על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

נארימן שלום, נשמע שבתך חווה קושי סביב הולדת התינוק. אפשר להבין אותה. זה אכן משבר גדול ורוב הילדים חשים אובדן ואיום גדול ולכן מביעים זאת בהתנהגות מרדנית ורגרסיבית. הם מוכנים לעשות הכל כדי שמקומם ותשומת הלב הבלעדית שרגילים אליה תשאר. חשוב בשבועות משבריים אלו לאפשר לה קצת יותר מרווח ולרופף את הגבולות מעט. מצד שני חשוב ביותר לשקף לה כל הזמן שאת מבינה מה עובר עליה, לתת לה מילים להביע את התסכול והפחדים האלו כדי שלא תצטרך להביע אותם בהתנהגות המרדנית. "אני מבינה שקשה לך עכשיו כשישי תינוק. שאת דואגת שהתינוק יקח את תשומת הלב שלנו. אנחנו אוהבים אותך אותו דבר, ונדאג לך אותו דבר. זה רק תקופה קצרה שהתינוק זקוק לכל כך הרבה מהמזמן שלי". במקביל, אפשר להקריא לה ספרים שעוסקים בהולת תינוק במשפחה או לתת לה משפחת בובות במונה את הנפשות במשפחה כדי שתוכל לשחק את הרגשות האלו. חשוב במקביל למצוא זמן שלך לבד איתה, אפילו חצי שעה כדי להראות לה שהתינוק לא מחליף כמה כיף לה להיות איתה ולבלות איתה. שאיתה, הילדה הגדולה אפשר לעשות דברים של גדולים. בכלל, עם הזמן ככל שתרגיש את היתרונות של האחות הגדולה יהיה לה קל יותר לקבל ולאהוב את האח החדש. בהצלחה.


שלום יוסי, חשוב להבין כי כנראה ובתכם מנסה להשיג את תשומת לבכם בכל דרך אפשרית. הכוונה היא כי היא מרגישה כי היא זקוקה להיות הדבר המרכזי שמעסיק אתכם והיא מחפשת את מקומה במשפחה (במיוחד כאשר יש "קואליציה" בין אחיה מעצם היותם תאומים). הויכוחים פועים כמו כדור שלג- ככל שאתם תחזרו ותגידו את שלכם היא תחזור ותעמוד על שלה. מעין משחק הורדת ידיים- מי ישבר קודם. ולכן החוכמה היא לשבור את הגלגל הזה כשר אתם בשליטה. הודיעו לה כי ממחר לא יהיו יותר ויכוחים ובכל פעם שאיננה מקשיבה לכם, התעלמו ממנה. בדוגמת מיטת המלון- הודיעו לה שאתם מצפים שתלך למיטה שלה, שבו והמתינו. בלי לדבף בלי להתווכח. ברגע שלא תקבל את תשומת הלב לא יהיה טעם בויכוח. זה דורש זמן והרבה סבלנות אבל זה משתלם מהר מהמצופה. חשוב כי מצד שני היא תקבל את הקשבתכם במקומות אחרים ולגיטימיים. האם יש לה זמן שהיא אתכם או עם אחד מכם בלי אחיה? מהם תחביביה? מה מקומה ותפקידיה במשפחה? חשוב לעבודה במקביל גם עם המקומות בהם תוכל לזכות בחיזוקים חיוביים. בהצלחה.


שלום אדוה, נשמע שהילדה בעיקר מגיבה אליכם. הדבר הראשון שחשוב מאוד לעשות זה ישיבת 'צוות'. חשוב שההורים יהיו מתואמים ביניהם. גם במקומות בהם יש הבדלים בגישה, בגבולות, צריכה להיות הסכמה על מקומות אלו. עליכם לקבל את ההבדלים בגישה ביניכם ולכבד אותם ובמקומות שאתם מרגישים שזה מעביר מסר כפול זה קריטי לדבר על זה ולגבות אחד את השני. הדבר השני שיש לעשות הוא סדר עדיפות. אילו גבולות הם חשובים ביותר ואיפה ניתן לוותר? עשו שיחה עם הילדה והבהירו לה מהם הכללים עליהם אין לעבור ומה יקרה כאשר תעבור עליהם. מצד שני, אילו סכויות תוכל להרוויח אם תשקיע מאמץ לשמור על הכללים. היו ברורים ועקביים והיא תתיישר מהר מאוד. בהצלחה.


