על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום סי מאוד חשוב במקרה של שינוי דרמטי בהתנהגות של ילד לנסות לעקוב אחרי התפתחות השינוי. מתי זה התחיל? האם היו סימנים לכל מתחילת השנה? האם יש בבית שינוי במצב הרוח שלו? ממתי? על פניו זה נשמע שהילד במצוקה כלשהי. ילד המעדיף להמשיך בהתנהגות עליה הוא יודע שצפוי להיענש כנראה מרויח ממנה משהו אחר. נסו לשוחח איתו לא ממקום של כעס ומשמעת אלא של ניסיון אמיתי לברר מה מציק לו בכיתה. אולי לא כל כך קל לו בלימודים, אולי הוא מפחד לטעות (לא בהכרח בגלל המורה או בגללכם, יש ילדים עם ביקורת עצמית גבוהה המענישים את עצמם כאשר טועים ומרגישים מאוד אשמים), אולי הוא חווה איזשהו קושי חברתי. ערכו את השיחה רק אתם ההורים, איתו, בנחת על כוס תה או שוקו, בלי האחים ברקע, והשתדלו להשאר רגועים. אם הוא לא רוצה לדבר איתכם, אפשר לבקש מהיועצת להזמין אותו לשיחה אישית ולנסות להבין. חשוב שהוא ירגיש בטוח ומגובה אם יש מצוקה כלשהי ולא ירגיש בודד ומפוחד. חשוב להעיבר לו מסר כי אתם מבינים שקשה לו, גם אם לא מסביר מהי הבעיה, ילד שקיבל 'תפקיד' בכיתה של ילד בעייתי מאוד קשה לו ועוד יותר קשה לו להפוך את מה שכבר חושבים עליו. חשוב שירגיש כי אתם מאמינים בו וביכולתו לשנות את גישתו. לנסות ולרתום אותו לתכנית משותתפת בו כולכם לוקחים אחריות שווה בניסיון לעזור לו. אני מציעה אפילו לנהל מעקב רשום, ביחד איתו, יומן ביתי בו הוא רושם ימים שהיה לו קשה, מה קרה באותו יום, האם היה עיף/ רעב האם המורה שאלה אותו שאלה ואז התפרץ? האם קרה משהו בהפסקה ולאחר שבועיים לקרוא יחד ברישום ולנסות להבין אם יד גורם או דפוס חוזר. אם כל זה לא עוזר אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע ולא לתת לזה להדרדר. בהצלחה!


