הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום מרים, קשה להבין מהתיאור שלך מה מקור הקושי של הילד. האם כאשר הסבים מבקרים אתכם בבית שלכם הוא גם בוכה? האם מוכן להשאר איתם בחדר לשחק בשעה שאת נמצאת בחדר אחר / יוצאת מהבית? האם יש אנשים איתם מוכן השאר מלבדך? מקומות מחוץ לבית בהם מוכן הלשאר? כדאי להתחיל בהדרגה מפרידות קצרות בסביבה המוכרת ואחר כך להביא חפצים אהובים עליו מהבית לבית של הסבים כדי לייצר שם סביבה מוכרת. האם בבית הסבים את יכולה לצאת לחדר אחר לכמה דקות? חצי שעה? האם מתקשה בכלל במעברים (עירות /שינה, מקלחת, שינה מחוץ לבית אתכם)? האם יש קושי התפתחותי אחר? אם יש קושי רחב יותר, שווה להתיעץ עם איש מקצוע. אם הקושי הוא נקודתי סביב הקושי להפרד, כדאי להתחיל בהדרגה עם פרידות קצרות מאוד, עם הכנה ועם חפצי מעבר ובהדרגה להאריך את פרקי הזמן בהן לא רואה אותך. היפרדות היא חלק קריטי מההתפתחות הרגשית והביטחון העצמי שלו. בהצלחה.


שלום, את מעלה קושי מורכב שאיננו בהרח נובע מסכות הורית אלא מקשיים רגשיים. ממליצה בחום לפנות בהקדם להתיעצות עם איש מקצוע שמומחהה בתחום הפרעות אכילה. בהצלחה, הילה


שלום אלי מאוד יכול להיות שהבררנות באוכל שבנך מגלה קשורה לביעה בויסות החושי ואיננה בעיה התנהגותית. לפני שמדברים על פרס או עונש (כמו סקי) צריך לשלול בעייה בויסות- עליה אין לו שליטה וחשוב לטפל בה כי בדרך כלל היא משפיעה גם על תחומים אחרים.את הבירור עושים אצל מרפאה בעיסוק המתמחה בטיפול בויסות חושי. בהצלחה


שלום אסף, לא סיפקת פרטים רבים. נשמע שבהחלט יש מקום לבסס את המשמעת על ידי סמכות הורית. על מנת להעריך איך להתחיל ומה לעשות יש לאסוף מידע רחב יותר- איך נראות התקריות בהן איננו ממושמע? מתי זה קורה? מה התדירות? החומרה? מתי התחיל? האם יש אירועי רקע? סימני מצוקה אחרים? לא ניתן ליעץ ללא מידע רחב יותר מבלי שעצתי תהיה פשטנית מדי. ממליצה להפגש תחילה עם יועצת בית הספר ואם זה לא מספיק, לפנות להדרכה הורית אשר תסייע לכם למצוא חזרה את דרכם בניהול התנהגותו של הילד, לפני שהדברים מאבדים שליטה. הילה


שלום טל, חשוב להבין כי אם בנך לא סובל מקשיים בבטחון העצמי ולא מבעיות של בידוד חברתי כנראה שטוב לו לעשות מה שאותו ילד אומר לו לעשות. חשוב להבין שמבחינתו- הילד אולי מרתק אותו, לוקח אותו להרפתקאות וריגושים ואל בהכרח שבנך מרגיש לחץ ותחושות לא נעימות. הייתי מבררת איתו מה אותו חבר גורם לו להרגיש ומקשיבה ללא שיפוטיות. דבר שני הוא, שיש לכם כבר ניסיון מוצלח בהתמודדות עם מקרה דומה. בנך נכנס לגיל בו מדי יום יהיה עליכם להחליט כמה מתערבים, כמה מתווכים ואיפה שמים גבולות חברתיים, איך מלמדים גבולות וערכים? אלו באמת שאלות מורכבות. עליכם להחליט האם אתם מאפשרים את הקשר ובאיזו מסגרת (האם כל עוד לא גורם לו לעשות דברים אסורים/ כל עוד מעדכן אתכם וכו) או אוסרים עליו להיפגש ולשחק עמו. היו מאוד ברורים למה אתם מצפים ממנו. יהיו עוד הרבה מקרים בהם הילדים יבחרו חברים שלא לרוחכם ותצטרכו לקהל החלטה כמה סובלנות אתם מוכנים לגלות לחברים אלו וכמה נוקשות מול גמישות נכון לכם לגלות. זאת כמובן כל עוד הילד איננו נמצא במצוקה בגלל קשר זה ואז כמובן שתדרש התערבות אקטיבית הרבה יותר. בהצלחה.


