שאלה: ייעוץ בבקשה - (סי)
שלום וברכה, אני אמא ל-3 ילדים בני 9,7,2 ומזה תקופה הנני נתקלת בקשיי התמודדות וחוסר ודאות כיצד להגיב למעשים של בני בן ה-7, הלומד בכיתה א'.אז ככה.. המורה שלו פנתה אליי לפני כחודש על התנהגותו הלא נאותה בכיתה,היא האשימה אותו במעשה שלטענתו לא עשה ובתגובה הוא צעק, בעט בשולחן המורה,בכיסא ובדלת,הוזמנו לשיחה בנוכחות היועצת וסיכמנו שכשהוא ירגיש כועס הוא יצא להרגע. הייתה רגיעה יחסית עד תחילת השבוע בה נתקל בעלי ,במקרה, במחברת קשר ושם ראה כי המורה כתבה שבני אינו מתנהג לפי הכללים וכך גם לאחר יומיים והמכתבים חתומים ע'י בני, בשמי . (כמובן שבמהלך השבוע שאלתי אותו אם יש לי מכתב במחברת קשר והוא ענה שלא וכך גם עשינו לאחר שראינו-שאלנו אותו אם יש משהו שאנחנו צריכים לראות והוא ענה שלא) בתגובה,לאחר הסברים, אסרנו עליו פגישות עם חברים, טלויזיה ומחשב בימים הקרובים,עד שנחליט אחרת.כמובן שהוא בכה והצטער.עוד ביקשנו שהוא יגש למורה ויספר לה שהוא חתם ולא אנחנו ושגם אנחנו נשוחח על כך איתה. כשחזר ביום למחרת שאלתי אם שוחח עם המורה והוא ענה שכן, כשיתקשר בעלי אליה היא אמרה שהוא לא שוחח איתה כלל ושהיא נורא מופתעת ממעשיו וכן גם ביקשנו להפגש איתה בסוף השבוע על מנת לשמוע מקרוב על בני בבה'ס,לאחר מכן שוחחנו איתו שוב על כך שלמרות שכעסנו ודברנו והסברנו יום קודם לכן על המשמעות של השקר הוא חוזר על כך גם יום אחרי וגם מפריע למהלך השיעור בכיתה. איננו יודעים איך להגיב,גם אני וגם בעלי חסרי אונים ולא מקירים דרכים להתמודדות עם מצב כזה, שכן ביתי, בכורתי, לעולם לא שיקרה או הפריעה בכיתה, ילדה מצטיינת בלימודים (גם בני מצטיין בלימודים ומביא ציונים לא פחות טובים) אוליי כאן הבעייה או שאוליי מול בני הקטן שגוזל המון תשומת לב... אפשר יעוץ בבקשה? תודה . סי
תשובה: ייעוץ בבקשה - (0)
שלום סי
מאוד חשוב במקרה של שינוי דרמטי בהתנהגות של ילד לנסות לעקוב אחרי התפתחות השינוי. מתי זה התחיל? האם היו סימנים לכל מתחילת השנה?
האם יש בבית שינוי במצב הרוח שלו? ממתי?
על פניו זה נשמע שהילד במצוקה כלשהי. ילד המעדיף להמשיך בהתנהגות עליה הוא יודע שצפוי להיענש כנראה מרויח ממנה משהו אחר. נסו לשוחח איתו לא ממקום של כעס ומשמעת אלא של ניסיון אמיתי לברר מה מציק לו בכיתה.
אולי לא כל כך קל לו בלימודים, אולי הוא מפחד לטעות (לא בהכרח בגלל המורה או בגללכם, יש ילדים עם ביקורת עצמית גבוהה המענישים את עצמם כאשר טועים ומרגישים מאוד אשמים), אולי הוא חווה איזשהו קושי חברתי.
ערכו את השיחה רק אתם ההורים, איתו, בנחת על כוס תה או שוקו, בלי האחים ברקע, והשתדלו להשאר רגועים. אם הוא לא רוצה לדבר איתכם, אפשר לבקש מהיועצת להזמין אותו לשיחה אישית ולנסות להבין. חשוב שהוא ירגיש בטוח ומגובה אם יש מצוקה כלשהי ולא ירגיש בודד ומפוחד.
חשוב להעיבר לו מסר כי אתם מבינים שקשה לו, גם אם לא מסביר מהי הבעיה, ילד שקיבל 'תפקיד' בכיתה של ילד בעייתי מאוד קשה לו ועוד יותר קשה לו להפוך את מה שכבר חושבים עליו. חשוב שירגיש כי אתם מאמינים בו וביכולתו לשנות את גישתו. לנסות ולרתום אותו לתכנית משותתפת בו כולכם לוקחים אחריות שווה בניסיון לעזור לו. אני מציעה אפילו לנהל מעקב רשום, ביחד איתו, יומן ביתי בו הוא רושם ימים שהיה לו קשה, מה קרה באותו יום,
האם היה עיף/ רעב האם המורה שאלה אותו שאלה ואז התפרץ? האם קרה משהו בהפסקה ולאחר שבועיים לקרוא יחד ברישום ולנסות להבין אם יד גורם או דפוס חוזר.
אם כל זה לא עוזר אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע ולא לתת לזה להדרדר.
בהצלחה!
