הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום דוד וסליחה על התשובה המאוחרת. אם אמך אינה מסכימה לפנות בעצמה לייעוץ, יש פסיכיאטרים שעושים ביקורי בית ויוכלו לאבחן קיומו של דיכאון ולהציע טיפול -תרופתי, קרוב לוודאי. אם היא עצמאית, היא יכולה לפנות לטיפול נפשי בשיחות. יחד עם זאת, העובדה שאתה פונה עבורה רומזת לכך שהמוטיבציה של אמך לטיפול אינה ברורה מאליה. בהצלחה.


אביוט שלום, ראשית, תודה על הפידבק. לשאלתך: הדרך להנאה מהעבודה הטיפולית עוברת לדעתי דרך שני ערוצים: הטיפול האישי והדרכה. הטיפול האישי הנו המודל בה'א הידיעה לטיפול, הוא 'בית הספר' הראשון והחזק ביותר למטפל. הדרכה היא המקום שבו מקבלים כיוון, מחזקים מיומנויות ולומדים לברור עיקר מטפל. אני ממליץ לך לשקול את אחד משני הערוצים האלה או את שניהם יחד. ובהנחה שיש לך ניסיון בטיפול אישי (איני מכיר עו'סים/ות שלא היו בטיפול), כדאי לך לבדוק הדרכה שתנסוך בך מחדש ביטחון ביכולותייך, שתכוון אותך לגבי מה מתאים ומה לו, מה טיפולי ומה משרת פסאדה שאינה מועילה. יתכן שלאורך הדרך תתעמתי עם עצמך בשאלות לא קלות (למשל, מה המחיר של הצבת גבולות ומה המחיר של גמישות? מתי מתעוררת בך אשמה כמטפלת? מהם התנאים להרגשת אמפתיה כלפי המטופל? ועוד ועוד) אבל זה תהליך ראוי שאני מאמין שאת - ומטופלייך - תצאו ממנו נשכרים.


שלום דניאל, אין לי מושג מי מטפל בשיטת יאנוב. אני יודע שפעם הוא המציא את הצעקה הראשונית וכיום מתעסק בגלגולים קודמים, אבל אולי אני טועה. בכל מקרה, מה דעתך לגגל את המלים 'תרפיה פרימאלית' או 'טיפול פרימאלי בישראל' ולראות מה קורה? בהצלחה.


אורית שלום, את באמת רוצה שיהיה לאמך ולאביך החורג טוב יותר. אני לא מאמין שלקבוע להם פגישה כ'עובדה מוגמרת' יניע תהליך טיפולי אמיתי. לעומת זאת, נשמע שאת מתמודדת עם מציאות מורכבת, ומדוע שתישארי לבד עם הבעיות והלבטים שמצבים אלה מזמנים לך? האם חשבת לפנות בעצמך לטיפול? חומר למחשבה.


אתי שלום, את שואלת שאלה גדולה מאד, שנוגעת במהות של יעילותו של טיפול פסיכולוגי - האם אפשר להביא מישהו לטיפול בלא שירצה בכך? באנגלית יש בדיחה - כמה מטפלים צריך כדי להחליף נורה? How many psychotherapists are needed to cange a lightbulb? והתשובה: One, but the lightbulb really has to want to change טיפול דינמי הוא אחת התהליכים המשמעותיים בחייו של אדם, באשר הוא נוגע בכל מרכיבי ההוויה - התנהגות, מחשבות, רגשות, זיכרונות - מודעים ולא-מודעים. בשל כך הוא גם מפחיד כל כך, ולא נועד למי שאינו מעוניין בו: 'לא מאמין בטיפול פסיכולוגי, גם כי לא אוהב לדבר על עצמו, הרגשות שלו והקשיים שלו וגם כי רואה בזה בזבוז כסף' - אלה בדרך כלל תיאורים שאפשר להחליף בביטוי הקצר 'פוחד מטיפול פחד-מוות'. מה אפשר לעשות? אם את, אתי, תחליטי לפנות לטיפול עבור עצמך, את עשויה להיות מופתעת מן האפשרויות שייפתחו בפנייך במהלך הדרך, כולל אפשרויות התמודדות שכרגע לא עולות בדעתך להתמודדות טובה עם התנהגות בעלך. זה ייקח זמן, אבל זה כדאי.


