הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

יהודה שלום, תודה על מכתב ההמשך שלך. הפנייה שלך מעמתת את קוראי הפורום הזה שוב עם מגבלותיו. הקריאה שלך בוקעת מבין שורות המכתב וברור שאתה שואל שאלה שהיא בנפשך – אבל אין לי דרך לענות עליה תשובה אותנטית שתכבד את מורכבות המצב ואת עומק הבעיה. מאחר שהגישה שלי היא פסיכודינמית, אני מאמין שהנפש קולטת את העולם ומפרשת אותו בשני ערוצים, לעתים מנוגדים: מודע ולא-מודע. קריטריונים מודעים לטיפול מועיל אינם בהכרח חופפים לקריטריונים הלא-מודעים, והלא-מודע של כל אחד מאתנו הרבה יותר אותנטי, ישר ואמין מהמודע שלנו. לכן אין לי דרך לדעת או לנחש מה קורה בינך לבין המטפל שלך – אתה יודע הרבה יותר טוב ממני או מכל מאמר עיוני בנושא. אני מקווה שהתשובה הזאת מועילה לך יותר מהקודמת... עמית


שלום יהודה, לא אחת מוצא עצמו פורום זה בתפקיד בורר בין מטפלים למטופליהם, כאשר המטופלים באים בטענות למטפליהם על במה זאת. אין ביכולתי לענות לשאלותיך בצורה שתכבד את התהליך שאתה מצוי בו. האם אתה זקוק לגושפנקא מצדי לעזוב את הטיפול? לא אוכל לספק לך אותה. בברכה, עמית


שלום לירון, כל השאלות שאת מעלה ראויות בעיני למחשבה מעמיקה. את גומרת את פנייתך במילים, "חשבתי ללכת לדבר על הנושא אצל פסיכולוג"; רעיון מצוין ומועיל. עמית


שלום, למרבה הצער, אין 'מקובל' או 'לא מקובל' בתחום הזה, ואחת התוצאות היא מה שמתואר בשאלה. המצב האידיאלי הוא שבו מוסכם מראש על המטפל והמטופל מה יהיה התשלום בכל מקרה. כל השאר – לבירור מול המטפל עצמו!


שלום liv, האם טיפול יועיל במקרה שלך? את שואלת שאלה אמיצה. התנאי הראשון להצלחת טיפול הנו המוטיבציה של המטופל להיכנס לתהליך בירור ושינוי. האם הוא יכול לעזור לך? לדעתי כן. האם הוא יעזור לך בהכרח? אין לדעת. אני אישית לא מכיר דבר שיכול לעזור לך יותר מטיפול בשיחות. זאת דרך ארוכה, מחייבת ומשמעותית.


שלום דין, אתה כותב שאתה מרגיש תלותי מאד, בקשר אינטנסיבי ביותר, וכי הדיאלוג שלך עם המטפלת סביב קשייך בטיפול אינם נענים לשביעות רצונך. אחד הדברים המייחדים קשר טיפולי לעומת קשרים אחרים בחיים, הוא שלעתים הפתרון – הטיפול שנועד להקל על המצוקה – הופך להיות בעצמו בעיה – מקור למצוקות חדשות, או חדשות / ישנות. למרות הכל, אין מקום מתאים יותר מהטיפול עצמו – בשעות הפגישה, לא מחוצה להן – לבטא את אכזבתך, כעסך וחווייתך את היותך אבוד. אני מרגיש שכל דבר אחר שאכתוב כאן או אציע לך יעשה עוול למצב הרגיש שאתה מתאר, ובמקום לעזור, אמצא את עצמי מקלקל.


שלום rina, אני ממליץ לך לפנות להתייעצות אצל פסיכותרפיסט/ית במרפאה לבריאות נפש או בקופת חולים.


שלום א אין לי כל כך מושג איך לגשת לשאלתך. הפרט שהכי בלט לי מהסיפור הוא הפרט שציינת כבדרך אגב, שאמך נכחה בפגישת הסיום. זה כשלעצמו, כלומר השתתפות פיזית של צד ג' בטיפול באדם מבוגר, יכול להיות טראומטי – גם אם רוב בני האדם לא חווים זאת כך במודע. מעבר לכך, העצה הטובה ביותר שאוכל לתת היא שתפני לטיפול חדש, אולי כעבור זמן, ובו תוכלי לברר שאלות כאלה ואחרות שטורדות את מנוחתך.


