הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

משה שלום, חשוב להבין את מקור ההתקפים- האם הם קשורים לגיוס? האם יש טריגרים/סיבות נוספים? כמו כן חשוב להעריך איתך ביחד מה טיבם של ההתקפים, כיצד אתה חווה אותם, מה התדירות ובאילו נסיבות הם מופיעים? ישנם טיפולים פסיכולוגיים שונים להתמודדות עם התקפי חרדה. הכיוון אשר מומלץ עליו כיום הינה שיטה של טיפול קוגנטיבי והתנהגותי שבו המטופל לומד לזהות את המחשבות המובילות להתקף ולהחליפן במחשבות חלופיות. בנוסף, נעשית עבודה עם המטופל לשינוי ברמה ההתנהגותית כדי להתמודד עם התקפי החרדה ולהחלישם. טכניקות של הרפייה ודימיון מודרך נמצאות גם הן יעילות בטיפול בחרדה. כמו כן ישנם טיפולים תרופתיים המכוונים להפחית את עוצמת החרדה ולאפשר לאדם תפקוד תקין. לגבי השירות הצבאי- חרדה בעוצמה גבוהה אשר יש לה פגיעה ניכרת בתפקוד שלך יכולה להיות סיבה לפטור משירות, זאת תחת הערכה של גורם בריאות נפש של הצבא. אם רצונך להיבדק על ידי גורם צבאי עליך לפנות באמצעות פקס ללשכת הגיוס עם בקשה להיבדק. אם יש לך חוות דעת מגורם טיפולי או חינוכי שמכיר את הבעיה רצוי לצרף חוות דעת. בהצלחה


שלום אמא מודאגת המצב שתיארת לגבי בנך הינו בוודאי מתסכל ביותר עבורו. המעבר ממצב של מוטיבציה והצלחה בקורס קצינים אל עבר התמודדות עם מערכת יחסים קונפליקטואלית עם מפקדת ישירה עלול להיות מאכזב ומשברי ממש. נדמה לי כי תפקידך כאם קשור בעיקר בתמיכה בו, בחיזוק הכוחות שלו ובחיפוש משותף אחר פתרון לסיטואציה בה הוא נתון. חשבי על כך כסימולציה הדומה במובנים רבים ליחסי עובד-מעסיק, ועל תפקידך כאם לסייע לו ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים לא נעימים בחיים שיש להתגבר עליהם. עודדי אותו לחשוב ולבחון כיצד הוא יכול להתמודד במצב נתון שכזה. האם מיצה את היכולת לדון על מה שמפריע לו עם המפקדת שלו? האם היא מודעת כלל לקושי שעובר עליו מולה? האם יש דרך בה הם יכולים לשפר את היחסים ביניהם, ואם לא- האם אולי ניתן לייצר חלוקת תפקידים ביניהם כך שאינטראקציה שלהם תפחת למינימום ההכרחי? במידה ואין כל סיכוי לתקשורת בונה כלשהי עם המפקדת, והפתרון היחיד הינו חיצוני לקשר ביניהם, אני ממליצה לפנות לסמכות הפיקודית שמעל אותה מפקדת, להסביר את הבעיה ולבקש לעבור תפקיד או לשרת תחת קצין אחר. במידה ודבר זה כבר נעשה או אם מדובר בהתעללות לשמה, החורגת מהתנהגות ערכית המצופה מקצין בצבא, ישנה גם אפשרות לפנות לנציב קבילות חיילים. לגבי ביטוייו את רצונו למות- יש להתייחס לדברים בכובד ראש. איני מכירה את בנך, אך עלייך לברר עימו באופן ישיר וגלוי- האם מדובר בביטוי של מצוקה אשר נועד לעורר את השינוי שהוא חפץ בו? או שמדובר ברצון ממשי למות ואז יש לפנות בדחיפות לגורם ברה'ני ולדווח על המצוקה (הוא יכול לפנות לקב'ן ביוזמתו ואם הוא מסרב לכך בכל תוקף את יכולה לפנות לקצין העיר, אך לדעתי הדברים צריכים להיות מדוברים ישירות מולו). בהצלחה! רחלי


