שאלה: אפליה בין אחים - (דגנית)
אמא שלי מפלה את אחותי האמצעית לטובה.בעבר כאבתי.היום כבר הרבה שנים אני משלימה עם זה בדרך כלל אולם לפעמים כשקורים דברים קיצוניים של אפליה או תמיכה לא הגיונית בהתמסכנות של אחותי אני לרגע חוזרת אחורה למקום הכואב אך יוצאת משם מהר מאוד.יש לי המון על מה להודות ועל המקום שלי בחיים וברור לי שלא הייתי כאן אם הייתי תלויה כאחותי. הבעיה היא שבתי האמצעית בת ה28 עם קשיי הסנדביץ השגורים התחילה להבחין ביחס המועדף שמקבלת אחותי וילדיה ופיתחה כעס כלפיהם וגם כלפי אמא שלי שפגעה בה כמה פעמים.עצוב לי שביתי בוחרת להתבצר בכעס ולראות את חצי הכוס הריקה .טענותיה אמנם נכונות ואינן תלושות מהמציאות אבל הכעס הזה והגישה הזו אינם בריאים ואני חוששת שזה מחזק אצלה את תחושת הקיפוח המתעוררות אצלה מדי פעם מעצם היותה ילדה סנדביץ. היא גם חשבת שעליי להתעמת עם אימי על מנת למנוע פילוג משפחתי בעתיד לכשילכו הוריי לעולמם. אני מהאנשים שנמנעים מעימותים ואני גם חוששת שכיחות כזה רק יכאיב לכולם ולא באמת מתקן משהו ומה שעתיד לקרות יקרה בין כך ובין כך... איך מונעים מהבת שלי ללכת בדרך של הכעס ? מה אומרים שישכנע אותה אך לא יפגע באינטלגנציה שלה תוך הכחשת המציאות ? האם אני באמת אמורה להתעמת עם אימי ?
תשובה: אפליה בין אחים - (0)
שלום לך דגנית,
ממה שאת מעלה, אפשר להבין שאת לא מרגישה כיום מועקה בהקשר לנושא הנידון, אלא פונה בגלל הבת שלך.
להבנתי, חשוב שתנסי להפריד בין שתי שאלות (כלומר, בינך לבין הבת שלך), שנראה שכרגע קשה להבחין ביניהן. הראשונה, האם בעקבות מה שבתך מעלה את מרגישה שעמדתך כלפי אימך ואחותך משתנה? כלומר, האם את פונה עבור עצמך? השאלה השניה היא האם הקושי הוא של הבת שלך? ואז השאלה היא מה המצוקה שלה ואיך ניתן לעזור לה?
בדברייך הדגשת יותר את השאלה השנייה. אם כך הדבר, הייתי מציעה לנסות להבין יחד עם הבת שלך מה מפריע לה ולנסות לעזור לה במסגרת הקשר שלכן. האם חסר לה משהו ממך? במה היא עסוקה ומה היא מבקשת ממך כאמא?
אני חושבת ששיחה כזו, שמכבדת את העמדות השונות שלכן ויותר מכך, מנסה להבין מה בעצם הבת שלך אומרת לך בהקשר שלכן, יכולה לעזור לקדם את הקונפליקט שאתן מצויות בו.
בהצלחה,
רחלי
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
