הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

שלום רב, נראה שאתה מכיר בכך שיש פער בין הסיטואציה לבין הפרשנות והחוויה שלך אותה. מול סמכות הקושי ברור וחד יותר. נראה שיש לך דפוסים פנימיים שמופעלים שוב ושוב באותו אופן גם במצבים שונים. אני ממליץ לך לפנות להערכה וטיפול אצל פסיכולוג/ית קליניים.


נשמע שטיפול פסיכולוגי הוא בחירה מתאימה למצב שאתה מתאר. גם אני מקווה מאוד שלמרות הקושי והחשש לסמוך והכאבים שלבטח ילוו את התהליך הזה הוא יועיל לך.


אני לא בטוח שאני מבין את השאלה. ישנן גישות שונות לטיפול פסיכולוגי. חלקן ממוקדות אבחנה (למשל טיפול ייעודי לדיכאון) וחלקן ממוקדות אדם (מטפלים באדם באופן שלם למשל גם כאשר הבעיה על פני השטח ניתנת להגדרה כדיכאון הטיפול יעסוק בנושאים רחבים יותר כמו קונפליקטים פנימיים, יחסים בין אישיים וכדו'). ברמת היעילות בטיפול בסימפטומים הדיכאוניים אין בממוצע עדיפות לגישות כאל על פני גישות אחרות. ההתאמה צריכה להיעשות על בסיס הכרות והערכה אישית שלוקחת בחשבון מאפיינים רבים (למשל מוטיבציה, רקע, נטייה להתבוננות פנימית, ניסיון עבר בטיפול וכדו') מעבר לאבחנה. טיפולים הממוקדים בבעיה (במקרה הזה דיכאון) יתמקדו למשל בהנעה לעשייה (אקטיבציה התנהגותית), אתגור של הטיות חשיבה טיפוסיות לדיכאון (אני לא שווה שום דבר, אין לי שום תקווה) וכדו'.


בכדי להיעזר בטיפול פסיכולוגי יש צורך במוטיבציה מסויימת. אם אין לבתך מוכנות להיעזר כרגע הדאגה, האהבה והאכפתיות שלך הן לבטח המון בעבורה.


שלום רב, פסיכולוגיה היא ענף מדעי ויישומי עם מגוון תתי תחומים וגישות. לא נכון יהיה להאניש ולדבר על "הפסיכולוגיה מאמינה או שאינה מאמינה". הענף הדינמי היישומי מניח קיומו של "לא מודע" כחלק משמעותי מהנפש האנושית ונגזרות מכך מסקנות רבות לצורך טיפול. גם בתוך הענפים המחקריים יש תמיכה רבה לכך שלא כל תהליכי העיבוד המנטליים נעשים תוך הפניית קשב. אין זהות במובן זה בין הלא מודע כפי שהוא מנוסח בגישה הדינמית ללא מודע כפי שהוא מנוסח בענף הקוגניטיבי. עם זאת בהחלט מקובל לחקור ולהסביר תופעות שונות באמצעות תהליכים שאינם לגמרי מכוונים ומודעים.


את מתארת תרחיש מאוד אישי. יכול להיות שנכון יהיה לחפש גם את ההסבר ברמה הפרטית. ואז השאלה תופנה בחזרה למי שההתלהבות בו שככה. מלבד זאת כעיקרון כללי אמביוולנטיות יוצרת מתח והכרה בכוחות השונים בהחלט עשויה ליצור רגיעה. פעמים רבות יש איזו השלמה אחרי גילוי אמת פנימית וירידת מתח.


קשה ומצער ככל שזה עשוי להישמע אין דרך להכריח אנשים להאמין או לראות דברים מסוימים. הטכניקות בטיפול פסיכולוגי מתבססות על מוכנות (גם אם חלקית) לשינוי והכרה באמיתות קשות מעצם ההסכמה להגיע לטיפול.


שלום, הפורום איננו פתוח לתגובות גולשים. בהצלחה


הסבר אפשרי יכול לנבוע מתוך תפיסה רב שכבתית של הנפש וקיומם של רגשות ורצונות סותרים. מצד אחד שונאים ומהצד השני אוהבים - גם וגם במקביל ללא העדפה היררכית. הסבר נוסף ניתן לנסח מתוך מחשבה על מנגנוני הגנה. לעיתים אנו מתגוננים מפני רגש לא רצוי על ידי הפיכה שלו (אני לא אוהב אותו אלא שונא אותו).


חשוב להפריד בין אמירות כלליות על אנשים בעולם לבין התייחסות פרטית אלייך. בירור של משמעות הפנטזיות שלך עבורך ואולי גם הרגעה של הסבל (בושה, אולי אשמה אולי חשש ממה תגלי) יוכל להיעשות רק במסגרת טיפול. באופן כללי אולי מרגיע לדעת שתרחיש (גם אם רק כאיסור או כסיפור) של יחסי מין בין הורים לילדים נפוץ בתרבויות שונות וביצירות אומנות לאורך ההיסטוריה. חפשי בגוגל את הביטוי תסביך אדיפוס.


ניתן לחשוב על חרדה כסימפטום של בעיה רחבה יותר או כהפרעה עצמה שבה יש לטפל. ישנם טיפולים פסיכולוגיים שונים - מחקרים עדכניים מראים כי בממוצע הם יעילים בהפחתת החרדה במידה שווה. אני לא בטוח שאני מבין למה הכוונה בטיפול קונבציונלי בחרדה ולמה הכוונה בטיפול פסיכולוגי רגיל. לצורך העניין אפריד בין טיפול ממוקד סימפטום לטיפול כללי יותר שלא ממוקד בסימפטום. הבחירה בין טיפול ממוקד סימפטום (במקרה הזה חרדה) או טיפול כללי יותר צריכה להיעשות לאחר הערכה מקיפה שכוללת מידע נוסף (למשל מוטיבציה, נטיה ורצון להתבוננות עצמית, ניסיון טיפולי קודם ועוד..). בעוד שהטיפול הממוקד יעסוק באופן ישיר בחרדה (מחשבות נלוות, המנעויות, תרגולי חשיפה הדרגתית לגורמים מעוררי חרדה) הטיפול הכללי יותר יעסוק לרוב בדפוסי קשר, היסטוריה אישית ומשפחתית, פנטזיות וכדו'


אין דרך אחת נכונה להתמודדות עם מצב מסויים. יותר מזה - גם אותו מצב יכול לגרום למישהו אחד קושי ולא להוות בעיה עבור מישהו אחר. אותה סיטואציה יכולה ליצור קשיים שונים אצל אנשים שונים. ניכר שהמצב של אחיך מטריד אותך מאוד. אולי הדאגה אליו היא חלק ממה שמניע אותך, יכול להיות שההערות חסרות הטקט גורמות לך לכעס או עלבון...ייתכן והקושי שלך הוא יותר עם חוסר היכולת להסכים - כאילו אתם חיים בעולמות נפרדים או מדברים שפות אחרות. כך או כך אני מציע שתנסי לברר עם עצמך מה בעצם קשה לך. מה הרגשות שמתעוררים בך ואיך היית רוצה להגיב גם אם את לא חושבת שזו תהיה פעולה נכונה. לפני שאנו פונים החוצה כדאי לבדוק עם עצמנו היכן אנחנו עומדים.