הי, המשמעויות לשחרור על סעיף נפשי תלויות במקום העבודה אליו תנסה להתקבל או במסלול הלימודים אליו תבחר להצטרף. בוודאי שלא כל משרות העבודה בארץ הן ממשלתיות או מדיניות, רחוק מכך. כמו כן, לא כל משרה ממשלתית דורשת תעודת שחרור כחלק מהליך הקבלה. אוסיף ואומר על שאלתך לגבי משמעויות של פרופיל שכזה כי ישנן גם משמעויות בתחום הנפשי שלא תמיד לוקחים אותן בחשבון. כלומר, להתמודד עם עצם העובדה של שחרור מהצבא על סעיף נפשי. בהצלחה


שלום, ניכר מדבריך שהמהלך שעימו אתה מתמודד אינו פשוט, ונדמה לי כי אתה מודאג מאד ממצבך הנפשי ומן ההשלכות של השחרור מן הצבא. שאלותייך כלליות מדיי ואני מתקשה להתייחס אליהן באופן זה. ברור שאם יש סבל נפשי רב הרי שלטפל בו הינו הדבר הנכון לעשות. אני מציעה לך להמשיך ולברר את הסוגיות המעיקות והמעסיקות אותך במסגרת טיפולית כלשהי שתבחר בהצלחה רחלי


שלום לך, הגורמים הבלתי מוסמכים עימם שוחחת הטעו אותך ובוודאי הלחיצו אותך וחבל.. לא זו בלבד שהצבא מגייס נערים ונערות אשר נוטלים טיפול אנטי חרדתי, אלא שהוא אף מספק להם את הטיפול התרופתי על חשבונו, כמו גם את המעקב הפסיכיאטרי. אומר זאת בבירור- הצבא מגייס אנשים עם בעייה של חרדה (כמובן עד מידה מסויימת של פגיעה בתפקוד. אם מדובר לדוגמא בחרדה גבוהה עד כדי שהאדם אינו יוצא מביתו, אינו מתפקד כלל- הרי שלא יוכל גם לשרת). בתהליך הגיוס לצבא תדרשו למסור אינפורמציה רלבנטית לגבי מצבו הבריאותי והנפשי. סביר להניח שעל סמך הדיווח שלכם על טיפול תרופתי וטיפול נפשי יזומן בנך לקב'ן בלשכת הגיוס על מנת להתאים את כוחותיו, יכולותיו ורצונותיו לצרכים של הצבא. במידה ויסומן בפרופיל נפשי עם סעיף של חרדה ישנם תפקידים מסויימים אליהם לא ישובץ (למשל, לא יהיה חייל קרבי), וכך ניתן יהיה להגן עליו מפני עומס נפשי רב מדיי וכן לאפשר לו הסתגלות קלה יותר לשירות. אשר לשאלת הטירונות- ייתכן ויבצע טירונות רגילה (אם נניח משובץ לקורס מסויים ויעשה את הטירונות בבסיס בו נערכת ההכשרה לאחר הטירונות). ייתכן ויבצע טירונות כלל צה'לית בבסיס טירונים אשר מיועדת לאנשים עם פרופיל נפשי (פרופיל הנמצא בטווח השירות), כשהמטרה הינה, שוב, לסייע להסתגלות טובה לצבא. בהצלחה. רחלי


הי אלה, ההסתגלות לצבא הינה תהליך חשוב ומורכב, והטירונות הינה שער כניסה מאתגר ביותר בתוך תהליך זה. חיילים רבים מתמודדים עם עלייה ברמת החרדה עם גיוסם. נשמע לפי התסמינים שתיארת שבתך חווה כעת עלייה ברף החרדה. זה טבעי ומתבקש לאור העובדה שסבלה מחרדה עוד קודם לגיוס ולכן סומנה בפרופיל. המפקדים בטירונות וסגלי הרפואה מכירים את הסימפטומים הללו ואת הקושי לחזור אחרי שבת ראשונה. יש להם גם הכלים לסייע לטירונים בהתמודדות זו. אני מציעה בשלב זה לתמוך בכל כוחך בהתמודדות שלה ולשדר לה שאת סומכת עליה ועל המפקדים שלה. תני סיכוי ליכולת שלה להתגבר על החרדה מבלי לחלץ אותה מההכרח להתמודד. במקביל הישארי קשובה לרמת המצוקה. המשיכי להיות זמינה עבורה ותומכת. אם תחושי כי רמת החרדה גבוהה מדיי ובתך אינה מצליחה לתפקד הנחי אותה לפנות למפקדים. אם אין מענה פיקודי ולא ברה'ני, כלומר קב'ן, ויש חשש ממשי לבריאותה הנפשית את יכולה גם לפנות דרך קצין העיר. אסיים בכך שאומר כי רוב רובם של החיילים מצליחים להתגבר על מהמורת הגיוס. אני מקווה כי בתך תצליח בכך... בהצלחה! רחלי


