שאלה: התהליך הטיפולי - (לירן)
אני כרגע אחרי כשנה של טיפול פסיכולוגי, לא באתי לטיפול מתוך מצוקה בולטת או תחושת דחיפות כלשהיא, הטיפול הוא דינמי, ואני סה"כ מרוצה מהחוויה בחדר הטיפול, אני בעיקר מדבר ומנסה להבין ולהסביר כל מיני תהליכים וחוויות והמטפל מלווה ומנתח שואל ומכוון. במהלך השנה אני חושב שעברתי שינוי שקשור בטיפול, בהחלט אני יכול לומר שעברתי תהליכים בחלק מההיבטים שהעליתי בטיפול ואני מרוצה מכך. אני מרגיש קושי בכך שאני לא מצליח להבין, או להסביר לעצמי, איך ומה פועל בתהליך הטיפולי, במהלך הטיפול עולות תובנות ונופלים אסימונים לגבי החוויות והתהליכים שעברתי וחוויתי בעבר ובהווה אך אין שום מסקנות פרקטיות "מה לעשות", כך שקשה לי מאוד לייחס את השינויים שחוויתי במהלך השנה האחרונה לטיפול שעברתי, לא מובן לי כיצד שיחה שכוללת בעיקר תובנות ופרשנויות יוצרת שינוי מהותי, מה תפקידו ופעולתו של השיח והדיבור בטיפול הפסיכולוגי (הדינמי)?
תודה מראש
תשובה: התהליך הטיפולי - (0)
שלום לירן,
קשה מאוד לענות על השאלה הזו באופן כללי ובמנותק מהמקרה הספציפי. כי מהותו של הטיפול הדינאמי הוא לקשור את המחשבות והתהיות וההתרחשויות בחיינו למנגנונים הנפשיים והאישיותיים. כך שלשאלה הזו שלך יש משמעות במסגרת הטיפול - נשמע למשל, שאתה מעלה שאלות בנוגע ל'מה אני מקבל?', ,עד כמה אני נזקק?' ו'מה טיב היחסים שלי עם המטפל?".
על כן, התשובה הכי טובה תהיה שתעלה את השאלה הזו בטיפול עצמו, יחד עם המטפל. תוכלו גם להתבונן על הצורך לפנות למקור-סמכות חיצוני לטיפול.
אם בכל זאת, לנסח אמירה כללית (שתהיה חלקית ולא ממצה) - כשהתובנות מערבות גם את החוויה הרגשית, הרי שהחסמים הרגשיים על האופן שבו אנו חווים את העולם משתנה.
למשל, אם אדם אינו מסוגל להרגיש אשמה וכל אימת שעולה משהו שמעורר אשמה הוא פורץ בהתקף זעם ותוקף את מי שבסביבתו כדי להיפטר מהאשמה, הרי שתובנה וחיבור רגשי אל האשמה שהוא חווה יעזרו לו 'קונקרטית' להפחית את עוצמות הזעם ולעבד את כאב האשמה.
זו כמובן רק דוגמא אחת מני רבות.
בברכה
שחף
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