שלום הורים צעירים. חופשה להורים היא חשובה ומבורכת. התינוקת שלכם אכן צעירה ואם נשארת עם סבתא איתה רגילה להיות ברוב שעות היום אל לכם לחשוש מטראומה או נזק ארוך טווח. אם בכל זאת אתם מרגישים לא בטוח, אפשר להתנסות בנסיעה קצת יותר קצרה בפעם הראשונה. בכל מקרה, מה שכן חשוב לתת עליו את הדעת הוא נושא השינה והאוכל. אם התינוקת עדיין לא ניזונה תזונה מלאה מבקבוק- לא הייתי משאירה ליד המקרה ומקווה שפעם ראשונה זה יעבור חלק עם סבתא במשך שבעה ימים ומשאירה את הסבתא להתמודד עם הניסיון הראשון. לפני נסיעה של שבוע חשוב לודא שהיא מסתדרת עם תזונה מלאה מבקבוק, כי היא מצליחה לאכות מספיק ולישון טוב בלילה. בהצלחה, הילה


שלום לכם, נשמע שאתם מתמודדים עם מצב מורכב אך אתם מאוד מודעים ומאורגנים ונעזרים היכן שצריך. אין זה מובן מאליו. אני בטוחה כי ההתגייסות שלכם לסייע לילדה להתמודד עם כבר חלק גדול מאוד של העבודה ושל מה שהיא צריכה מכם. קשה לומר משאלה בפורום אם יש משהו אורגני. חשוב גם לציין כי יכול להיות קושי רגשי כלשהו ואין הדבר אומר שיש אבחנה נפשית- מדבור על קשת מאוד רחבה של קשיים. זה נראה על פניו שהילדה זקוקה לכלים מקצועיים שיעזרו לה לווסת את רגשותיה ולהתנהל בצורה מאורגנת ושלווה יותר בעולם, במיוחד כשבקרוב תעלה לכיתה א וההתמודדויות יהיו מורכבות יותר. אני חושבת שחבל שלא למצות את כל האמצעים הקיימים כיום לסייע לכולכם ועל כן ממליצה לפנות לטיפול רגשי עבורה. בהצלחה, הילה.


שלום ליאור בנך נמצא בגיל המרד של גיל שנתיים והוא בודק גבולות. התנהגות נורמטיבית ומאפיינת את גילו. אני חושבת שזה מעולה שאתה מתעקש איתו. זה תפקידך, כמו שתפקידו הוא להתמשיך ולבדוק מה יקרה אם לא יקשיב לך. לגבי הכנסת הילד לחדר. יש המון שיטות וגישות לגבי מתן תגובה שלילית להתנהגות שרוצים להכחיד. חשוב להקפיד שהחדר בטיחותי כאשר הוא שם לבדו. מעבר לכך, בגיל כזה מעבר לשלוש דקות לעירך- יתכן ויתחיל להכנס ללחץ וירגיש מאויים ולא זו המטרה. אני מסכימה מאו דאם הוא בוכה ונלחץ בחדר חשוב להכנס להרגישו ולאר שנרגע לדבר על המקרה ולבקשו לאסוף את המשחק. זה מעין משחק התשה- מי יוותר קודם וחשוב שהוא ידע שיש לו הורים חזקים שיודעים מה הם עושים ומה טוב בשבילו. זה אומנם רק איסוף משחק אבל זה מסר חשוב- ילד צריך לדעת שהוריו חזקים ובטוחים בהורות שלהם. אם אשתך מרגישה לא בנוח עם החדר- יש וריאציות רבות אחרות. הוא יכול לשבת כל כסא שלו או כורסת ילדים בפינת הסלון או המטבח- איזושהיא פינה נוחה אבל שאין בה גירויים או משחקים. אפשרות אחרת, היא פשוט לומר לו-שאם הוא לא מקשיב לכם, אתם לא יכולים להקשיב לו ולהעלם ממנו לחמש דקות. זה קשה. הוא יבקש דברים, הוא יבדק ועליכם פשוט להתעלם. גם אם הוא בוכה. אחרי חמש דקות לדבר איתו על כמה זה לא נעים שלא מקשיבים לך. ושכבוד והקשבה הם דברים הדדיים ולכן עליו להקשיב לכם.