נועה שלום, ככלל, הטיפול הנפשי הניתן לילדים ונערים טרום הגיוס הינו חומר סודי רפואי. כלומר, למוסד רפואי כגון קופ'ח או בי'ח אין רשות למסור חומר רפואי שכזה לגוף אחר, לרבות הצבא ומערכת הביטחון. המקרים היחידים בהם חומר סודי רפואי יימסר לצבא הינם תחת צו בית משפט, בהוראת שופט, או שהחייל/מלש'ב עצמו חותם על ויתור סודיות ומאפשר העברת אינפורמציה מתוך אינטרס שלו. על כן קבלת טיפול בקופ'ח או במחלקה בבי'ח אינה חושפת את ילדיכם להעברת מידע לצבא שלא בידיעתכם או בהסכמתכם. עם זאת, כאשר בנכם יחל את התהליך לקראת גיוס (צו ראשון וכן הלאה) הוא יישאל על מצבו הנפשי ועל קבלת טיפול נפשי, ולא משנה אם מדובר בטיפול פרטי או ציבורי. במידה ותמסרו מידע זה, ייתכן ויתבקש לפגוש בקב'ן על מנת להעריך את מצבו הנפשי לקראת הגיוס. לטעמי חשוב לעדכן את הצבא במידע, משום שהדבר עשוי להשפיע על ההסתגלות לצבא ועל הכוחות לשרת בו. אשר לאירוע המתואר- לא ברור מדברייך מדוע הגעתם למיון לאחר שאיים באבדנות? האם היה המהלך ביוזמתכם או כמסר מביה'ס? מה היה מצבו הנפשי בעת הבדיקה והאם היתה מצוקה אובדנית ממשית? כעת בנכם צעיר, ולפניו זמן רב לפני שיגוייס לצבא. אני סבורה שאם מצבו הנפשי טרם הגיוס יהיה תקין, כמו גם בשנים הקרובות, הרי שלאירוע המדובר לא תהיה משמעות דרמטית על גיוסו. הדבר תלוי גם בתחושת המוכנות שלו לגיוס, במוטיבציה ובגורמים נוספים. בהצלחה! רחלי


ככל שידוע לי, ואיני מקור מוסמך רשמי לכך, אך בהחלט יודעת, שבתהליך הבידוק הביטחוני כיום אין קריטריונים לפסילה על בסיס נפשי כמו קב'ן וטיפול פסיכולוגי - נושא שנחשב כטאבו בעבר וכיום יש לכך פתיחות רבה. אנשים רבים שנמצאים בארגונים ביטחוניים במהותם נמצאים בטיפול פסיכולוגי שוטף ואף מטופלים בכדורים וזה לא פוגע בסיווגם. אם ישנה הפרעת אישיות ייתכן ותהא לכך השפעה אבל גם זאת במקרים קיצוניים ומסויימים (ואגב, הסובל מהפרעת אישיות מלאה על פי כל הקריטריונים משוחרר מן הצבא בפרופיל נפשי). אני כן יודעת לומר לך כי מה שבודקים זו אמינות ולכן חשוב להיות גלוי ולספר הכל. חשוב לענות בכנות. פשוט לספר את האמת, לא להסתיר, לא לבלף ולא לנסות 'לערבב' את המראיין / מראיינת. הוא/היא כבר ממילא ראה/שמע/יודע הכל.. בהחלט לא הייתי מוותרת על ביצוע התהליך כבר מראש, לכי על זה, אם לא תנסי בטוח לא תעברי. בהצלחה, רחלי


ובכן, טוב שזיהית שיש לך צורך לדבר.. פנייה לטיפול כשלעצמה אינה מהווה עילה לפסילה מקורס טייס. מה שקובע הם התכנים ועוצמת הבעיות. אם אתה זקוק להכלה ולשיתוף חשוב בעיניי שתעשה זאת, כעת כשהינך מלש,ב זהו עניינך הפרטי. הצבא צריך להיות מעורב כאשר מדובר בטיפול תרופתי פסיכיאטרי, משברים חריפים, מצבים הכרוכים באובדנות , אשפוזים פסיכיאטרים וכדומה.


