שאלה: החלטה לגירושין בצל בעיית דיכאון של ביתי בגיל ההתבגרות - (רפאל בוסקילה)
אני נשאוי מזה 14 שנה ותמיד המצב לא היה טוב הרגשתי ממש לא טוב ובכל פעם היתי נופל לדיכאונות ועצבות מהמצב אך לא ידעתי מה להחליט. לאחרונה מיזה כחצי שנה החלטתי שכלו כל הקיצין ואני רוצה פשוט לעזוב את הבית ולהתחיל בתהליך גירושין. אך ברגע האמת כשרציתי לבצע את המהלך ביתי שבגיל ההתבגרות התחילו אצלה דיכדוכים ודיכאונות כתוצאה מאו. סי. די שהתפחת אצלה( לא קשור להחלטת הגירושין) ואני כרגע ממש מדוכדך מהמצב מיצד אחד אני מרגיש שאין לי יותר כוחות להשאר בבית ואני מאוד רוצה כבר לברוח. אך מיצד שני פתאום הופיעה בעיה עם הילדה שאני פוחד שזה ידרדר את מצבה. מה עושים
תשובה: החלטה לגירושין בצל בעיית דיכאון של ביתי בגיל ההתבגרות - (0)
שלום רפאל,
אתה מעלה שתי שאלות נפרדות. האחת נוגעת למצבה הנפשי של ביתך שדורש טיפול בהתאם, והשני נוגע למצב נישואיך וחיי הזוגיות שאותם אתה רוצה להפסיק.
נכון לטפל בכל אחת משאלות אלו בנפרד, וברגישות המתאימה לכל סוגיה בפני עצמה.
חשוב שביתך תעבור טיפול הן להפרעת החרדה (OCD) והן להפרעת מצב הרוח. כשהיא תהיה בטיפול יציב שעוזר לה להתמודד עם קשייה, היא תוכל לעבד בו גם את הקשיים שקשורים לפרידה והגירושין אם אכן יקרו.
במקביל, חשוב לעשות את תהליך הפרידה באופן מעובד, להבין את האמביוולנטיות (הרגשות השונים ואולי אף סותרים) שהחזיקה אותך 14 שנה בנישואין, לשתף גם את אשתך ברגשותיך ובהתלבטות שלך, ולעשות את תהליך הפרידה תוך ליווי מתאים עבור שניכם. במסגרת התהליך הזה תוכלו להחליט האם להיפרד ואם כן, כיצד לעשות זאת בפועל וכיצד לשתף את הבנות בתהליך הפרידה.
בברכה
ובהצלחה
שחף
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
