הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

ליאת שלום, הרבה ילדים מדברים לעצמם תוך כדי משחק, הם בונים תסריטים ואף משוחחים עם חברים דמיוניים ומעבדים באופן הזה חוויות רגשיות משמעותיות להם. אני מציעה לנסות לבדוק איתו בעדינות את האפשרות להצטרף אליו למשחק משותף, ולהציע התעניינות במשחק שלו על מנת לסייע לו להבחין בין משחק עצמי לבין משחק משותף עם אחר, שאז צפוי להתנהל אחרת. בהצלחה,, מיכל


שלום ירון, תופעה של התאפקות בעשיית צרכים ממניעים נפשיים היא תופעה שכיחה אצל פעוטות וילדים. באופן לא מודע, הרבה פעמים המניע הוא אכן צורך בשליטה, וזה נוטה להפר מאוד את היחסים עם ההורים בגלל הדאגה -המוצדקת. אני ממליצה מאוד לפנות לקבלת עזרה מקצועית אצל מומחה לגיל הרך ולא להמתין עם זה מאחר וללא טיפול הקושי עשוי להתגבר. בהצלחה, מיכל


דורית שלום, המסר שבתך צריכה לקבל הוא שגם אם זה היה מפחיד זה לא מסוכן, ושאת וכל המבוגרים שסביבה שומרים עליה ומשגיחים עליה כשהיא אוכלת. נסו שלא לבטל את הפחד שלה, לאפשר לה להתנסות באכילה של מאכלים רכים כמו מרק, מעדני חלב ואפילו גלידה או אוכל טחון כמו לתינוקות, ובהדרגה לחזור לאוכל מעוך ועד למוצקים. אם אין שיפור מוטב לפנות לייעוץ. בהצלחה, מיכל


אורלי שלום, קשה לחוות דיעה לגבי מדוע נוהגת כך בחברותיה מבלי להכיר אותה, אני מציעה שתתייעצי עם המחנכת שלה ותחשבו על זה יחד, אולי בסיוע מעורבות היועצת, כדי להבין מתי זה קורה לה ואיך מעסיקה את עצמה בנתים. יש ילדים עם צורך מוגבר בשליטה שמבינים שהמחיר הוא בידוד חברתי ובתיןך מוצאים דרך. אולי תזדקק לסיוע של קבוצה לטיפוח מיומנות חברתית. בהצלחה, מיכל


שלום רב, בקרב ילדים מחוננים שכיח הפער בין היכולות הקוגניטיביות לבין היכולות הרגשיות שהן נמוכות יותר, במובנים רבים הם צריכים הרבה מאוד עזרה כדי להתמודד עם הרגשות שלהם ופעמים רבות כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים בתחום לשם כך. מאחר והמעמד הזה, של חוסר הצלחה או כשלון, כל כך חדשים לו, אך עדיין חשובים להתמודדות הרגשית ולהתפתחות, כדאי מאוד לחשוב איך עוזרים לו בעיניין. בהצלחה מיכל


מודי שלום, ההתמודדות ספורטיבית היא עיניין מלא אכזבות ותיסכולים, ככה לומדים ומשתפרים. מאידך, בגיל 9, המוטיבציה להתמודדות היא לעיתים חברתית וקשורה יותר לרצון להשתייך ולהיות 'כמו כולם', אני מציעה לנסות לבדוק איתו מה הוא כן אוהב בחוג, לבדוק האם הוא היה רוצה לנסות חוגים אחרים, ובכל מקרה להמשיך ולתת לו את ההרגשה שאתם מאחוריו בכל דרך, גם אם הוא השחקן הגרוע בקבוצה, כי אתם מאמינים בו ובבחירה שלו. אפשר גם להתייעץ עם המאמן של הקבוצה. בהצלחה מיכל


איה שלום, אני מציעה לפנות לשירות הפסיכולוגי של העירייה או המועצה לשם קבלת המלצה, או לאתר דרך מנוע החיפוש של האתר. יחד עם זאת, אני נוטה לשקול היטב החלטה כזו: ישנה משמעות להחלטתכם שהיא תמיד תהיה הצעירה בשנתון, מעתה ועד סיום לימודיה, וקחו בחשבון שתאלצו לפנות גם לאבחון 'הדלגה' כשהיא תהיה לקראת כיתה א' מאחר ותאלצו לבקש את כניסתה המוקדמת לבית הספר. לשיקולכם. בהצלחה, מיכל


