על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום שרון, תודה לך על שפנית לאתר. את מתארת בין השאר תופעות שידועות בשם 'דה-ריאליזציה' שבהן האדם חווה את המציאות כלא-אמיתית. ברור גם שאת שרויה במצוקה. לדעתי, יש מספר דברים שכדאי לך לשקול לעשות: א. לגשת למיון בבית חולים פסיכיאטרי, שם אולי יתאימו לך טיפול תרופתי ומישהו לשוחח אתו, עד שתרגישי טוב יותר. ב. אם זה פחות דחוף, לפנות לטיפול בקופת חולים או במרכז לבריאות נפש באזור מגורייך. אפשר לבדוק ברשת איזה מרפאה נמצאת קרוב לביתך. להרגשתי, אפשרות א רלוונטית יותר כרגע, כי את מתארת משבר ורצון דחוף באוזן קשבת. בהצלחה.


שלום מיקי, לא הצלחתי להבין לגמרי מה הבעיה ומה פירוש 'האם עובד יכול לעבוד בשתי עבודות'. אם הפסיכולוגית מכירה את בנך מן המסגרת בה הוא שוהה, יותר מקצועי ויותר אתי מצדה לסרב לקבלו לטיפול במסגרת אחרת. לא הבנתי גם מה אופי המוסד בו נמצא בנך, ולכן איני יודע מדוע הטיפול הפסיכולוגי החברתי שהוא עשוי להיעזר בו, מוגבל דווקא למכון שנפתח בעיר שלו. את מוזמנת להבהיר פרטים אלה, ובכל מקרה אני מאחל לך שתמצאי כתובת שתהלום את צרכיו של בנך – ושלך, כאמו.


שלום, ההודעה הגיעה, סליחה על העיכוב במתן התשובה. לא כתבת שאלה בקשר לסכמה תרפיה אלא בקשר לטיפול מומלץ להפרעת אישיות נרקיסיסטית לבנך אשר שוחרר מהצבא על סעיף כזה. איני מכיר שחרור מצה"ל בשל הפרעת אישיות נרקיסיסטית, ואיני בקיא בסכמה תרפיה, כך שאיני יודע מה לענות בהקשר זה. מה שבטוח הוא דבר אחד: אם בנך מעוניין בטיפול הדבר יעזור לו, אם הוא לא מעוניין, זה לא יעבוד. את מוזמנת לברר אודות סכמה תרפיה – יש מרכז שמטפל בשיטה זו ברעננה נדמה לי. בהצלחה.


שלום, איני מכיר שחרור מצה"ל בשל הפרעת אישיות נרקיסיסטית, ואיני בקיא בסכמה תרפיה, כך שאיני יודע מה לענות בהקשר זה. מה שבטוח הוא דבר אחד: אם בנך מעוניין בטיפול הדבר יעזור לו, אם הוא לא מעוניין, זה לא יעבוד. את מוזמנת לברר אודות סכמה תרפיה – יש מרכז שמטפל בשיטה זו ברעננה נדמה לי. בהצלחה.


י שלום, לרוב שאלותיך אין לי תשובה כי איני בקיא בפרטים מסוג זה. האם אין אתר של צה"ל שבו ניתן לשאול שאלות כאלה באנונימיות? לדעתי רוב המשרות לא דורשות ויתור סודיות רפואית, למעט משרות ממשלתיות או בחברות בבעלות הממשלה. בהצלחה.


דשא שלום, את כותבת שיש לכן מערכת יחסים מצוינת, ואולם בחירתה הזוגית של בתך אינה לרוחך. מה דעתך לפנות להתייעצות? אין לי מושג איך נודע לך – ולבתך לא נודע – אודות השימוש היומי של הבחור בסמים. נראה לי שעל הכף מונחים עניינים כבדי משקל ואני ממליץ לך לנסות להתייעץ באופן מקצועי בטרם תחליטי איך לפעול בנדון.



שלום עידו, אכן נשמע שאתה מתמודד עם דברים רבים. רוב הנושאים שהעלית הם קשורים בחוויות שעברת, בתחום הבין אישי והתוך-נפשי. אלו נושאים שמתאימים לעבודה עם פסיכולוג יותר מאשר טיפול תרופתי (פסיכיאטרי). עם זאת, במקרים רבים יש מקום לשילוב של טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, אשר יכול לתת מענה לסימפטומים החרדתיים והדכאוניים שאתה מתאר. פניה לשני אנשי המקצוע היא אפשרית, אך הייתי ממליצה לך לפנות לפסיכולוג קליני ולדון איתו בפניה לפסיכיאטר במקביל. סביר כי הוא יוכל להפנות אותך לפסיכיאטר שהוא עובד עימו בשיתוף פעולה. בהצלחה!





