טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

רגרסיה בלילה - (אנסטסיה)

שלום, הילד הגדול שלי נגמל ביום קצת אחרי גיל שנתיים ובכיל שנתיים ו ארבעה חודשים גמלנו אותו ממוצץ והוא סירב לשים חיתול בלילה. לא התעקשתי ואחרי כמה חודשים הוא נגמל ובמשך כמה חודשים היה גמול לחלוטין. בגיל 2.9 נולד לו אח קטן והוא התחיל גן עירייה בלי שנ"צ. חודשיים אחרי הוא התחיל לפספס בלילה. בהתחלה פחות, אח"כ יותר. היו כמה לילות יבשים, קיבל פרסים ואפילו ניסינו ליצור "יומן" שבו יאסוף מדבקות, אבל מאז הוא חזר לפספס כל לילה פעמיים. מנסה לערב אותו בכביסה, להגיד שבגלל הכביסה אני עסוקה אבל כשהוא קם יבש יש לי יותר זמן לשחק (מנסה להעצים כשהוא קם יבש). אני מבינה שזה בגלל האח. מקדישה לו זמן, היחסים שלנו טובים ובאמת בילד מקסים. כמובן שלפני הולדת אח הוא היה הנסיך בבית ועכשיו פחות. מה גם שאבא שלו טס לחו"ל מעבודה אית לכמה שבועות למשך שבוע. קשה לי להוות עדישה; הוא מתעורר בלילה ובוכה שנחליף, זה מעיר את הקטן (הם באותו חדר מלפני חודש). יש לי כמה שאלות: האם להציע לו חיתול בלילה? אני ממש נגד כי אני מפחדת שזה ייפגע בו ויעשה עוד יותר גרוע. כמה זמן לתת לזה? האם יש באמת מה לעשות או רק לחכות? הרי אי אפשר להחזיר מצב לאחור, הוא צריך להתמודד עם אחיו וכו. אשמח מאוד לעזרה. תודה

בת 3.5 רגרסיה בגמילה - (שיר)

שלום, בתי בת 3.5 ופשוט לא מוכנה ללכת לעשות פיפי בשירותים. קצת רקע.. במרץ נולדה לה אחות, ביוני גמלנו אותה והכל הלך חלק ובספטמבר מהיום הראשון שהתחיל הגן החדש מתאפקת כל היום ולא עושה פיפי בשירותים. היא לא ממש עושה פיפי בתחתונים היא פשוט מתאפקת עד שקצת בורח כל הזמן ובסוף התחתון והמכנס רטובים לגמרי אבל אין שלולית שתן על הרצפה. אציין שקקי הולכת לעשות בשירותים בלי בעיה ובלילה יבשה לחלוטין. ניסינו המון שיטות כלום לא עובד, גם כשיש לה ורואים ומציעים לה לשירותים אומרת שאין לה.. בנוסף כששואלים אותה למה עושה פיפי בתחתונים ולא בשירותים אז לרוב עונה שלא רוצה להפסיק לשחק כדי לא לפספס משהו.. אין לה בעיה להישאר רטובה ואף פעם לא באה ואומרת שרטובה כדי שיחליפו לה אלא רק כשאנחנו רואים שהיא רטובה מחליפים. אנחנו דיי אובדי עצות באיך לפעול בנושא ואשמח לעצה.. תודה

חוסר רצון ללכת לבית ספר - (נעמה)

הבת שלי בת 10. בכיתה ד היו בעיות רבות חברתיות ולכן השנה עברה כיתה ועד כה הלכה ברצון ושמחה לבית הספר. ( רקע נוסף הפרעות קשב וצליאק) לאחרונה שוב אינה רוצה לחזור לבית הספר, בוכה, יוצאת מהשיעור מתקשרים אלי יום יום ומשחררים אותה הביתה. לפני כיומיים בכתה כל כך עד שכל הגוף רעד לה. אשמח להכוונה מה עלי לעשות? ממה זה יכול לנבוע? היא לא יודעת להסביר את הקושי היא אומרת שהיא לא יודעת למה זה קורה לה.

