הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

המידע הניתן אודות מטופל מחוייב בויתור סודיות, גם כאשר מדובר בצבא. קופת החולים מיוזמתה לא תעביר מידע אודות מטופל, אלא רק אם תעשה פנייה מטעם המטופל או מטעם הצבא ובכפוף לויתור סודיות, וזאת בדרך כלל במקרים מאד מסויימים. זאת ועוד, מצופה מאיש מקצוע טיפולי, שפנה אליו גורם צבאי בבקשה לקבל מידע, שיצור קשר עם המטופל, יעדכן אותו ויברר את רצונו בעניין. רוצה לומר כי הסבירות שמידע יגיע מן המטפל בקופה לצבא הינה נמוכה. יחד עם זאת, במידה ואינכם שקטים, פנו ביוזמתכם לקופה ובקשו לבטל את ויתור הסודיות שניתן למטפל. בהצלחה.


שלום אבא מודאג, ראשית אנסה להרגיע ולומר כי התקפי חרדה כשלעצמם אינם סיבה לפטור את בנך משירות צבאי (אלא אם כן התקפי חרדה אלו הינם חלק מהפרעה פסיכיאטרית חמורה יותר או שהפגיעה בתפקוד הינה אקוטית- לדוגמא אינו יוצא מהבית, אינו מתפקד חברתית, לא הולך ללימודים וכיו'ב) העניין הוא כזה- מצד אחד ישנה מוטיבציה גבוהה לגיוס מצד שניכם, רצון לתרום ולהתמודד. זוהי גישה חיובית גם בהיבט הנפשי, שכן הדרך הטובה להתמודד עם החרדה הינה להיחשף לאתגרים בחיים ולא לתת לחרדה לטרפד זאת. מצד שני, הגיוס לצבא מהווה גורם דחק משמעותי פעמים רבות עבור חיילים, וכאשר ישנם התקפי חרדה בעוצמה גבוהה המצוקה יכולה לגבור ולהקשות על ההסתגלות של החייל לשירות הצבאי. לפיכך אמליץ להיערך לשירות הצבאי עם המטפל הפרטני. לחשוב ביחד בתוך הטיפול מהם הכוחות העומדים לרשותו ומהם מוקדי הקושי עימם צפוי להתמודד. בנוסף כדאי לתכנן כיצד להכניס את הצבא לתמונה, כך שיוכל להתרשם ממנו ולהתאים לו תנאי שירות שיהלמו את כוחותיו. שליחת מכתב או יצירת קשר הטלפוני מצד המטפל הפרטי היא בעיני צעד חשוב להשתלבות טובה בשרות. היא מספקת את המידע הנחוץ ומעמיקה את ההתרשמות אודות החייל. בהצלחה!!


טיפול פסיכולוגי וטיפול אנטי דכאוני אינם מהווים אינדיקציה לפסילה אוטומטית ממיון לחיל המודיעין, ובוודאי לא טיפול ששייך לעבר, כאשר המצב הנפשי בהווה תקין. ישנה ציפייה מצד המערכת הצבאית לעדכן אודות המידע הרפואי של המלש'ב (מיועד לשירות ביטחון). איני יודעת מהו הרקע והסיבות לטיפול של בנך אך ייתכן כי סביב מסירת אינפורמציה לצבא יוחלט לזמנו לקב'ן לצורך התרשמות ממצבו הנפשי כיום.


שלום, הצבא נותן באופן שגרתי תרופה בשם esto, הזהה במרכיביה ובפעולתה לציפרלקס, רק של חברה אחרת (דומה הדבר לנטילת דקסמול במקום אקמול..). ישנם מקרים חריגים בהם יש אישור לציפרלקס, וייתכן שכדאי לכם לפנות ולבקש שלא להחליף בין התרופות. ציפרמיל וציפרלקס הן תרופות שונות לאותה תופעה נפשית. תשובה זו הינה כללית ובכל מקרה ממליצה להתייעץ עם פסיכיאטר בעניין זה.


