ליזי שלום,
אומנם בתך היא תאומה ובת בכורה אבל היא בת בין שני בנים והיא מראה סימני התנהגות של ילדת אמצע.
צריך להבין כי היא מחפשת את מקומה במשפחה ומאוד מאויימת. גם אם לנו המבוגרים נראה כי היא בת יחידה ולכן סיכה ומיוחדת', מבחינתה היא השונה.
הבילוי איתה לבד הוא חשוב מאין כמוהו. גם אם קשה לראות את השפעתו לזמן רב, בטווח הרחוק יותר זה יעשה את שלו בהקניית הביטחון שלה ותחושת השייכות בבית.
צריך לזכור כי אומנם עברו שישה וחצי חודשים מהלידה אבל זה השלב שבו התינוק נעשה תקשורתי ופעיל ואי אפשר להתעלם מכל מלמול מתוק שמוציא וכל תנועה חדשה שלומד ולכן אצל רוב הילדים זה השלב בו הקנאה ברך הנולד יוצאת בכל עוצמתה.
מה כן ניתן לעשות? ראשית צריך לשבת ולחושב מהם התכונות היחודיות שלה (שאינן קשורות להיותה בת) המייחדות אותה ואהובות אצלה. במה היא מוכשרת? מה אוהבת לעשות? חשוב לתת לה 'תפקיד' מקום ברור שהוא שלה במשפחה. לדוגמה, האם היא המצחיקה שבחבורה? האם יש לה חוג או תחביב סביבו יכולה לזכות בהערכה מיוחדת והתעסקות של הבית סביבו? אולי תכונה חיובית בולטת אחרת? צריך לחזק מקומות אלו ושם היא תרגיש את בטחון אוטתנטי שעם הזמן ישקיט את התקפי הזעם. שנית, יש להבין כי קנאה תמיד תהיה ברמה זו או אחרת ואין טעם להתנגד לה או לנסות להעלימה. להיפך, חשוב לדבר עליה ולא להיות מאויימים ממנה כך היא תלמד שזה רגש לגיטימי ולא צריכה להתבייש בו או להסתירו ותוכל לדבר אותו. הדבר השלישי הוא שהכללים בבית צריכים להיות ברורים. הגדירו לה בסיוק מה מצופה ממנה בבוקר, מה יקרה אם תצליח להתארגן בבוקר בלי צעקות (לדוגמה, אחר הצהרים תוכל ללכת לגן שעשועים או משהו אחר שאוהבת) אבל מה יקרה אם לא תעשה זאת (אילו זכויות ישללו ממנה). היו מאוד ברורים ועקביים. ברגע שלכם יהיה ברור וגם לה מה יקרה- לא תצטרכי לצעוק אלא רק להזכיר ולהתעלם כך שיהיה לה כדאי מאוד להתארגן ולזכות בחיזוק החיובי. שמירה על גבולות תעביר לה מסר ברור שאת מאמינה שהיא מסוגלת לעמוד בקושי הרגשי שמציף אותה, בקנאה, בבלבול ושהיא מסוגלת יחד עם כל אלו לעמוד בכללים המצופים ממנה. זה ישדר לה כוח ומסוגלות וזה מה שהיא צריכה. לדעת שגם אם יש עוד שני ילדים מסביב, היא מספיק חשובה כדי להתעקש איתה על דברים שאת יודעת שטובים גם עבורה. בהצלחה!