שלום גלית. כמו שכתבת, בנך אכן נמצא בשלב התפתחותי בו ילדים חווים קונפליקטים רבים כמעט בכל דבר אותו עושים. מצד אחד- רוצים עצמאות, לחקור את העולם לבדוק כיצד העולם מגיב אליהם ולהנות מהכח שהם מצליחים להפעיל על סביבתם. מצד שני, כדי לעשות את כל זה עליהם לוותר על רווחים רבים הכרוכים בשלב הינקות: להיות 'גדולים', 'בוגרים', משמעו להיות פחות על הידיים, לנהוג על פי נורמות וכללים שהם לרוב לא 'כייפים' במיוחד, ובעיקר- מרחק פיזי ורגשי גדל בינם לבין הוריהם. הנפרדות היא חשובה וקריטית להתבגרות רגשית טובה בדיוק כמו הגבולות שאתם מקפידים עליהם. צריך להבין את הדילמה שהביטוי לה היא בדיקת גבולות- רגע אני מתאים את עצמי לכללים שלכם ורגע לאחר מכן אני רוצה לחזור קצת להיות התינוק שמותר לו, שמחזיקים אותו על הידים ומנחמים אותו. כאשר הוא מסרב לאסוף, צריך להסביר לו, כמו לבוגר ובשפה שהוא מבין, מדוע זה חשוב שיאסוף- כי ירצה לשחק שוב וצריך לשמור של יאבד ושלא ישבר, שלא ידרכו וזה יכאב וכו'. אני מאמינה כי ילדים מבינים יותר ממה שאנחנו חושבים ואם נסביר את שיקולינו הם יוכלו להעריך את הכדאיות שבשיתוף הפעולה. אם בכל זאת ההסבר לא שכנע אותו, חשוב שיבין שלכל פעולה שלו יכולים להיות רווח או מחיר- אם יאסוף תוכלו לשחק משחק נוסף, אם המשחק ישאר מפוזר והוא יתעלם מבקשתך לא יהיה לך נעים להמשיך לשחק איתו. ולהניח לו לקחת את הזמן, 'לרדת מהעץ' של ההתנגדות ולהעריך כמה כדאי לו להשאר בעמדתו או להתרצות. לגבי המכות- גם אם הן לא נעשות מתוך כוונה לפגוע- בכל זאת המסר חייב להיות מאוד ברור שהן לא מקובלות. כדי שיוכל ללמוד לווסת את תנועותיו ולהמנע ממכות עליו להבין שיש לכך מחיר- זה כואב לאחותו או לך ועל כן לא תוכלו להתייחס אליו כשהוא מכה. צריך ליצור סימן משותף כמו מילה או תנועה, אפילו שורה משיר 'אל תכה, זה לא יפה תן לי יד...' שיהווה עבורו רמז להתארגנות. את הסימן תני לו מיד כשמתחיל להכות וזה יזכיר לו שעליו להפסיק מיד. אם הוא לא מספיק עליו לדעת מראש מה תהיה תגובתך- התעלמות שתי דקות. תפרידי מיד את יכולתו המשיך להכות ותלכי עם התינוקת למקום אחר בבית. לגבי ההנקה- לילד בן שנתיים מאוד קשה להעסיק את עצמו למשך שעה שלמה. זה המון זמן עבורם. אם ממש אין ברירה או פתרון להנקות הארוכות בשעות הערות שלו, הכיני אותו מראש לפני שאת מנוטרלת לכל כך הרבה זמן, שימי לו סרט שהוא אוהב, הכיני לו 'צידה' של דברים שאוהב לאכול, דפים וצבעים. הכיני 'ערכה' לשעת הנקה ובה מס' פתרונות ומענים שאת יכולה להציע לו מבלי לקום. את יכולה גם להקריא לו סיפור ולמצוא דברים שתוכלו לעשות יחד גם בזמן ההנקה. נסי אולי גם להפוך אותו שותף, שהוא יספר לאחותו מה עשו בגן, ילמד אותה שירים בזמן שהיא אוכלת וכדומה. בהצלחה, הילה


ברור שציור על הקירות היא בדיקת גבולות קלאסית. כנראה שהילדה נהנית ממה שקורה אחרי שמציירת- מקבלת תשומת לב, מרגישה שיש לה השפעה גדולה על ההתנהגות שלכם... היא צריכה להבין שיש מחיר להתנהגות זו ובעיקר שיש רווח להתמנעות מכך. נסו לתת לה חיזוק חיובי על כל ציור שתצייר על דף ולקחת ממנה משהו שאוהבת כשמציירת על הקירות (את כל הצבעים?). ובעיקר – עליה להתשתתף בניקיון (ספוגית הפלא) אפילו אם תסיר רק נקודה קטנה מהלכלוך. עד שלא תעשה כן- לא תוכל לראות טלויזיה). הכי חשוב זה לא לצאת מהכלים אלא לשמור על עקביות רגועה


בודאי שחשוב לחנך ילדים לאסוף ולשמור על הדברים שלהם מגיל צעיר. ברור שאם נותנים לילדה לעשות מה שהיא רוצה לא יהיו עימותים אבל כך הילדה לא תלמד להתמודד עם דרישות וכללים. יהיה לה הרבה יותר קשה להתמודד עם החיים ותסכולים שיזמנו לה. אפשר לדרוש מילד לסדר את חפציו ללא צעקות אלא בטון ברור מכבד וארטיבי.


בגיל זה אנחנו מצפים לראות אוצר מילים של עשרות מילים ואף צירופים. האם עשיתם לילד בדיקת שמיעה? אני מציעה להתיעץ עם קלינאית תקשורת.