התהגות של ילדי בן השנתיים - (נאור)

היי, הילד שלי בן שנתיים, והיה ניתוק קשר של 8 חודשים לפני שהילד לא ראה אותי. היו 4 מפגשים ביני לבינו ביחד עם גרושתי, הילד לא יודע שאני האבא שלו אבל יש הרגשה באוויר שהוא זוכר אותי ועצבני מאוד שהוא איתי.(חייב לציין שלא ניפגשתי איתו לא בגללי) גרושתי אומרת שמאז המפגש הראשון שלנו הילד אכן היה בילד שינוי התנהגותי, מאותו המפגש הילד לא עוזב לרגע את גרושתי ואפילו לאנשים אחרים הפסיק להיות חברותי. כל הזמן בוחן את הגבולות ועושה דברים שלא היה עושה בעבר. השאלה שלי האם יכול להיות קשר לזה שפתאום חזרתי לחיים שלו למצב ההתנהגותי הזה? או שזה הגיל שפשוט הם בוחנים גבולות?

אבא נעלם מופיע נעלם - (אליה)

שלום, לי ולגרוש יש ילדה בת 7 , מגיל 3 חודשים עזבנו את הבית שלו ויצאנו לדרך חדשה (אני האפוטרופוס) . הוא מעולם לא כיבד הסדרי ראיה, לא העניק לילדה, ולא דאג לה כלל מלבד לשלם את המזונות ( וגם את זה ניסה לבטל ) . לאורך כל הדרך אני זאת שיזמתי את שיחתם הטלפונית ופגישתם אך כבר מס' חודשים שהוא לא טורח לשוחח עימה אלא אם כן בא לו , מתחשק לו . לפתע , יום בהיר אחר הגיע לבית הספר וחיכה לה מחוץ לבית הספר להגיד לה שלום וכמובן גם לאחל לה יום הולדת שמח ( שלא לציין שלא קנה לה ולו פרח ) . הילדה לא מדברת עליו כלל בבית , היא אוהבת אותו אך לא מדברת. בעבר כשהייתה שואלת היכן אבא ולמה הוא לא בא הייתי מסבירה לה שהוא עובד הרבה או חולה וכל הזמן תירוצים... שבעצם הוא לא רצה לבוא. אני כבר לא מתרצת והיא כבר לא שואלת. מה אוכל לעשות כדי למנוע מהילדה משקעים מ"אבא נעלם"? אודה לתשובתך.

העברה לגן חדש - (ליטל)

שלום, ביתי בת שנתיים וחצי נמצאת בגן שהיא מאוד אוהבת, אנחנו עוברים לעיר אחרת ואמורים להעביר אותה לגן אחר עד אוגוסט. בספטמבר נכנסת לגן עירייה, כל השינויים והמעברים האלו די מדאיגים אותי, מה אפשר לעשות כדי שיהיה לה קל יותר? אציין כי היא ילדה מאוד חברותית ומתחברת במהירות אך עדיין זה מצב של הרבה שינויים, גם הגן וגם בית חדש ( עד עכשיו גרנו אצל סבתא ) מאמינה שלא יהיה לה קל.... אני ממש לחוצה. אשמח לעזרתכם בנושא. תודה

התעוררויות בלתי פוסקות בלילות - (נטלי)

שלום, הבן שלי בן 2.3 ומתעורר באופן קבוע בבכי מטורף בלילות בממוצע כל חצי שעה - שעה! פשוט בוכה בלי סוף קמים אליו מבקש פעם מוצץ פעם בקבוק מים פעם לעבור לישון בספה בסלון ופעם להחזיר מהספה למיטה ופעם מכוניות שיהיו איתו. יש לו הכל מהכל מהכל איתו במיטה כל מה שצריך ועדיין צרחות מטורפות בלילות עד הבוקר. היינו אצל הרופא בדק את כל הגוף טען שהילד בריא ולא מוצא סיבה להתעוררויות שכאלו. מה עושים?????? אנחנו במצב נואש כבר לא ישנים אף לילה נורמלי וזה פוגע באיכות החיים . היתה תקופה שישן יפה ופתאום החלו התעוררויות כשבוע רצוף זה ככה.

גניבה אצל ילד בן 8 - (Aa)

גיליתי שהילד שלי בן ה-8 גנב צעצוע מתיק של ילד אחר בכיתה. כיצד עליי לטפל בזה? מצד אחד הוא חייב לשאת בתוצאות אך מצד שני חוששת מאוד שאם יתנצל בפני אותו ילד וישיב את מה שלקח הוא יתויג לנצח בכיתה וכל הילדים וההורים יידעו... מה לעשות? איך עליו לתת את הדין למעשיו? חשוב לציין שכשהבין שגילינו הוא היה מאוד מבויש ונבוך...