הי, צר לי לשמוע שאת נושאת עימך חוויה של חוסר היענות וזמינות מן הסביבה בתגובה למצוקה שאת חשה. בוודאי שאל לך להיכנע לתחושה זו ולהתייאש אלא שחשוב מאד שתקבלי את המענה לו את זקוקה. גם אם הסביבה משדרת לך שאת יכולה להתמודד לבד עדיין אין סיבה שתסתפקי בכך וככל הנראה את עדיין זקוקה לסיוע ולליווי. הצעתי לך הינה לנסות ולשתף את הקרובים לך, וגם את הקב'נית אליה פנית, בתחושתך כי את זקוקה לעזרה וכי מצב רוחך אינו תקין מבחינתך. תפקידו העיקרי של הקב'ן הינו לטפל בחיילים במצוקה. חשוב שתבררי עימה מדוע קיים הפער בין המצוקה שאת חשה לבין ההתרשמות של הקב'נית ממצבך ובעיקר כיצד ניתן לעזור לך להרגיש טוב יותר. היות וציינת כי גם המשפחה בעמדה דומה לזו של הקב'נית הייתי מבררת גם מול עצמך האם ייתכן שאת אמביוולנטית כלפי בקשת העזרה? האם את משדרת בד בבד עם רצונך בעזרה גם את התחושה שאת מסתדרת בכוחות עצמך? הפנייה למטפל אזרחי הינה אפשרות העומדת לך כחיילת, וזו בהחלט אופציה להשתמש בה בעת הצורך. אני מברכת על האחריות שאת מביעה כלפי עצמך ומקווה שתמשיכי לחתור לעבר קבלת טיפול ושיפור במצבך הנפשי. בהצלחה.


שלום אמא מודאגת... הצבא מעוניין כי החיילים יטופלו במסגרת הצבא, נפשית ופיזית כאחד. החיילים הרי גם מבוטחים על ידי הצבא, והפסיכיאטרים בצבא עובדים בצבא, אם כאנשי קבע ואם כאזרחים עובדי צהל. ישנה אפשרות של קבלת טיפול נפשי על ידי גורם טפולי אזרחי. הדבר דורש עדכון גורמי בריאות הנפש של הצבא(קרי, פנייה לקב'ן), והסדרת טיפול זה על גבי טופס שהחייל והמטפל שלו חותמים על כך. הדבר נועד לאפשר קשר במקרה של חירום בעיקר, ולרוב לא יהיה קשר בין המטפלים, אלא אם רצון החייל בכך. במקרה של טיפול תרופתי פסיכיאטרי המצב מורכב יותר (כמובן יש גם משמעות לאבחנה, לתרופות הניתנות, להשפעות של זה על תפקוד החייל ועוד). על כן הצבא רוצה לדעת על תרופות הניתנות לחייל ולאשרן. כדאי שאציין כי כל תרופה הניתנת על ידי רופא צבאי, לרבות תרופה פסיכיאטרית, ניתנת לחייל ללא תשלום וכוללת מעקב רציף החיוני לטיפול שכזה בהצלחה


אסתי שלום, אני שמחה לשמוע שביתך מרגישה טוב יותר, ונראה שזיהיתם את המצוקה ופעלתם נכון לקבלת אבחון וטיפול מקצועי. על פניו, השחרור מן הצבא בפרופיל נפשי 21 הינו סופי (להבדיל מפרופיל נפשי 24 המאפשר חזרה לשירות תחת עמידה בתנאים מסוימים). יחד עם זאת ישנה אפשרות לפנות לקצין העיר או ללשכת הגיוס לתא הנקרא תא מוחזרי גיוס. זוהי הכתובת בה תישקל בקשתה לחזרה לשירות. לאבחנה יש משקל רב ביותר בבחינת בקשה שכזו. האם מדובר באירוע פסיכוטי בודד? אם זהו מצב פסיכוטי כחלק ממחלת הסכיזופרניה או בעקבות שימוש בסמים? כמו כן חשוב מאד מצבה הנפשי הנוכחי וכוחותיה לחזור לשירות. במידה ותפנו, ובהנחה שיוחלט על ידי הצבא כי מצבה הנפשי אינו מאפשר את גיוסה, הרי שיסייעו לכם לפנות לתא מתנדבים, על מנת לבחון את האפשרות להתנדב לשירות צבאי. מכל מקום, אני מציעה כפי שציינת לתמוך במהלך סיום התואר ולאחר מכן לבחון ביחד עימה אל מול הכוחות והקשיים שלה את המוטיבציה וההתאמה לשירות צבאי. בהצלחה.


