק ממוגבלת והיא שמורה רק לביה"ס, האם הבית עבורו זה המקום הבטוח ולכן הוא "מרשה לעצמו" להביא גם את החלקים הפחות נעימים שלו.
טיפול תרופתי- שהתחיל והופסק בגין תופעות לוואי, מה אמר על כך הגורם המקצועי שרשם את הטיפול האם הוא שותף?.
לגבי החלק החברתי- שווה לאסוף מידע ממשי ולא רק בגדר חשד. סוגיה זו עשויה להיות פקטור משמעותי על הסיפור.( עשוי להסביר חלק מהתסכול של הילד- כי אם אין לי חברים בזמן ביה"ס ולשאר החברים שלי יש – איך זה משפיע עלי?).
וכמובן עת הקורונה- שכל מה שידענו עד כה השתנה ומשתנה מידי יום עבור הילד, עבורכם ועבור הבית כולו.(איך מיצרים התאמות מותאמות).
כדי להקל עליכם ובכדי לעשות אינטגרציה בין כל החלקים, הייתי מתייעצת עם איש מקצוע מומחה לתחום וביחד מבנים תוכנית התערבות שתתאים למשפחה שלכם, תקל על השהייה בבית (בטח בעתות אלה).
כמו כן הייתי בודקת אפשרות לטיפול רגשי בילד כזה שיקנה לו כלים להתמודד עם התסכול וההתפרצויות שלו בצורה מותאמת יותר.

בהצלחה רבה
כל טוב
אירית

 X