אלי שלום, תודה לך על שאלתך המפורטת. תשובתי לך מורכבת משני חלקים. בצד האופטימי, טיפולים מן הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (קוגניטיבית = תחום המחשבות, האמונות, קבלת ההחלטות, הזיכרון וההבנה), המכונים בקיצור 'סי.בי. טי.' ידועים בהיותם ממוקדי-סימפטום וממוקדי-חרדה. בטיפול מסוג זה, אשר נמשך מספר מוגבל של פגישות (יש טיפולים של 8, 12, 15, 20 פגישות ותו לא), בודקים מה מרכיב את החרדה, איזה אמונות, רגשות ומחשבות מתלוות אליה, מתי היא מופיעה בעוצמה הרבה ביותר ומתי היא מופיעה בעוצמה פחותה. לומדים לזהות את ביטויי החרדה ונותנים כלים להתמודדות עמה, כגון הרפיה, חשיפה הדרגתית לסיטואציה המלחיצה עד להסתגלות מלאה אליה, שיעורי בית המתרגלים התמודדות טובה עם החרדה, ועימות עם אמונות שגויות הקשורות אליה. אם אתה רוצה לבדוק בספרות המקצועית, איני מכיר מקור טוב יותר בעברית להיכרות עם גישת הסי.בי.טי. מאשר "טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים : עקרונות טיפוליים" בערכית צופי מרום, הוצאת דיונון, 2011. הטיפול בגישה ההתנהגותית קוגניטיבית קיבל אישוש מחקרי רב כטיפול יעיל בחרדות מסוגים שונים, כולל חרדה מלימודים. מצד שני, ניסיוני הראה לי כי חרדה הנדמית כממוקדת 'יושבת' לעתים קרובות על חרדות עמוקות יותר. כאן נכנס לתמונה מושג הלא-מודע. מבחינה דינמית (דינמית = של כוחות לא-מודעים הפועלים על הנפש ומפעילים את ההתנהגות), חרדה ספציפית ממסכת לעתים חרדה גדולה ממנה. נניח, חרדת בחינות המסתירה מן האדם עצמו את העובדה שהוא אינו רוצה להצליח בלימודיו (באופן לא-מודע!) כי בנפשו פנימה הוא מרגיש אשמה על מות אמו ולכן 'אסור' לו להגיע להישגים. זה כבר מורכב ומאיים הרבה יותר, ולכן עדיף לנפש לדעת שהיא פוחדת מן הדרישות הגבוהות בלימודים... הטיפול היחיד שאני מכיר אשר מתמודד עם סוג כזה של חרדה הוא טיפול דינמי: טיפול בשיחות, ללא שיעורי בית, ללא עצות וכלים, הכולל הקשבה ופירושים מצד איש-מקצוע בעל תואר שני קליני (עו"ס, פסיכולוג, או פסיכיאטר שהוכשר לכך). אבל זה תהליך ממושך, יותר מ-30 ולעתים יותר מ-90 פגישות. בירור אמיץ שכזה, בו האדם לומד להכיר את הלא-מודע של עצמו ואת הקשר בין אירועי-חיים בעבר לבין קשיים בהווה, ואת הקשר בין פחד ממוות לבין סימפטומים מזוהים, אינו בירור לכל אחד, ולא בגלל העלות הכספית (אפשר לקבל טיפול מסובסד על ידי מרפאות עירוניות לבריאות הנפש). זה דורש זמן, אורך-רוח, כנות והתמדה. איני יודע מדוע לא הוצע לך על ידי הרופא הנותן את הטיפול התרופתי, לפנות לסי.בי.טי; כל רופא מכיר את השיטה כשיטה הנבחרת להתמודדות עם חרדות. יתכן שהרופא סבר שהבעיה עמוקה יותר. שוב, מניסיוני זהו המצב לרוב. אני מקווה שתשובתי שופכת אור על שאלתך ומאחל לך שתמצא – ושתיצור – את המענה שיהלום ביותר את צרכיך.