שלום ג,
פסיכותרפיסט: כל מי שמחליט להכריז על עצמו כפסיכותרפיסט. משמעות המילה בעברית היא 'מטפל בנפש', וכיום אין חוק שמגביל את העיסוק בטיפול נפשי, או בפסיכותרפיה, כי אין הגדרה מה היא כוללת ומה היא לא כוללת. לצורך העניין, גם דולה המכין/ה ללידה יכול/ה להיקרא 'פסיכותרפיסט/ית', וגם קואוצ'ר, וגם קורא בכף יד או בקלפים. לרוב, התואר פסיכותרפיסט יגדיר מי שלמד גישה טיפולית כלשהי ולא במסגרת מגמה קלינית בתואר שני בפסיכולוגיה. כך, עובדים סוציאליים קליניים הם פסיכותרפיסטים, וכן פסיכיאטרים המטפלים בשיחות.
פסיכולוג קליני: מי שלמד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה והתנסה תוך כדי כך בטיפול בשיחות וקיבל על כך הדרכה והערכה מבכירים ממנו. לרוב התואר יגדיר מי שגמר מסלול התמחות בפסיכולוגיה קלינית, כולל בחינה ותעודת רישוי מטעם משרד הבריאות. בשאר המקרים, מדובר כאמור במי שגמר תואר שני, עם או בלי להיות בשלבים השונים של ההתמחות.
פסיכולוג שיקומי ופסיכולוג רפואי: מי שלמדו במגמה השיקומית או הרפואית בהתאמה בתואר השני בפסיכולוגיה. השיקומי מתמחה בנכים, פגועי ראש ואוכלוסיה הזקוקה לשיקום, והרפואי במחלות רפואיות, כרוניות, מצבים סופניים וכדומה. אולם, הידע שלי בתחום הפסיכולוגיה השיקומית והרפואית מוגבל ביותר מאחר שאני בא מתחום הפסיכולוגיה הקלינית, ולכן כדאי לך לחקור בנושא עוד.
המשותף לכל הנ"ל הוא כי הם מטפלים באמצעות שיחה, לאורך סדרה של פגישות. אני מקווה שתשובתי הקצרה שפכה מעט אור על שאלתך, ומאחל גם לך שנה טובה, משמעותית ומאושרת.
הערה:" מצב הרישוי בארץ, הוא כזה שאין חוק אשר מגביל את העיסוק בפסיכותרפיה. חשוב להבהיר כי כל הפסיכותרפיסטים הרשומים באינדקס אנשי המקצוע של אתר על הספה, כולם בעלי תואר שני ובוגרי תכניות הכשרה קפדניות בפסיכותרפיה."