שלום לך, בפנייתך נותרתי עם שאלות רבות פתוחות, כאשר המרכזית קשורה בהתנהגותה בנוגע לנשיאת נשק- מה הכוונה באיום ישיר? מה בדיוק היא מאיימת לעשות? האם התכוונה לומר שכאשר יהיה בידיה נשק היא תשתמש בו כנגד עצמה, כלומר האם זה איום באובדנות? שאלות נוספות קשורות לעניין הצבא- מתי היא אמורה להתגייס? מהי מידת המוטיבציה שלה לגיוס? וגם אודותיה- מהם הקשיים עימם היא מתמודדת? באיזה אופן משוחחים על התנהגויותיה אלו בבית ומהן התגובות כלפי מעשיה אלו? מהו מצב הרוח שלה? התפקוד האישי, הלימודי והחברתי? מכל מקום, ניתן להניח ממה שתיארת כי האיומים הללו הנאמרים מולכם, האם ובן זוגה, מכוונים אליכם, מכוונים לעורר בכם את הדאגה, וככל הנראה זהו שידור של מצוקה נפשית שהיא חווה. נדמה לי שחשת בצדק כי קיימת הסלמה בהתנהגותה במעבר לאיומים סביב נשק, והדבר מצריך התייחסות. לטעמי, הפנייה לצבא אינה השלב הראשון לביצוע. קודם כל עליכם (אולי רק האם, איני יודעת) לברר לעומק מה עובר על הילדה, ובכלל זה מה עובר עליכם אל מולה, ולראות את ההתנהגויות השונות שפירטת גם כחלק מהתקשורת שביניכם. ממליצה לשקול עזרה מקצועית בשלב זה, אם בטיפול משפחתי ואם בטיפול פרטני. הפניה לצבא חשוב שתעשה במקרה שזיהיתם בעיה נפשית מאובחנת כגון דכאון ממנו סובלת, הפרעות התנהגות מאובחנות ובהחלט כוונות אובדניות ממשיות צריכות להיות מדוברות מול הצבא. ואולם, להערכתי כל יצירת קשר עם הצבא צריכה להיעשות בשיתוף הילדה, תוך הבהרה של האחריות ההורית המובעת בצעד שכזה. הכתובת לעניין זה הינה למרפאה לבריאות הנפש של לשכת הגיוס דרכה עוברת את הליך הגיוס לצבא. בהצלחה


שלום אמא מודאגת. השירות הצבאי טומן בחובו הזדמנויות לצד סיכונים, אפשרויות לצד מגבלות. צריך להקדים ולומר כי הפרופיל הנפשי נקבע על מנת להגן על החייל מפני סוגי שירות שונים שעלולים להיות קשים מדיי עבורו. כך, למשל, פרופיל נפשי גבוה יותר יחשוף בנך לאפשרויות של שירות בבסיסים סגורים, מרוחקים, עם דרישות חברתיות והסתגלותיות גבוהות. הפרופיל הנפשי בעיקרון לא קובע או מגביל תפקידים אלא מתייחס לתנאי שירות בלבד. לכן לא ברור לי מה שציינת בנוגע למחשבים. אשר לערעור, בוועדה הרפואית בה נקבע לבנך הפרופיל ישנו הסבר וכתובת בנוגע לערעור. המדור האחראי על ערעורים אלו הינו המדור הקליני בתל השומר. אליהם יש לפנות בבקשה זו. רצוי להצטייד בחוות דעת מקצועית בעניינו. בהצלחה!


חזי שוב שלום, לגבי השאלה הראשונה הרי שבאופן עקרוני כפי שנאמר לך ההמלצה של הקבן היא לתנאי שירות ביחידה עורפית, תנאי שירות מוקלים וכדומה, ולא להמליץ באופן מדוייק על שבוע שבוע. ישנה כמו כן אפשרות להתאים לך נתון של קשיי הסתגלות שמשמעו לכל ביותר שירות בתנאי יומיות ואת זה כבר יש לך.... בנוגע לשאלה לגבי חופש הרי שישנה אפשרות לתת גימלים נפשיים לתקופה קצרה ומוגבלת שמטרתה לאפשר לחייל במצוקה להתארגן ולאגור כוחות.
שלום רב, בנוסף לדברי רחלי חשוב מאד לציין כי חייל שפנה למפקד ובקש להגיע לשיחה עם קב״נ אכן ימתין לשיחה עפ״י אופי היחידה וזמינות הקב״נ. אך חשוב מאד לציין כי במידה וחייל חש מצוקה נפשית אשר מתקשה להתמודד עימה למרות ניסיונותיו, אזי כדאי לפנות לשיחה אצל רופא היחידה אשר יבקש לדעת מה הדחיפות לפניה ולפיה יצייד אתכם במכתב מפורט יותר ואולי מצריך הגעה מזורזת יותר לקב״נ. המפקד יתבקש בכל מקרה ע״י הקב״נ להעביר חוו״ד אודות החייל. אל תשארו עם המצוקה הנפשית לבדכם- פנו לעזרה לגורמי פיקוד/ רפואה או מחוץ לצבא לגורמי טיפול אזרחיים. בהצלחה! הכותבת (מאיה שטיין- פסיכותרפיסטית עו״ס קלינית) פרשה לאחר 20 שנות שרות כקב״נית ומפקדת מרפאות לבריאות הנפש בצה״ל.