שלום סי מאוד חשוב במקרה של שינוי דרמטי בהתנהגות של ילד לנסות לעקוב אחרי התפתחות השינוי. מתי זה התחיל? האם היו סימנים לכל מתחילת השנה? האם יש בבית שינוי במצב הרוח שלו? ממתי? על פניו זה נשמע שהילד במצוקה כלשהי. ילד המעדיף להמשיך בהתנהגות עליה הוא יודע שצפוי להיענש כנראה מרויח ממנה משהו אחר. נסו לשוחח איתו לא ממקום של כעס ומשמעת אלא של ניסיון אמיתי לברר מה מציק לו בכיתה. אולי לא כל כך קל לו בלימודים, אולי הוא מפחד לטעות (לא בהכרח בגלל המורה או בגללכם, יש ילדים עם ביקורת עצמית גבוהה המענישים את עצמם כאשר טועים ומרגישים מאוד אשמים), אולי הוא חווה איזשהו קושי חברתי. ערכו את השיחה רק אתם ההורים, איתו, בנחת על כוס תה או שוקו, בלי האחים ברקע, והשתדלו להשאר רגועים. אם הוא לא רוצה לדבר איתכם, אפשר לבקש מהיועצת להזמין אותו לשיחה אישית ולנסות להבין. חשוב שהוא ירגיש בטוח ומגובה אם יש מצוקה כלשהי ולא ירגיש בודד ומפוחד. חשוב להעיבר לו מסר כי אתם מבינים שקשה לו, גם אם לא מסביר מהי הבעיה, ילד שקיבל 'תפקיד' בכיתה של ילד בעייתי מאוד קשה לו ועוד יותר קשה לו להפוך את מה שכבר חושבים עליו. חשוב שירגיש כי אתם מאמינים בו וביכולתו לשנות את גישתו. לנסות ולרתום אותו לתכנית משותתפת בו כולכם לוקחים אחריות שווה בניסיון לעזור לו. אני מציעה אפילו לנהל מעקב רשום, ביחד איתו, יומן ביתי בו הוא רושם ימים שהיה לו קשה, מה קרה באותו יום, האם היה עיף/ רעב האם המורה שאלה אותו שאלה ואז התפרץ? האם קרה משהו בהפסקה ולאחר שבועיים לקרוא יחד ברישום ולנסות להבין אם יד גורם או דפוס חוזר. אם כל זה לא עוזר אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע ולא לתת לזה להדרדר. בהצלחה!


שלום גלית. כמו שכתבת, בנך אכן נמצא בשלב התפתחותי בו ילדים חווים קונפליקטים רבים כמעט בכל דבר אותו עושים. מצד אחד- רוצים עצמאות, לחקור את העולם לבדוק כיצד העולם מגיב אליהם ולהנות מהכח שהם מצליחים להפעיל על סביבתם. מצד שני, כדי לעשות את כל זה עליהם לוותר על רווחים רבים הכרוכים בשלב הינקות: להיות 'גדולים', 'בוגרים', משמעו להיות פחות על הידיים, לנהוג על פי נורמות וכללים שהם לרוב לא 'כייפים' במיוחד, ובעיקר- מרחק פיזי ורגשי גדל בינם לבין הוריהם. הנפרדות היא חשובה וקריטית להתבגרות רגשית טובה בדיוק כמו הגבולות שאתם מקפידים עליהם. צריך להבין את הדילמה שהביטוי לה היא בדיקת גבולות- רגע אני מתאים את עצמי לכללים שלכם ורגע לאחר מכן אני רוצה לחזור קצת להיות התינוק שמותר לו, שמחזיקים אותו על הידים ומנחמים אותו. כאשר הוא מסרב לאסוף, צריך להסביר לו, כמו לבוגר ובשפה שהוא מבין, מדוע זה חשוב שיאסוף- כי ירצה לשחק שוב וצריך לשמור של יאבד ושלא ישבר, שלא ידרכו וזה יכאב וכו'. אני מאמינה כי ילדים מבינים יותר ממה שאנחנו חושבים ואם נסביר את שיקולינו הם יוכלו להעריך את הכדאיות שבשיתוף הפעולה. אם בכל זאת ההסבר לא שכנע אותו, חשוב שיבין שלכל פעולה שלו יכולים להיות רווח או מחיר- אם יאסוף תוכלו לשחק משחק נוסף, אם המשחק ישאר מפוזר והוא יתעלם מבקשתך לא יהיה לך נעים להמשיך לשחק איתו. ולהניח לו לקחת את הזמן, 'לרדת מהעץ' של ההתנגדות ולהעריך כמה כדאי לו להשאר בעמדתו או להתרצות. לגבי המכות- גם אם הן לא נעשות מתוך כוונה לפגוע- בכל זאת המסר חייב להיות מאוד ברור שהן לא מקובלות. כדי שיוכל ללמוד לווסת את תנועותיו ולהמנע ממכות עליו להבין שיש לכך מחיר- זה כואב לאחותו או לך ועל כן לא תוכלו להתייחס אליו כשהוא מכה. צריך ליצור סימן משותף כמו מילה או תנועה, אפילו שורה משיר 'אל תכה, זה לא יפה תן לי יד...' שיהווה עבורו רמז להתארגנות. את הסימן תני לו מיד כשמתחיל להכות וזה יזכיר לו שעליו להפסיק מיד. אם הוא לא מספיק עליו לדעת מראש מה תהיה תגובתך- התעלמות שתי דקות. תפרידי מיד את יכולתו המשיך להכות ותלכי עם התינוקת למקום אחר בבית. לגבי ההנקה- לילד בן שנתיים מאוד קשה להעסיק את עצמו למשך שעה שלמה. זה המון זמן עבורם. אם ממש אין ברירה או פתרון להנקות הארוכות בשעות הערות שלו, הכיני אותו מראש לפני שאת מנוטרלת לכל כך הרבה זמן, שימי לו סרט שהוא אוהב, הכיני לו 'צידה' של דברים שאוהב לאכול, דפים וצבעים. הכיני 'ערכה' לשעת הנקה ובה מס' פתרונות ומענים שאת יכולה להציע לו מבלי לקום. את יכולה גם להקריא לו סיפור ולמצוא דברים שתוכלו לעשות יחד גם בזמן ההנקה. נסי אולי גם להפוך אותו שותף, שהוא יספר לאחותו מה עשו בגן, ילמד אותה שירים בזמן שהיא אוכלת וכדומה. בהצלחה, הילה