שלום לך, שמחה קודם כל לשמוע שאתה מרגיש טוב יותר.. ואכן הדרך הנכונה היא זו שבחרת- לפנות לקב'ן ולבקש להתרשם שנית ממצבך הנפשי לא כתבת האם נקבע לך פרופיל נפשי או קה'ס (נתון המתייחס לניבוי של קשיי הסתגלות לשירות). במידה ונקבע פרופיל- יש צורך שהקב'ן יפנה אותך לפסיכיאטר עם המלצה להעלאת פרופיל נפשי. במידה ומדובר בקה'ס, צריך לדעת מהו המספר שניתן לך (זהו סולם של מספרים המבטא דרגות שונות של קשיי הסתגלות) ולפי זה ניתן להעריך את היכולת של הבודק להוריד קה'ס או לבטלו. אלו הם עניינים מנהלתיים, אשר מגיעים לכדי דיון רק בהינתן התרשמות טובה וחיובית ממצבך הנפשי כיום. ממליצה לך להצטייד בהמלצות לצורך כך- מביה'ס, מדריך משמעותי לך, וכמובן המטפל שלך שיכול לכתוב חוות דעת. לגבי העיתוי בו אתה פונה- קשה לי לדעת האם הצבא כבר מייעד אותך לתפקיד אחר ואיזה. יתכן שיתרשמו שאתה אכן מתאים לקרבי אך הגיוס קרוב מדיי ותתכן אפשרות שיציעו לך לחכות למחזור הגיוס הקרבי שלאחר מכן. הרבה הצלחה


הת'ש 4 ניתן עם פרופיל או עם קה'ס, מה משניהם קיבלת? על מנת לצאת לקצונה עלייך להיות ללא פרופיל נפשי וללא קה'ס כלל. מדובר בתהליך דומה לזה שעברת רק בכיוון ההפוך (בקשה להעלות פרופיל נפשי או במקרה של קה'ס, לבטלו). עליך לפנות לקב'ן מצוייד בחוות דעת של מפקד בכיר (שוב, תלוי אם זה קה'ס או פרופיל..) המצדדת בשיפור במצבך הנפשי ובמוכנות נפשית לקורס קצינים. אם מדובר בהעלאת פרופיל ככל הנראה תצטרך לבצע אבט'ש למשך שבוע. לאחר מכן תיבדק על ידי קב'ן וסביר להניח שאם נבדקת ע'י פסיכיאטר תידרש להיבדק שוב על ידי פסיכיאטר. זו אינה דרך פשוטה ומהירה. חשוב לדעתי שתבדוק מה מניע אותך לצאת לקורס קצינים ועד כמה אתה רוצה בכך. אם בדקת וגילית שאכן הדבר משמעותי לך מאד ומתאים לך- כך ייקל עליך לשכנע את סביבתך לאפשר לך הזדמנות זו. בהצלחה.


היי, תעודת השחרור מציינת את הפרופיל עימו החייל שוחרר מבלי לציין שזהו פרופיל נפשי, אלא פרופיל רפואי בלבד. למעסיקים אין דרך לברר זאת אלא דרכך, ובהינתן ויתור סודיות מטעמך לצבא וכאשר אתה הוא זה שמוציא את החומר מהצבא. (למעט מקרים מיוחדים של בית משפט הרשאי לדרוש חומר רפואי, או מעסיקים הקשורים למערכת הביטחון, שגם הם צריכים לקבל ממך ויתור סודיות) ולשאלתך השלישית, קב'ן יכול לתת ימי מחלה ספורים בתוך מסגרת של טיפול בה נמצא החייל, כאשר הקב'ן מתרשם שמנוחה קצרה תתמוך בהליך הטיפולי בו החייל מצוי.