יעל שלום, ילדים מחוננים סובלים פעמים רבות מפער בין היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שלהם ליכולות הרגשיות והחברתיות, ופער זה ניכר בקשיים בדיוק בתחומים שציינת והם אופייניים מאוד. אני לא יודעת האם עבר אבחון פורמלי והאם משתתף בתוכניות לימודים רלוונטיות שמיועדות עבור ילדים מוכשרים ומצטיינים, אבל יתכן כי מסגרת לימודית מתאימה יותר, עם ילדים בעלי יכולות דומות לשלו, תוכל להתאים. במידה ואתם כבר משתתפים בתוכנית כזו, כדאי להתייעץ עם הצוות החינוכי והייעוצי שמכיר מאוד דפוסים כאלו של ילדים. בהצלחה מיכל


נועה שלום, אין דרך לבנות "שיריון פלדה" לילדים רגישים, כמו גם למבוגרים רגישים. אנשים מרוויחים מרוויחים הרבה מאוד עומק ועושר פנימי מהרגישות שלהם, אבל לפעמים זה אכן קשה להתנהל כך בעולם, כשכל דבר קטן מפריע. אני מציעה לעזור לו לראות היכן הוא באמת מרוויח מזה ולתת לו עזרים לביטוי הרגשות שלו, ובמידת הצורך לפנות לטיפול רגשי שיתמוך בו בתקופות מאתגרות יותר. בהצלחה מיכל


שי שלום, קרבה של סבא וסבתא היא בדרך כלל נכס רציני מאוד שכולם מרוויחים ממנו, גם הילדים שזוכים לקשק משמעותי עם אנשים שאוהבים אותם כל כך וגם לסבים שזוכים להעניק מחדש. דור ההורים, שנמצא באמצע, לעיתים קרובות הם אלו שחשים 'בחוץ', מחוץ לקשר המיוחד הזה שנרקם בין הדור הראשון לשלישי. ועכשיו, השאלה היא מה עושים עם זה: האם פותחים לדיון - למשל על מידת פינוק היתר, או על מידת היכולת לשים גבולות ועל הדורשנות וכך מסתכנים בקלקול היחסים; או לחילופין נהנים מהרווח שיחסים כאלה מאפשרים, מהחופש היחסי שזה מאפשר לכם ומשלל היתרונות הנוספים אבל תוך כדי גם קצת "סותמים את הפה". אני מציעה לחשוב היטב על האופן שבו אתם מנהלים את המורכבות הזו לפני שמישהו מהצדדים ייקח החלטה שיהיה לה מחיר כבד מידיי לכל הצדדים. בהצלחה, מיכל


יעל שלום, אני מסכימה איתך שיתכן ו'ההסתבכות' של עיניין הגמילה הינה תוצאה של ההיסטוריה הרפואית שלה: ילדה שעברה טיפולים רבים, חלקם חודרניים, עם דאגה בנוגע לתקינות האיזור עשויה בהחלט לפתח חרדה ובהלה בנוגע לתהליך הגמילה וכן הרגלים שאינם מאפשרים התרוקנות מלאה. אני ממליצה מאוד לפנות להתייעצות מקצועית על ידי פסיכולוגית שעברה הכשרה הקשורה להתמודדות ילדים צעירים עם מצבים רפואיים מורכבים ומצבי משבר על מנת לסייע לכם לשוחח איתה ולעזור לה להתמודד יותר טוב. לא כדאי לחכות עם העיניין הזה, ככול שתגדל זה יהפך למורכב יותר. בהצלחה מיכל


אסתר שלום, מהתיאור שלך עולה שההסתגלות אליהן הוא נדרש הופיעו לאחר אירוע קשה וחריג שהיה סביבו בוודאי הרבה מתח וסערה. אני מניחה שאם החלטת להוציאו אותו מהגן היה מדובר בהחלטה דרמטית ושלא נותרה לך כל ברירה אחרת. זה אכן קשה מאוד להסתגל לשתי מסגרות בפרק זמן קצר כל כך, ובוודאי במקרה של ילד עם נטייה למופנמות או הסתגרות. אך האם ישנה אפשרות אחרת? האם הוא יכול להישאר בגן החדש גם לשנה נוספת? במידה והחלטת שכך יהיה חשוב יהיה לתמוך בו ככול הניתן ולסייע לו לעזור את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר., תוך עידוד על הצלחות והתמודדות והרבה תמיכה על ידי ההורים והדמויות הקרובות. כדאי גם לא לדרוש ממנו אתגרים נוספים בזמן הזה, כמו מעברים או שינויים. בהצלחה מיכל