שאלה: תת מודע? - (אור)
שלום רב,
עד כמה שידוע לי הפסיכולוגיה לא מאמינה בתת מודע. אם זה אכן נכון ,וגם אם זה לא נכון , (הרי אין מקום פיזי במוח האדם שרואים את התת מודע אם הוא אכן קיים),איך אפשר להסביר את התופעה לדוגמא: כאשר מדברים עם מישהוא בפעם הראשונה שפוגשים לא שומעים בראש או מגבשים באופן מודע דעה על אופיו אך אחרי זמן מה (שהבן אדם כבר לא מול העיניים), יש לנו דעה מגובשת על אופיו (שגויה או נכונה),בגלל ,צורת דיבור ,שפת גוף ועוד,וכל זה המוח קלט תוך כדי הדיבור עם הבן אדם ,אבל את המחשבות האלו לא שמענו את במוח תוך כדי השיחה איתו/ה. מי גיבש את המחשבות על אופיו של הבן אדם?
או דוגמא נפוצה אחרת: פועלים על פי אמונות מסויימות אבל לאו דווקא שומעים אותן לפני או תוך כדי ביצוע הפעולה ,האמונה /מחשבה על למה זה נכון לעשות את הפעולה נמצאת ב"תת מודע".
האם הוא אמיתי (שוב,אין מקום פיזי במוח לזה),ואם זה לא התת מודע ,אז מה זה כן?
תודה רבה!!!
תשובה: תת מודע? - (רפאל יונתן לאוס)
שלום רב, פסיכולוגיה היא ענף מדעי ויישומי עם מגוון תתי תחומים וגישות. לא נכון יהיה להאניש ולדבר על "הפסיכולוגיה מאמינה או שאינה מאמינה". הענף הדינמי היישומי מניח קיומו של "לא מודע" כחלק משמעותי מהנפש האנושית ונגזרות מכך מסקנות רבות לצורך טיפול. גם בתוך הענפים המחקריים יש תמיכה רבה לכך שלא כל תהליכי העיבוד המנטליים נעשים תוך הפניית קשב. אין זהות במובן זה בין הלא מודע כפי שהוא מנוסח בגישה הדינמית ללא מודע כפי שהוא מנוסח בענף הקוגניטיבי. עם זאת בהחלט מקובל לחקור ולהסביר תופעות שונות באמצעות תהליכים שאינם לגמרי מכוונים ומודעים.
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