ברור שציור על הקירות היא בדיקת גבולות קלאסית. כנראה שהילדה נהנית ממה שקורה אחרי שמציירת- מקבלת תשומת לב, מרגישה שיש לה השפעה גדולה על ההתנהגות שלכם... היא צריכה להבין שיש מחיר להתנהגות זו ובעיקר שיש רווח להתמנעות מכך. נסו לתת לה חיזוק חיובי על כל ציור שתצייר על דף ולקחת ממנה משהו שאוהבת כשמציירת על הקירות (את כל הצבעים?). ובעיקר – עליה להתשתתף בניקיון (ספוגית הפלא) אפילו אם תסיר רק נקודה קטנה מהלכלוך. עד שלא תעשה כן- לא תוכל לראות טלויזיה). הכי חשוב זה לא לצאת מהכלים אלא לשמור על עקביות רגועה


בודאי שחשוב לחנך ילדים לאסוף ולשמור על הדברים שלהם מגיל צעיר. ברור שאם נותנים לילדה לעשות מה שהיא רוצה לא יהיו עימותים אבל כך הילדה לא תלמד להתמודד עם דרישות וכללים. יהיה לה הרבה יותר קשה להתמודד עם החיים ותסכולים שיזמנו לה. אפשר לדרוש מילד לסדר את חפציו ללא צעקות אלא בטון ברור מכבד וארטיבי.


בגיל זה אנחנו מצפים לראות אוצר מילים של עשרות מילים ואף צירופים. האם עשיתם לילד בדיקת שמיעה? אני מציעה להתיעץ עם קלינאית תקשורת.


שלום אירנה, נשמע על פניו כי את מתארת התנהגות קלאסית של ילדת אמצע. היא מחפשת את תפקדימה ומקומה בבית דרך בדיקת הגבולות. אני משערת כי האחים או אחיות שמעליה או מתחתיה מתארגנים ללא כל בעיה, ומפגינים התנהגות הפוכה. חשוב קודם כל לסייע למצוא תפקיד משפחתי אחר, כזה שהוא חיובי ומטפל את תחושת הערך שלה. לטפח ביחד איתה תחביב, מקצוע שאוהבת במיוחד בבית הספר, או משהו שההורים עושים רק איתה (פעילות ספורטיבית, פעילות יצירה, בילוי לעיון בספריה, טיול וכו). ככל שהיא תרגיש מוערכת בזכות התנהגות חיובית היא תוכל לוותר על התנהגות זו. כמובן שבמקביל אי לקבל התנהגות זו שאיננה תואמת את חוקי הבית. חשוב לעשות איתה שיחה ובה להיות מאוד ברורים איזו התנהגות מקובלת עליכם ואיזו לא. חשוב לרדת לפרטים הכי קטנים (באיזו שעה עליה לקום, כמה זמן מצופה ממנה שתשקיע בהתארגנות, ממש לשים לה שעון מעורר לכל שלב התארגנות) זאת כדי לא להשאיר דברים לפרשנות ולעמימות אותן היא מנצלת בחוכמה. כמו כן חשוב להבהיר לה אילו חיזוקים וזכויות חדשות תוכל לזכות אם תנהג על פי הכללים ומה ילקח ממנה (לא התשומת לב האישית!) אם תמשיך בהתנהגות לא מקובלת זו. בהצלחה,הילה