הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

ענת שלום, העובדה שאתם זיהתם את המצבים שמעוררים בו חשש ובהלה, תעזור לכם להסביר לו את זה: 'אתה ילד שנלחץ כש.... '. אם הוא ילמד על עצמו שזה קורה לו או שהוא נבהל, הוא ידע גם להכין את עצמו לעיניין הזה. העובדה שהוא חכם ורגיל להצליח, ובוודאי מקבל על כך חיזוקים ונתפעלות מהסביבה, מגבילה את יכולתו לשאת עמימות ומעוררת בהלה: הוא לא רגיל שלא להצליח או להבין, וצריך בזה עזרה. בהצלחה, מיכל


שלום עינת, כפי שציינת, הקנאה כלפיי האחות הצעירה נוכחת מאוד בחייכם, ועל כן מקבלת ביטוי הן ברצון להישאר בבית והן בתוקפנות שמפגין כלפיה. הסירוב ללכת לגן מופיע פעמים רבות לא בגלל שלא טוב בגן, אלא כי יותר טוב בבית, וזה ברור ומובן בהקשר הנוכחי. בהקשר לתוקפנות, כדאי לנסות להקטין את התגובות שלכם לתוקפנות ולחזק את המצבים בהם הוא מפגין התנהגות נחמדה וחיובית כלפיה, כמו לחלוק או לשתף. כמובן שצריך להגיב במצבים של אלימות, גם כדי להגן עליה, וגם כדי לסייע לו שלא לחוש כה אכזרי ו"רע". בהצלחה, מיכל


שלום קארין, למרות שאחייך חושב שהם לא יודעים על קיומה, אני מניחה שילדיו בהחלט מרגישים ומשערים על כך: בגילם, ילדים מבינים הרבה מאוד גם כשדברים לא נאמרים ודווקא תחושת הרמאות היא הקשה יותר. אני מציעה לספר להם בהקגם האפשרי ובפשטות ועינייניות: זוהי בת הזוג שלי, היא גרה כאן ואני אוהב אותה, כשתבואו לבייתי תוכלו לפגוש אותה ואולי בעתיד נאכל יחד או נבלה. העובדה שלאבא יש בת זוג לא משנה את כאב הפרידה מאימא שלהם או את היחסים איתה בשום דרך, והתייחסות עיניינית לנושא תקל על כולם. בהצלחה, מיכל


דפנה שלום, התצפיות שלך על האפשרות שמדובר בגרייה עצמית שמסבה לבנך רגיעה והנאה אכן עשויה להבהיר את המתח שהוא חווה ואת הרצון שלו להפחית את המתח, בדיוק כפי שניכר באוננות אצל בוגרים. אני מציעה לנסות להרחיב לו את החפצים שגורמים לו רגיעה ומחד, ולהמשיך להתעלם מאידך, כלומר לאפשר לו להרגיע את עצמו באופן הזה. אצל ילדים שכבר אינם מחותלים לרוב ההמלצה היא להסביר שמותר לו לגעת בגוף הפרטי שלו, אבל זוהי פעילות פרטית שנעשית במיטה או באמבטיה, ושלא על יד אחרים. בעיקר, סביר שהוא עכשיו צריך תמיכה והכלה רבה מאחר ולמרות שנראה שהוא שמח עם כל השינויים שפקדו אתכם, הרי שבוודאי צריך גם הזדמנות לבטא קושי. בהצלחה מיכל


טל שלום, גם אם אכן תגובותיה הנוכחיות של בתך משקפות צורך גדול יותר בקרבה אליכם, ויתכן שהרקע לזה הוא באמת האירוע הלא-נעים בקניון, נשמע לי שהאופן שבו אתם מנהלים את זה בהחלט נכון. חשוב מאוד להרגיע אותה על ידי קרבה ומילים, להבהיר לה שאתם בסביבתה כל הזמן ובעצם להשיב חזרה את יחסי האמון שאולי קצת נשברו. אני מניחה שסיום החופשה הביא איתו גם חזרה למסגרת גנית - אולי חדשה במידה מסוימת - והצורך בהיצמדות להורה ובחששות גוברים בהכרח גובר גם בלי קשר לאותו אירוע. אני מציעה שתנו לבתכם את הקרבה שהיא זקוקה לה, נסו לתווך במילים את הצורך שלה בכם ואת החששות שלה תוך הבהרה שמדובר ברצון לגיטימי ושאתם כאן כדי לשמור עליה. במידה ואתם לא רואים כל שינוי בתוך כמה שבועות ניתן לפנות להתייעצות. בהצלחה מיכל


שירי שלום, אני מניחה שאת צודקת בהשערתך כי יש קשר לנסיעתכם הממושכת, מדובר בפרק זמן לא-מבוטל של היעדרות עבור ילד צעיר, ואם נוסיף לזה את העדר השגרה שאפיינה את ימי החופש הגדול, הרי שהתנהגותו דיי ברורה ומובנת. ברוב המקרים שגרה וסבלנות הם הפתרון למצבים האלה, ועל הורים להבין שלעיתים זהו ה"מס" על הבחירה בסוג כזה של חופשה. נסי להצטייד בסבלנות רבה לשם תיווך ביניהם והמתיני לשגרה הרציפה ולשקט שתביא לכולכם. בהצלחה, מיכל