שלום ליאת, לרוב, כאשר ילדים בגיל זה נכנסים להתקפי זעם, הם מתקשים מאוד "לצאת" מזה בעצמם ולהרגיע את עצמם. יש סף כאשר עוברים אותו בם זקוקים לאותו חיבוק שבנך יודע לבקש וזה מרשים ומראה על בגרות. מסכימה איתך כי צריך מאוד להזהר ממניפולציה בה הוא מבקש את החיבוק כדי לחמוק מתגובה על כך כי התנהגותו איננה מקובלת. צריך לשוחח איתו כאשר הוא רגוע ולהבין מה גורם לו להתפרצויות, לנסות לזהות ביחד איתו סימנים מקדימים ולהתערב כבר באותו רגע "שלפני". אפשר להציע לו רמז שמזכיר לו כי הסופה קריבה ועליו ללכת לחדרו להירגע לפני שמתפרץ. חשוב לחשוב ביחד איתו מה יעזור לו להמנע מהתקפים אלו ובהחל ניתן לצפות ממנו שיקח אחריות על כך. בנוסף, עליו לדעת כי אחרי שנעזר בך להירגע יהיו גם השלכות להתנהגות תוקפנית זו. זכויות ישללו ממנו (מה הוא אוהב? מחשב? טלויזיה? טלפון?) ליום אחד. כלומר- הוא יקבל חיזוק שלילי להתנהגות גם אם מקבל חיבוק ככלי עזר. בהצלחה.


נארימן שלום, נשמע שבתך חווה קושי סביב הולדת התינוק. אפשר להבין אותה. זה אכן משבר גדול ורוב הילדים חשים אובדן ואיום גדול ולכן מביעים זאת בהתנהגות מרדנית ורגרסיבית. הם מוכנים לעשות הכל כדי שמקומם ותשומת הלב הבלעדית שרגילים אליה תשאר. חשוב בשבועות משבריים אלו לאפשר לה קצת יותר מרווח ולרופף את הגבולות מעט. מצד שני חשוב ביותר לשקף לה כל הזמן שאת מבינה מה עובר עליה, לתת לה מילים להביע את התסכול והפחדים האלו כדי שלא תצטרך להביע אותם בהתנהגות המרדנית. "אני מבינה שקשה לך עכשיו כשישי תינוק. שאת דואגת שהתינוק יקח את תשומת הלב שלנו. אנחנו אוהבים אותך אותו דבר, ונדאג לך אותו דבר. זה רק תקופה קצרה שהתינוק זקוק לכל כך הרבה מהמזמן שלי". במקביל, אפשר להקריא לה ספרים שעוסקים בהולת תינוק במשפחה או לתת לה משפחת בובות במונה את הנפשות במשפחה כדי שתוכל לשחק את הרגשות האלו. חשוב במקביל למצוא זמן שלך לבד איתה, אפילו חצי שעה כדי להראות לה שהתינוק לא מחליף כמה כיף לה להיות איתה ולבלות איתה. שאיתה, הילדה הגדולה אפשר לעשות דברים של גדולים. בכלל, עם הזמן ככל שתרגיש את היתרונות של האחות הגדולה יהיה לה קל יותר לקבל ולאהוב את האח החדש. בהצלחה.


שלום יוסי, חשוב להבין כי כנראה ובתכם מנסה להשיג את תשומת לבכם בכל דרך אפשרית. הכוונה היא כי היא מרגישה כי היא זקוקה להיות הדבר המרכזי שמעסיק אתכם והיא מחפשת את מקומה במשפחה (במיוחד כאשר יש "קואליציה" בין אחיה מעצם היותם תאומים). הויכוחים פועים כמו כדור שלג- ככל שאתם תחזרו ותגידו את שלכם היא תחזור ותעמוד על שלה. מעין משחק הורדת ידיים- מי ישבר קודם. ולכן החוכמה היא לשבור את הגלגל הזה כשר אתם בשליטה. הודיעו לה כי ממחר לא יהיו יותר ויכוחים ובכל פעם שאיננה מקשיבה לכם, התעלמו ממנה. בדוגמת מיטת המלון- הודיעו לה שאתם מצפים שתלך למיטה שלה, שבו והמתינו. בלי לדבף בלי להתווכח. ברגע שלא תקבל את תשומת הלב לא יהיה טעם בויכוח. זה דורש זמן והרבה סבלנות אבל זה משתלם מהר מהמצופה. חשוב כי מצד שני היא תקבל את הקשבתכם במקומות אחרים ולגיטימיים. האם יש לה זמן שהיא אתכם או עם אחד מכם בלי אחיה? מהם תחביביה? מה מקומה ותפקידיה במשפחה? חשוב לעבודה במקביל גם עם המקומות בהם תוכל לזכות בחיזוקים חיוביים. בהצלחה.