הי חזי, קראתי את ההשתלשלות הלא פשוטה של קורותיך בשירות. ניסיונות לא מוצלחים להסתגל לצבא רק מעמיקים את השחיקה והרבה פעמים עולה המשאלה לוותר ולהשתחרר. איני מכירה אותך על מנת להעריך אם הגעת לנקודה שממנה אין סיכוי להסתגלות ולהמשך שירות. לשם כך כדאי לדעתי שתתיעץ עם גורם מקצועי,אם בצבא או מחוצה לו, כאשר השאלה היא האם, כיצד ובאילו תנאים תוכל לסיים שירות כהלכה.הקב'ן לא יוכל להורות למפקדים באיזה תפקיד בדיוק להציבך אך יוכל לשתף אותם בקשיים ולהמליץ על תכנית התערבות מתאימה. חשוב לי לומר כי אני רואה חשיבות פסיכולוגית גבוהה ביותר לחוויה של התגברות על משבר ועל קושי. אם אכן תזהה שיש לך כוחות, תנסה עוד קצת להישאר ולהתמודד, לא משנה באיזה תפקיד או אם תסיים את הכל, תוכיח לעצמך שלא וויתרת וזה יהפוך לחלק חשוב בסיפור שלך על עצמך.. בהצלחה


חזי שלום, נשמע כי אתה עובר תקופה לא פשוטה בשירותך הצבאי, ואני מעריכה את היכולת שלך לזהות זאת ולפעול בנושא. בפנייתך לא ציינת מהי הסיבה שמובילה אותך לרצון בשחרור זמני מן הצבא ועל כן אין לי יכולת להעריך את סיכוייך לכך. על כן אענה ברמה העקרונית כי פרופיל 24 נפשי הינו פרופיל שחרור זמני אשר מותאם לחייל בעקבות מצבים או אירועים אליהם נקלע, ואשר פוגעים בתפקודו ובמצבו הנפשי. חשוב להסביר כי מדובר בשחרור לכל דבר (לדוגמא, בפרופיל זה הטיפול הרפואי חוזר לקופות החולים האזרחיות) למרות שהפז'ם ממשיך 'לדפוק'. תהליך קביעת פרופיל 24 מתחיל בפגישה עם קב'ן אשר מפנה להערכה פסיכיאטרית. והיה ומצא הפסיכיאטר כי יש מקום להתאמת פרופיל זה החייל עובר וועדה רפואית אשר קוראת את המלצת הפסיכיאטר וברוב המקרים מאשרת אותה. פרופיל זה הינו כאמור זמני לתקופה של 3 או 6 חודשים. בתום התקופה מזומן החייל לוועדה רפואית נוספת אשר מעריכה את יכולתו של החייל לחזור לשירות. כאן חשוב לי להדגיש כי ברירת המחדל של הוועדה הינה לשחרר את החייל באופן סופי מן הצבא. כלומר, שאם רצונו של החייל לחזור לשירות צבאי עליו להוכיח שיפור במצבו הנפשי (היה בטיפול, התפקוד השתפר וכדומה). החזרה לשירות אינה אוטומטית אם כן אלא מותנית בהתרשמות חיובית ממצבו הנפשי של החייל. ממליצה לך לבדוק אפשרויות נוספות במסגרת השירות אשר יכולות לסייע לך וכמו כן להעריך ביחד איתך את יכולתך להמשיך בשירות (הקלה בתנאי שירות, שינויים ביחידה, בתפקיד, התייעצות עם איש טיפול, בצבא או שמחוצה לו וכדומה) הרבה הצלחה, רחלי