אלי שלום, יש אנשים שסובלים מחרדות, שמצליחים להפיק מהסביבה תגובות מרגיעות מיידיות. התשובה שלי להלן לא נועדה לשכך בבת אחת את כאביך, היא נועדה לשמור על כנות. אני מאמין שכשמדברים אמת ומתמודדים איתה, אפשר לפתח אופטימיות אותנטית (להבדיל מפתרון אינסטנט שמטעה ומתפוגג מהר). אתה כותב: 'חשוב לי מישהו שלא מושך זמן אלא פותר את הבעיה מהר'; בכך אתה מבטא את משאלתם של רוב האנשים החיים כיום. כולם היו רוצים להעלים את בעיותיהם מיד. להיות חרדתי ולחוץ פירושו, בין השאר, להתקשות לשאת את הקצב הטבעי וההכרחי - האטי לפעמים - של תהליכים מסוימים. שמעתי פעם על מטפל שטלפן אליו אדם שרצה להיפטר מהפחד לנסוע באוטובוסים. 'אנחנו יכולים להתחיל עוד השבוע', אמר המטפל, 'בתנאי שתבוא אלי באוטובוס'. כלומר, כדי לבוא לטיפול, צריך לעתים להתגבר על קשיים מסוימים שהם העילה הראשונית לפניה לטיפול... חרדות הן קצה-קרחון של קשיים נוספים, לרוב (למשל: אשמה; אבל; פגיעוּת; געגועים). אלה לא בעיות שנפטרות מהר, והעובדה שהנטורופטית מפנה אותך לטיפול נפשי מעידה על כך שהיא ערה לעומק הבעיה. אני מחזק את ידיך בהחלטה לפנות שוב לטיפול, ומאחל לך את האומץ הנדרש לכניסה לתהליך כזה; להאיץ בעצמך (או במטפל) לא יועיל. לתת לעצמך לראות איך אתה שורד את הדרך הטיפולית, זה יכול להיות מפתח לשיפור. בהצלחה - שלא יהיה לך ספק, זה לא יהיה קל.


חיים שלום, נו, אם אתה לא מאמין גדול בפסיכולוגיה - הגעת למקום הנכון...! לצערי איני מכיר תרופת מרשם לוויסות כעסים, ואיני בקי בתרופות טבעיות. לעומת זאת, העובדה שכתבת לפורום זה ולא, נניח, לפורום 'על קצה הלשון - טיפות באך', יכולה להעיד שבכל זאת אתה סקרן לגבי האפשרות של טיפול פסיכולוגי בכעסים. אני מכיר יותר ויותר אנשים שפונים לתרגול מדיטציה כדרך לשלוט בכעסים; יתכן ששקלת זאת. מודלים אמריקניים, המושפעים גם ממדיטציית זן, פיתחו טיפולים מוגבלים בזמן לשליטה בכעסים; בגישות קוגניטיביות-התנהגותיות ממליצים, בין השאר, על השהייה של התגובה, מה שמכונה 'לספור עד עשר', וכן על זיהוי מתי מתעורר הכעס ובאיזו עוצמה. אתה כותב שזה לא קורה בעבודה וכן קורה בחיק המשפחה, וזה מעורר חומר למחשבה. מניסיוני, כעס אינו עומד בפני עצמו והוא חלק מהלך-רוח מורכב שיכול לכלול עלבון, חוויית 'מגיע-לי', אשמה (שהיא למעשה כעס על עצמי), פחד משינוי, חוסר אונים, ועוד רגשות לא נעימים כגון אלה. טיפול דינמי יכול לברר את משחק הגומלין בין הרגשות שלך ובינך לבין אחרים משמעותיים בחייך, אבל זה נועד למי שמאמין לפחות קצת בפסיכולוגיה - בלי זה זה לא עובד. בכל דרך שתבחר בה, שיהיה לך בהצלחה!