שלום אדוה, נשמע שהילדה בעיקר מגיבה אליכם. הדבר הראשון שחשוב מאוד לעשות זה ישיבת 'צוות'. חשוב שההורים יהיו מתואמים ביניהם. גם במקומות בהם יש הבדלים בגישה, בגבולות, צריכה להיות הסכמה על מקומות אלו. עליכם לקבל את ההבדלים בגישה ביניכם ולכבד אותם ובמקומות שאתם מרגישים שזה מעביר מסר כפול זה קריטי לדבר על זה ולגבות אחד את השני. הדבר השני שיש לעשות הוא סדר עדיפות. אילו גבולות הם חשובים ביותר ואיפה ניתן לוותר? עשו שיחה עם הילדה והבהירו לה מהם הכללים עליהם אין לעבור ומה יקרה כאשר תעבור עליהם. מצד שני, אילו סכויות תוכל להרוויח אם תשקיע מאמץ לשמור על הכללים. היו ברורים ועקביים והיא תתיישר מהר מאוד. בהצלחה.


שלום הורים צעירים. חופשה להורים היא חשובה ומבורכת. התינוקת שלכם אכן צעירה ואם נשארת עם סבתא איתה רגילה להיות ברוב שעות היום אל לכם לחשוש מטראומה או נזק ארוך טווח. אם בכל זאת אתם מרגישים לא בטוח, אפשר להתנסות בנסיעה קצת יותר קצרה בפעם הראשונה. בכל מקרה, מה שכן חשוב לתת עליו את הדעת הוא נושא השינה והאוכל. אם התינוקת עדיין לא ניזונה תזונה מלאה מבקבוק- לא הייתי משאירה ליד המקרה ומקווה שפעם ראשונה זה יעבור חלק עם סבתא במשך שבעה ימים ומשאירה את הסבתא להתמודד עם הניסיון הראשון. לפני נסיעה של שבוע חשוב לודא שהיא מסתדרת עם תזונה מלאה מבקבוק, כי היא מצליחה לאכות מספיק ולישון טוב בלילה. בהצלחה, הילה


שלום לכם, נשמע שאתם מתמודדים עם מצב מורכב אך אתם מאוד מודעים ומאורגנים ונעזרים היכן שצריך. אין זה מובן מאליו. אני בטוחה כי ההתגייסות שלכם לסייע לילדה להתמודד עם כבר חלק גדול מאוד של העבודה ושל מה שהיא צריכה מכם. קשה לומר משאלה בפורום אם יש משהו אורגני. חשוב גם לציין כי יכול להיות קושי רגשי כלשהו ואין הדבר אומר שיש אבחנה נפשית- מדבור על קשת מאוד רחבה של קשיים. זה נראה על פניו שהילדה זקוקה לכלים מקצועיים שיעזרו לה לווסת את רגשותיה ולהתנהל בצורה מאורגנת ושלווה יותר בעולם, במיוחד כשבקרוב תעלה לכיתה א וההתמודדויות יהיו מורכבות יותר. אני חושבת שחבל שלא למצות את כל האמצעים הקיימים כיום לסייע לכולכם ועל כן ממליצה לפנות לטיפול רגשי עבורה. בהצלחה, הילה.


שלום ליאור בנך נמצא בגיל המרד של גיל שנתיים והוא בודק גבולות. התנהגות נורמטיבית ומאפיינת את גילו. אני חושבת שזה מעולה שאתה מתעקש איתו. זה תפקידך, כמו שתפקידו הוא להתמשיך ולבדוק מה יקרה אם לא יקשיב לך. לגבי הכנסת הילד לחדר. יש המון שיטות וגישות לגבי מתן תגובה שלילית להתנהגות שרוצים להכחיד. חשוב להקפיד שהחדר בטיחותי כאשר הוא שם לבדו. מעבר לכך, בגיל כזה מעבר לשלוש דקות לעירך- יתכן ויתחיל להכנס ללחץ וירגיש מאויים ולא זו המטרה. אני מסכימה מאו דאם הוא בוכה ונלחץ בחדר חשוב להכנס להרגישו ולאר שנרגע לדבר על המקרה ולבקשו לאסוף את המשחק. זה מעין משחק התשה- מי יוותר קודם וחשוב שהוא ידע שיש לו הורים חזקים שיודעים מה הם עושים ומה טוב בשבילו. זה אומנם רק איסוף משחק אבל זה מסר חשוב- ילד צריך לדעת שהוריו חזקים ובטוחים בהורות שלהם. אם אשתך מרגישה לא בנוח עם החדר- יש וריאציות רבות אחרות. הוא יכול לשבת כל כסא שלו או כורסת ילדים בפינת הסלון או המטבח- איזושהיא פינה נוחה אבל שאין בה גירויים או משחקים. אפשרות אחרת, היא פשוט לומר לו-שאם הוא לא מקשיב לכם, אתם לא יכולים להקשיב לו ולהעלם ממנו לחמש דקות. זה קשה. הוא יבקש דברים, הוא יבדק ועליכם פשוט להתעלם. גם אם הוא בוכה. אחרי חמש דקות לדבר איתו על כמה זה לא נעים שלא מקשיבים לך. ושכבוד והקשבה הם דברים הדדיים ולכן עליו להקשיב לכם.