שלום אירנה, נשמע על פניו כי את מתארת התנהגות קלאסית של ילדת אמצע. היא מחפשת את תפקדימה ומקומה בבית דרך בדיקת הגבולות. אני משערת כי האחים או אחיות שמעליה או מתחתיה מתארגנים ללא כל בעיה, ומפגינים התנהגות הפוכה. חשוב קודם כל לסייע למצוא תפקיד משפחתי אחר, כזה שהוא חיובי ומטפל את תחושת הערך שלה. לטפח ביחד איתה תחביב, מקצוע שאוהבת במיוחד בבית הספר, או משהו שההורים עושים רק איתה (פעילות ספורטיבית, פעילות יצירה, בילוי לעיון בספריה, טיול וכו). ככל שהיא תרגיש מוערכת בזכות התנהגות חיובית היא תוכל לוותר על התנהגות זו. כמובן שבמקביל אי לקבל התנהגות זו שאיננה תואמת את חוקי הבית. חשוב לעשות איתה שיחה ובה להיות מאוד ברורים איזו התנהגות מקובלת עליכם ואיזו לא. חשוב לרדת לפרטים הכי קטנים (באיזו שעה עליה לקום, כמה זמן מצופה ממנה שתשקיע בהתארגנות, ממש לשים לה שעון מעורר לכל שלב התארגנות) זאת כדי לא להשאיר דברים לפרשנות ולעמימות אותן היא מנצלת בחוכמה. כמו כן חשוב להבהיר לה אילו חיזוקים וזכויות חדשות תוכל לזכות אם תנהג על פי הכללים ומה ילקח ממנה (לא התשומת לב האישית!) אם תמשיך בהתנהגות לא מקובלת זו. בהצלחה,הילה


שלום אסתי. נשמע שנושא המקלחת הפך לזירת מאבקי הכוח בביתכם. ככל שאת מתעקשת, משחדת אותה, מפעילה כוח- היא מפעילה יותר כוח בהתנגדות שלה. במקרים כאלו אני ממליצה לפעול 'הפוך על הפוך': לדוגמה, להחליט שמשנים את שעת המקלחת לשעה מוקדמת יותר (כך אין חברות ואין משחקים עד שאין מקלחת ואת לא בלחץ מהשעה) ואז לומר בצורה מאוד אדישה ורגועה 'עכשיו הולכים להתקלח כי מקלחת זה דבר חשוב. אני מחכה לך במקלחת'. ואז ללכת ולחכות לה במקלחת. לא להתייחס לאף בקשה שלה שאיננה קשורה לשיתוף פעולה במקלחת, לא טלויזיה, לא אוכל, לא משחק. את מחכה. יש לך את כל הזמן שבעולם. כמובן שאם יש עוד ילדים בבית חשוב להתארגן מראש עם עזרה כדי שאת לא תהיה בשום לחץ. ברגע שהתגובה שלך תשתנה, ישבר המעגל- גם התגובה שלה בהכרח תשתנה. אפשרות נוספת- להודיע לה שאת מפסיקה להלחם במקלחות שלה. אם היא לא נכנסת מיוזמתה להתקלח, את לא מקלחת אותה. את לא נלחמת יותר. אבל- יש לזה מחיר- וכאן צריך לשקול בזהירות איזו שכות נשללת ממנה. כזו שאת יכולה לעמוד בה גם אם זה יקח שלושה ימים ומבחינתה זה באמת מחיר. לדוגמה- טלויזיה/ ממתקים/ סיפור לפני השינה וכו. בכל מקרה, חשוב להפסיק להבטיח בטחות לגבי כמה כיף יהיה במקלחת. היא צריכה להתקלח כי את אמרת ולא בגלל הבטחה שקורצת לה היום ומחר לא תעניין אותה יותר. בהצלחה!


שלום רות אין ספק שאת מתמודדת עם מצב מורכב מאוד ומציאות כמעט בלתי אפשרית לשרוד בה. קשה לתת טיפים בנושא סמכות וגבולות במקרה כזה כי המשתנים רבים וברור כי בתך חווה קשיים מגוונים. יחד עם היותה בגיל המרד של גיל ההתבגרות, החיים בבית בו 'שני מחנות', אח אחרי התקף פסיכוטוי- חייה מאופיינים בפיצולים וכך היא נוהגת גם בין בית הספר לבית, הין החדר שלה לשטחים הציבוריים. נשמע שבתך זקוקה לתמיכה ולליווי מקצועי שיעזור לה מבחינה נפשית להחזיק מעמד בגיל כל כך מורכב. על פניו, מן הדברים שכתבת נשמע כי בתך בעיקר מתנהגת את המצוקה הנפשית שלה וזה הדבר הראשון שיש לטפל בו. הרבה בריאות והצלחה, הילה


שלום א, אכן יש מקום לדאגה. בתם נמצאת בגיל ההתבגרות והתעניינות במיניות היא מאוד נורמטיבית. אולים צפייה אינטנסיבית לפרטי פורנו מעידה על חשיפתה לתכנים לחלוטין בלתי מתאימים לגילה. ממליצה בחום רב לפנות מיד לטיפול אצל איש טיפול המומחה לתחום המיניות. בהצלחה