מה לעשות שכבר תקופה ישנו ניכור של האם הפרודה מול ה - (פ. ח)

שלום, אני בתחילת תהליך פרידה וגישור מהאשה. מזה תקופה שכל פעם שאני בא לקחת או להחזיר את ילדתי בת ה-8 אל האם. ישנו ניכור רב מהאם כלפיי מול הילדה. לדוגמא. אני מוביל את הילדה עד לפתח הדלת של בית האם ושם גם כשאני אומר שלום באופן מכובד וראוי אל האם. האם לא עונה חזרה. או דוגמא נוספת זה שהילדה שומעת את האם מדברת באופן מאשים כלפיי כהיא איתה. זה כבר מגיעה לרמה של הסטה נגדי. מה שאני מסביר לילדה( שבחוכמתה לא לוקחת צד) במידה וצצים כאלה מקרים זה שהאם כועסת כרגע ושאחרי תקופה אני מאמין שהיא תרגיש טוב יותר ותפסיק לבד. ונותן את הלגיטימציה שזה זמני אבל בו זמנית מאשר את זה שזה לא נעים להקשיב לאופן שיחה כזו. אשמח לשמוע עוד דרכים שיאפשרו לי לתת לגיטימציה לילדה מול החוויה הקשה אבל בו זמנית לא ליצור צדדים והסטה? . ד. א להוריד את הילדה שתיגש לבית לבד כן אפשרי אבל הסב טקסט אומר סוג של ניכור אחר. בריחוק שלי מול האם והמעבר שהילדה צריכה לעשות לבד. אשמח ללמוד עוד דרכים יעילות ואפקטיביות. תודה, אב מודאג

גירושין עם ילדה קטנה - (מתגרש)

שלום וברכה, לי ולפרודתי ילדה בת שנתיים ורבע. לפי ההסכם אליו אנחנו מגיעים, הילדה תישן אצלי שני לילות בשבוע, ובנוסף כל סופ"ש שני. נתקלתי באינטרנט באמירה לפיה יש עדיפות ליצור רצף ימים אצל כל אחד מההורים, ולא מצב של "יום פה יום פה". האם יש מחקרים מסודרים בעניין? האם יש הבדל בהקשר זה בין ילדים בגילאים שונים? פרודתי דווקא נוטה למצב של "יום פה יום פה" בטענה כי קשה יהיה לילדה להיות נפרדת מכל אחד מאיתנו למשך זמן ממושך

ילד לא משתלב חברתית - (דריה)

ילד בן 5-בהשתוללות וחוסר רוגע - ( שירה)

מדיי שבת כאשר אנו מתארחים אצל אחת מהסבתות(לא משנה איזה)ויושבים לסעודת שבת,כאשר אנו האורחים היחידים,בני אינו יושב בארוחה בצורה רגועה,מרעיש(כאילו בכוונה)זז הרבה,מאוד תנועתי..קשה לי מאוד לשוחח שיחה עם בני המשפחה עקב כך..חשוב לציין שאינו מוכרח לאכול או לשבת את מלוא זמן הארוחה..וכאשר קם מאוד תנועתי משתולל ומקפץ,ומאוד מקשה עליי בכל שבת בה אנו מתארחים לשבת לאורך הארוחה.(אציין שזה קרה גם בבית..לרוב אנו מתארחים)כמו כן חשוב לי לציין שכאשר יש אורחים,אחיינים שבגילו זה מאוד פוחת ולא מורגש!!גם ההתנהגות במהלך כל היום יותר רגועה.כמו כן בשאר הזמן של השבת לאחר הארוחה,מאוד תנועתי ומקפץ ומצריך אותי לרוב לצאת עימו לגן המשחקים או לטייל או לשבת עימו ולהעסיקו..ואיני נחה לרגע עקב כך.אני מרגישה שהתנהגות זו נובעת עקב קושי רגשי אך אינייודעת מהו.אציין שהוא ילד בעל יכולת ריכוז וילד מאוד נבון.אינו נחשב ילד בעייתי ובגן הוא ילד טוב ובד"כ רגוע מדיי פעם משתולל מעט אבל נרגע בהשמת גבול. גם ביום רגיל בבית זה פחות מורגש.אציין שאנו משפחה דתית וביום רגיל מכיוון שיש אפשרות לצייר,שמאוד אוהב ומעסיק אותו, ולשחק במחשב ולצפות מעט בטלוויזיה זה ממש פחות מורגש!ואינו מצריך השגחה והעסקה כל הזמן..אשמח לדעת מה איני עושה נכון או צריכה לעשות?