שאלה: סמכות הורית או צורך דחוף באבחון - (דנית)
שלום רב, יש לנו שני ילדים, הבכור כבן 8 והשניה בת 5. הבת מאז לידתה עם עוצמת תגובה מאד גדולה, ומזג מאד סוער, נטיה לבכי וצרחות אינסופיות. ילדה חכמה וכשרונית, אולם הולכת לאיבוד בסערת הרגשות. היום אנו בתהיה האם לפנות לאבחון וטיפול עבורה. בגן הגננת מציינת את השתלטנות, הקיצוניות והקושי ביחסים בינאישיים. אולם בגן עומדת בד'כ בכללים ובבית מתפרקת. נציין שמדובר בהורות רגועה של שני בני הזוג, עם גבולות מאד ברורים וסבירים שיודעים לעמוד עליהם. אנו מקפידים מאד לחזק על התנהגות חיובית, ועובדים על יצירת אוירה חיובית ונעימה בבית. כמו כן לאור הסערה של הבת, אנו לאחר תקופות ארוכות של הדרכת הורים בענינה. לציין גם שהאח הבכור הוא ילד נעים הליכות מאז ומעולם ללא כל בעיות התנהגות. ויחד עם כל זה אנו מגיעים עימה למצבים מאד קיצוניים, של בכי וצרחות של כשעה וחצי, שתלטנות אינסופית, התחשבנויות, דיבור לא נעים וכו. אינה גמולה מפיפי בלילה ואין לה מוטיבציה להתקדמות לכיוון של בגרות רבה יותר. בעבר גם גילינו כמה בקלות היא מפתחת חרדות, אך בהכחדה של חרדות (מחיות למשל) הצלחנו לטפל באופן התנהגותי הדרגתי לבד. אולם הסערה הרגשית וקשיי ההתנהגות עדין עימנו. וכאן נחלקות הדעות. אשתי סבורה כיום שיש לילדה בעיות אורגניות והיא זקוקה לאבחון וטיפול רגשי/כימי/אחר ובדחיפות. אני סבור שהיא ילדה מאד קשה, אולם שאין פתרונות קסומים ויש להמשיך ולעבוד על הגבולות ועל ההחזקה בבית. מה דעתכם ?
תשובה: סמכות הורית או צורך דחוף באבחון - (0)
שלום לכם,
נשמע שאתם מתמודדים עם מצב מורכב אך אתם מאוד מודעים ומאורגנים ונעזרים היכן שצריך. אין זה מובן מאליו. אני בטוחה כי ההתגייסות שלכם לסייע לילדה להתמודד עם כבר חלק גדול מאוד של העבודה ושל מה שהיא צריכה מכם. קשה לומר משאלה בפורום אם יש משהו אורגני. חשוב גם לציין כי יכול להיות קושי רגשי כלשהו ואין הדבר אומר שיש אבחנה נפשית- מדבור על קשת מאוד רחבה של קשיים. זה נראה על פניו שהילדה זקוקה לכלים מקצועיים שיעזרו לה לווסת את רגשותיה ולהתנהל בצורה מאורגנת ושלווה יותר בעולם, במיוחד כשבקרוב תעלה לכיתה א וההתמודדויות יהיו מורכבות יותר. אני חושבת שחבל שלא למצות את כל האמצעים הקיימים כיום לסייע לכולכם ועל כן ממליצה לפנות לטיפול רגשי עבורה. בהצלחה, הילה.
