שאלה: ילדה בת 3- בעיה ביציאות- נראה שיש מרכיב של חרדה - (יעל)
שלום רב, הבת שלי בת 3 ואיני מצליחה לגמול אותה מטיטולים. יש לה היסטוריה של שפתיים פנימיות סגורות (נפתחו בטיפול בג'ל) ופיסורה בגיל צעיר יותר. מאז הפיסורה היא סיגלה לעצמה הרגל שבו בכל פעם שיש לה יציאה היא נעמדת, משכלת את הרגליים שלה בחוזקה וכל הגוף שלה מתאמץ להוציא. מה שקורה בפועל זה שהיא כמעט כל הזמן מלוכלכת, ואף פעם לא באמת מתרוקנת כמו שצריך. כאשר אני מנסה להסביר לה שלא כדאי לשכל רגליים היא נלחצת מאוד ומתנגדת לעמוד בצורה רגילה, זה נראה כמו סוג של חרדה. פנינו לרופאי ילדים שאמרו שמדובר בעצירות התנהגותית, אך הם נראו די אובדי עצות. נתנו לנו שימוש במרככי צואה אבל ההרגל נשאר והיא עדיין משכלת רגליים. פעם אחת במקלחת היא עשתה את צרכיה בצורה רגילה מבלי לשכל רגליים, ועוד פעם אחת בגן (לפי דיווח של הגננת)- חיזקתי אותה על הפעמים האלו ואפילו קניתי לה מתנות, אך זה לא עזר. אני משוכנעת שיש פה מרכיב של חרדה (אולי פחד מהכאב שהיה בזמן הפיסורה) אבל לא יודעת למי לפנות וכיצד להגיב להרגל הזה. מה ניתן לעשות?
תשובה: ילדה בת 3- בעיה ביציאות- נראה שיש מרכיב של חרדה - (0)
יעל שלום,
אני מסכימה איתך שיתכן ו'ההסתבכות' של עיניין הגמילה הינה תוצאה של ההיסטוריה הרפואית שלה: ילדה שעברה טיפולים רבים, חלקם חודרניים, עם דאגה בנוגע לתקינות האיזור עשויה בהחלט לפתח חרדה ובהלה בנוגע לתהליך הגמילה וכן הרגלים שאינם מאפשרים
התרוקנות מלאה. אני ממליצה מאוד לפנות להתייעצות מקצועית על ידי פסיכולוגית שעברה הכשרה הקשורה להתמודדות ילדים צעירים עם מצבים רפואיים מורכבים ומצבי משבר על מנת לסייע לכם לשוחח איתה ולעזור לה להתמודד יותר טוב. לא כדאי לחכות עם העיניין הזה, ככול שתגדל זה יהפך למורכב יותר.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