יוני, המילים שבהן אתה מסיים את פנייתך הן מילים אמיצות מאוד, ומבטאות את רחשי לבם של רוב בני האדם שסובלים ממצוקה נפשית! כמעט כולם היו רוצים מהפנט שיעביר להם את הבעיה ויעיר אותם כשזה נגמר. חבל שבמציאות זה לא באמת עובד ככה. לגבי בעיית האגו שאתה מציין: בנאדם יכול להיות חכם, מוצלח, שופע ביטחון עצמי למראית עין – אבל להיות, בעת ובעונה אחת, 'שביר, מתפורר בקלות' כמילותיו של אריק אינשטיין. קוראים לזה בעגה הפסיכולוגית "פגיעות נרקיסיסטית", על שם הדמות המיתולוגית של נרקיסוס שהתאהב בבבואתו ושקע במצולות בעקבותיה. לכולנו פגיעויות נרקיסיסטיות שונות, ולחלקנו יש 'אזורים נפשיים' שהם פגיעים במיוחד. יש כאלה שלמרות הצלחתם המוכחת, הרמת-גבה אחת או מילת ביקורת אקראית יכולות למוטט את שמחת החיים שלהם ולהשחיר להם את סוף השבוע. מה יכול לעזור? ובכן, מהפנט שיעיר אותך 'מתוקן' שייך לקטגוריית הקוסמים, ואת זה תמצא בפורומים אחרים ברשת, לא בזה... אבל טיפול בגישה הפסיכודינמית, בשיחות עם איש או אשת מקצוע, שבוע אחרי שבוע לאורך זמן – וכסף – זה משהו שיכול ללמד אותך כמה דברים שלא ידעת על עצמך; ומתוך הלימוד הזה מתרחבות בהדרגה אפשרויות הבחירה במצבים אינטימיים שונים, כמו למשל, כשחברתך, אותה אתה אוהב, מעירה לך הערה כלשהי. הדרך ארוכה ורבה – אבל כדאית.


שלום מעיין, נכון לעכשיו ועד לקיץ הקרוב לפחות (אז תתחיל הרפורמה בבריאות הנפש), אפשר לפנות לכל מרכז לבריאות נפש ולקבל שם טיפול בשיחות חינם, לפחות לשנה. איני יודע אם הרפורמה תשנה משהו אבל כרגע אני יודע שזה אפשרי. איני יודע גם מהו המרכז לבריאת הנפש באזור השרון הקרוב למקום מגוריו של בן המשפחה (בפנייה כתוב על שלוותה) אבל אין לי ספק שבמסגרת טיפול היום ידעו להמליץ. בכל מקרה, אם מדובר בבן משפחה ולא בך אישית, הוא זה שיצטרך ליזום את הפניה לטיפול, על מנת שיהיה טיפול מועיל ובר קיימא. בהצלחה.


שלום אוש, אתה כותב שאתה מופתע מכך שלא נשברת, בכית, הסתגרת ועוד בעקבות הרדמת כלבך האהוב. אבל כן עולה מדבריך שאתה מרגיש אשמה, כאילו בגדת בו, ומתגעגע אליו. אתה מציין שאתה חי בגפך – האם יש לך חברים כלשהם לשתף אותם בחוויותיך סביב הכלב? תופתע עד כמה אלה חוויות רווחות. חית מחמד לרוב אינה זוכה לתשומת הלב החברתית שזוכה לה אדם אהוב שמת, אף שתהליכי האבל והכאב על האובדן יכולים להיות דומים מאד, ועזים מאד. אני מקווה שתמצא אוזן קשבת, שתוכל לספר על רגעים משותפים שלך ושל הכלב, מהשנים הבריאות שלו וגם מהשנה האחרונה. זה עוזר לדבר עם מישהו על מישהו שלישי שמתגעגעים אליו.


גילה שלום, קודם כל כמה שאלות: א. האם בתך אוכלת כרגיל, האם יש שינויים בתיאבון שלה? ב. האם היא ישנה די שעות (5-6 ומעלה) בכל לילה? ג. האם היא דואגת להיגיינה אישית? ד. האם היא יוזמת אתך קשר או שאת צריכה לפנות אליה בשביל שיחה? ה. האם הבעת הפנים שלה משתנה במשך היום – האם היא לפעמים שמחה, עצובה, סקרנית? ו. האם יש לה קשר טלפוני / סמסים / פייסבוק / ווטסאפ עם חברים וחברות? את לא כותבת מה הביא לקביעת סעיף 21 ולשחרורה מהצבא, אבל יכול להיות שמדובר במשבר נפשי שפוגע בתפקוד. מהתיאור שלך עולים רמזים לכך, ואם ענית 'לא' על רוב השאלות, זה מחזק את הרושם שמדובר במשבר כזה. אין כל כך דרך להכריח מישהו לצאת מהבית וללכת למרפאה לבריאות נפש. טוב שיש לך חיים משלך ועבודה להתאוורר בה; מנסיונך, כדאי לך להפעיל את מה שעוזר לכן לשוחח. בשלב זה, לא לבוא אליה בדרישות, כן להתעניין בשלומה. האם היא יכולה לומר במילים את מה שעובר עליה? תתחילי בניסיונות צנועים ליצירת שיחה, אל תמהרי להעביר עליה ביקורת או לתבוע ממנה לצאת מהבית. אם לעומת זאת המצב מחריף והיא מזניחה את עצמה בצורה שיכולה לסכן אותה – למשל, מפסיקה לאכול – כדאי להזמין פסיכיאטר לביקור בית שיעריך את מצבה הנפשי וימליץ על טיפול, אולי על אשפוז. אבל זה התרחיש הקיצוני. כרגע, נראה לי הכי נכון לנסות לדבר אתה בפשטות – וזה יהיה קשה כי יש לך ציפיות ממנה ואת רוצה לראות אותה 'מסודרת'. תודה על פנייתך.