דניאל שלום, זאת הפעם הראשונה שאני שומע על מטפל שמודיע למטופל שהוא עומד להתייעץ עם מישהו אחר לגביו (עצם ההתייעצות מבורכת, קוראים לזה הדרכה); וזאת הפעם הראשונה שאני שומע שהוא גובה כסף מהמטופל עבור התייעצות כזאת. עמית


שלום, אין אנו נוהגים להמליץ על מטפלים אלו או אחרים על דפי הפורום מטעמי אתיקה. נשמח להמליץ ולהפנות אותך למטפל מתאים דרך שירות הלקוחות שלנו: [email protected]


יעל כהן שלום, את מתארת משבר שנמשך מעל שנה. חברך אותו אהבת עזב אותך וכיום הוא בן זוגה של אחת מחברותייך הטובות ביותר. די בכך כדי לטלטל את עולמך, להעלות בך שאלות של ערך עצמי ולעורר בך חוויות של נטישה, בוגדנות, אובדן, מוות. 'אין דבר שלם מלב שבור'? אם כבר, אין דבר שבור מלב שבור. את שואלת אם טיפול פסיכולוגי או כדורים פסיכיאטריים יכולים לעזור. טיפול פסיכולוגי הוא תהליך שדורש זמן, נניח, בין 8-15 שבועות כדי לקבל טעימה ראשונית של העניין, למי שמעולם לא התנסה בו; כדורים נגד דיכאון, ברובם, יכולים להתחיל את פעולתם כשבועיים לאחר תחילת נטילתם. הביטוי 'הזמן מרפא' לא הוכיח את עצמו עבורך בשנה החולפת. מה שלכד את תשומת לבי הוא שאת מציינת שמשפחתך אינה יודעת על מצבך. זה, לא פחות מהשבר שבנטישה, רומז לי על מצוקה גדולה שנובעת מחווייתך שלא כדאי לך לפנות למשפחתך לתמיכה. האם הדבר מבוסס באופן נחרץ על התנסותך? אני משער שבני משפחתך התנסו עד כה בחייהם בסיטואציה דומה, אבל חוויית הבדידות שלך למולם מעצימה את הקושי שאת מצויה בו גם כך. אם תמשיכי להרגיש שהתפקוד שלך נפגע מהפגיעה שחווית, תוכלי לפנות לטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי, מסגרת קופת חולים, פרטית או במרפאה ציבורית (שם יש תור המתנה שרק יתארך עקב החגים); אגב, טיפול תרופתי נגד דיכאון יכול להינתן גם על ידי רופא המשפחה, בעת הצורך. אם, בנוסף לכך, תגיעי למסקנה שיש טעם לשתף מישהו מבני משפחתך, יכול להיות שתופתעי לטובה. מי יתן ובראש השנה הבא תביטי אחורה על נקודת הזמן הנוכחית ותחייכי - לעצמך ולעולם


אנונימית שלום, בכל זאת, להעלות את השאלות האלה בטיפול, עם המורכבות שמסתתרת מאחוריהן. זה הרבה יותר מכל עצה או המלצה שהייתי מתיימר לתת לך, ומגיע לך לברר בצורה יסודית מה ייטיב אתך באמת, והאם את צריכה רק לרצות אחרים ('פסיכיאטריה צבאית' וכיו'ב) או לסמוך גם על עצמך. הדרך ארוכה היא ורבה, תבדקי אם מי את מרגישה שאת צועדת פחות לבד.


שירי שלום, הרשי להפתיע אותך בתשובה מקורית: האם שקלת לפנות לטיפול בשיחות? בברכה, עמית