שלום רב, פעוטות בגיל של בתך מגיבים היטב למוכר ולקבוע ופחות טוב לחידושים, על מנת שיתפתח קשר משמעותי עם אחרים מחוץ למשפחה עליהם להיות בקשר קבוע איתה ולסייע לה להתרגל אליהם. לעיתים שיחות מקדימות בליווי תמונות יכולות להועיל לקראת ביקור. בהצלחה, מיכל


שלום רב, לא ברור לי מהו המניע של מקלחת משותפת, ובוודאי לא כאשר אחד הילדים מבקש להתקלח בנפרד. אם אנחנו מחנכים ילדים לשמור על פרטיותם הרי שיש לכבד את זה קודם כל בבית, ואני מסכימה בהחלט שילדים בני 9 לא צריכים לחלוק מקלחת משותפת. בהצלחה, מיכל


יעל שלום, אני מניחה שדפוס זה התפתח אצלו באופן אקראי, אולם כאשר החל לחוש את תחושת הרוגע שזה מקנה, ועוד יותר מזה את התגובה התעניינת שלך, הרי שהדפוס גבר והתקבע. זה קצת כמו כל הרגל של מציצה או מישוש אחר, אולם כאן נילווה לכך עיניין ההגיינה, ואני מסיכמה איתך בהחלט שיש לנסות להפסיק את זה. נראה לי שהדרך הנכונה , מאחר תהיה לנסות להמיר את זה בהרגל מרגיע אחר, וללוות את זה במילים: ",מותר לגעת ב..." . אגב, לא ציינת האם הוא עדיים מחותל או כבר רכש הרגלי שימוש בשירותים,? בכל מקרה העיניין שהתפתח באיזור הפך להיות אטרקטיבי יותר כאשר אתם מגיבים לזה. בהצלחה מיכל


את מתארת מציאות של הסתבכות בגמילה ואני מסכימה איתך שהעיניין דורש התערבות מקיפה יותר, השגתם הישגים מרשימים עד כה, אבל מוטב לפנות לייעוץ ממוקד סביב הנושא במידה והמטפלת הרגשית לא מיומנת מספיק בתחום. סביר שהנושא הפך להיות גם מתוח וסוער ביחסים ביניכם ובנך, הנבון והרגיש, מזהה את המצוקה שלכם בנושא, מה שבוודאי לא מועיל לעיניין. העובדה שהבעיה החושית - אם קיימת - היא מינורית, אכן מחדדת את ההבט הרגשי הקשור בשליטה ובצורך בשליטה, אז לטיפול הרגשי יש מקום משמעותי כאן, בעיקר אם מתנהל במתכונת דיאדית סביב נושא היחסים ,בהצלחה מיכל


הי ענת, לא ציינת בן כמה הילד, והתגובה אמורה להיות שונה בהחלט אם מדובר בילד בן שנתיים או ילד בן 6 למשל. בכל מקרה חשוב מאוד לקיים שיחה עם הגננת כדי להבין את מהלך הדברים, באיזה אופן זה קרה - בזמן שיחה אינטימית, תוך משחק, בעת כעס, בשמן שנרגע וכדומה, ולנסות להבין מה היה המניע. לעיתים ילדים מחפשים דרך לוויסות ונעזרים בדמויות הקרובות אליהם, אבל גם הם צריכים הבהרה ברורה של גבולות ואין להעמיד את הגננת במצב מביך ולא נוח. בהצלחה מיכל


מזי שלום, ילדים רבים מתמודדים עם פחדי לילה, וזה פעמים רבות קשור לתוכן שאליו חשופים במהלך היום, נראה לי שבמקרה של בתך החלה הרחבה של הפחדים הללו מאחר וההימנעות שלה התרחבה גם למפגש הקונקרטי עם בעלי חיים. האופן בו "גירשתן, את החיות הוא מצויין: ילדים צריכים הוכחות חוזרות וקונקרטיות על מנת לקבל אישור מההורים, וניתן להשתמש בזה גם בלילה, כשאת למשל מסייעת לה להירדם על ידי הענקת חפץ שמרגש חלומות ("אבקת קסמים" "שיקוי פלא" וכדומה). יש גם ספרי ילדים רבים שעוסקים בפחדי לילה, אין בהם חשש שהילדים "יפתחו" פחדים חדשים, להיפך, זו עבורם הזדמנות להרגיש פחות לבד ולדעת שזה לא קורה רק להם. עדיין, אם להרגשתכם השינה שלה נפגעת משמעותית ופוגעת בתפקודה במהלך היום או שהיא מפתחת הימנעויות במהלך היום בגלל הפחדים - למשל הימנעות מללכת לגן ביום של החוג חיות - מוטב לפנות להתייעצות. בהצלחה מיכל