חני שלום, אכן הכניסה לגיל ההתבגרות עלולה להיות מסוכנת ומכאיבה. זוהי תקופה קריטית ללמידה של ערכים, של בחירת האנשים שהילדה רוצה שיהיו סביבה. מצד שני זו תקופה של בדיקת גבולות, ניסיונות והיכרות עם עצמה. חשוב לשמור על ערוץ תקשורת פתוח איתה ולא להרחיק אותה. תפקידם להדריך אותה ולהראות לה מה פסול בעיניך, לדבר על ערכים ועל בחירה ולחזק אותה ביכולת לומר לא. זוהי מיומנות קריטית בשלב חיים זה. חשוב שהיא תאמר את הלא. קחי אותה לבית קפה והסבירי לה – לא למה ילדות אלו לא ראויות להיות חברותיה בעיניך, אל תדברי עליהן- דברי עליה, על ההתנהגות הערכית לה את מצפה בבית, על היכולת שלה לשמור על עצמה ועל הדרכים בהן בוחרת לעצמה בחיים. כמובן שיחד על כל זה הגבולות צריכים להיות מאוד ברורים. היא אומנם כבר בגיל ההתבגרות- אבל היא רק בת עשר! על לקיחת כסף ללא רשות צריך להיות מחיר. היא לא כיבדה את החוקים והגבולות ולכן זכויות צריכות להשלל ממנה. את צריכה להחליט האם מותר לה ללכת לחברות אחרי בית ספר, ובאיזה מינון ולהציב גבול ברור. גבור שהיא יודעת מה יקרה אם לא תציית לו. מצד שני חשוב גם לומר לה שאם תצליח לעמוד בכל אלו, תוכלי לסמוך עליה ויהיה שכר למאמץ. אם כל אלו לא עוזרים אני ממליצה בחום לפנות לאיש מקצוע המתמחה בגיל ההתבגרות ולא להמתין שדברים יצאו משליטה. בהצלחה, הילה


שלום ליעד, נשמע מדבריך כי מעבר למה שכתבת יש קשיים נוספים סביב ניהול הבית וחינוך הילדים וביסוס הסמכות ההורית. קשה לתת עצה על סמך מעט מידע זה. הרבה משתנים קרוב לודאי קשורים להתנהגות הילדה. אני ממליצה בחום לפנות לאיש מקצוע ולקבל הדרכה הורית. אולי להתחיל עם פניה ליועצת בית הספר, להבין כיצד מתנהגת בבית הספר, להבין מה עובר עליה רגשית (להיות ילדת אמצע זה מאוד לא פשוט). התמונה המשפחתית הכללית היא חלק בלתי נפרד מהבנת הסיבות להתנהגותה. מבלי להבין את הגורם קשה להמליץ על טיפול. בהצלחה, הילה


יולי שלום לא פירטת לגבי התנהגותה של הילדה לפני השינוי שאת מדברת עליו וגם לא מסרת פרטים כגון- מתי חל השינוי? האם חל שינוי אחר בחייה או בחיי המשפחה (אירוע משפחתי, יציאה לעבודה או היעדרות של אחד ההורים או כל דבר אחר). האם התנהגות זו נראית גם בבית הספר או רק בבית? האם האחים הקטנים ילדים ממושמעים או שמולם אתם מתקשים בהצבת גבולות? חשוב להבין מה עובר על הילדה שגורם להתנהגות זו. אני מבינה כי היא בכיתה א'. יתכן וקורים דברים בכיתה. חשוב מאוד להציב גבולות מחד- מה מותר ומה אסור מה מקובל עליכם מבחינת שימוש בשפה זו או אחרת. חשוב שתהיו מאוד ברורים וספציפיים לגבי אילו מילים אתם מקבלים ואילו מילים או גישה נחשבים בעיניכם לחוצפה. מעבר להצבת גבולות חשוב לפתוח ערוץ תקשורת ולהבין מהם הגורמים להתנהגות זו. יתכן והיא חווה מצוקה כל שהיא או שהיא מנסה להעביר לכם מסר. יתכן והיא לומדת התנהגות זו מילדים בכיתתה ובודקת מה תעשו אתם כאשר תנהג כך. כדאי להתיעץ עם יועצת בית הספר לגבי ההתנהגות בבית הספר ואם שם הכל תקין, אולי להתיעץ עם איש מקצוע לגבי הנעשה בבית. בהצלחה, הילה