שאלה: קושי להחשף בטיפול - (רון)
שלום, שמי רון. אני בת 24 ונמצאת כמעט שנה בטיפול פסיכולוגי בשילוב עם ציפרלקס.
הגעתי בגלל חרדה כללית שליוותה אותי ואין ספק שהשילוב של שניהם אכן עוזר לי לפחות מבחינת סימפטומים .
עם זאת, ישנם דברים, חשובים לא פחות, כמו קושי ביצירת אינטימיות וקושי להפתח באופן כללי מול אנשים, שאינני מצליחה להביא לטיפול. הפסיכולוג שלי, שהוא אגב, מעולה ! מודע לעובדה שאני מסתירה ממנו, ו״נחסמת״ ברגע שעולה משהו מהעבר שבאמת קשה לי לדבר עליו (כמו היחסים עם ההורים)
אבל אני לא מצליחה להתגבר על זה וכל פעם שנכנסים לנושאים אלה אני שותקת או מייד מעבירה נושא ומרגיש לי שזה לא ממש בשליטה .
אני מאוד רוצה לפתור את הבעיות האלו, הן מקשות עליי ביותר מידיי תחומים כדי שאני אוותר. יש לי מוטיבציה, אני רוצה שינוי, ואני כל הזמן מריצה בראש איך אני באה אליו ופשוט פותחת הכל. אך ללא הצלחה.
זה מוכר? זה הגיוני?
איך מטפלים בכלל בבעיות מהסוג הזה אם יש קושי ביצירת אינטימיות ופתיחות? הרי זה קיים גם כאשר פונים למטפל.
אשמח לתשובות. תודה
תשובה: קושי להחשף בטיפול - (0)
שלום לך רון,
ראשית, משמח לשמוע שפנית לטיפול הנדרש נוכח הקשיים בתחום החרדה.
לגבי הקושי שאת מעלה באשר ליצירת קשר, אינטימיות, פתיחות - את מדברת למעשה על כך שהבעיה עצמה משתחזרת בקשר הטיפולי.
אני מתכוונת לכך שהקושי להיפתח, לתת אמון במקומות עמוקים יותר הוא מה שקורה לך עכשיו מול המטפל. את בעצם עושה עבודה טיפולית כעת, עם המטפל שלך, בכך שאתם מודעים לקושי להיפתח, בהכלה ובהתייחסות לנושא הזה. ככל שהקשר ביניכם יאפשר חשיפה רגשית ועבודה על מקומות עמוקים יותר, כך תיגדל, ככל הנראה, היכולת שלך לייצר מערכת יחסים אמיתית, בחיים 'האמיתיים' עם מי שתבחרי.
בהמשך, הייתי חושבת ומתייעצת עם המטפל שלך לגבי האפשרות להיכנס למסגרת של טיפול קבוצתי בנוסף לטיפול הפרטני. במסגרת טיפולית כזו תוכלי להיחשף לסוגיית יצירת הקשר והפתיחות בסיטואציה המדמה את החיים מחוץ לחדר הטיפולים בצורה קצת יותר קרובה למציאות, מול אנשים נוספים שאינם ה'מטפל'.
נשמע שאת בדרך הנכונה,
בהצלחה לך!
רחלי