על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

מאי שלום, ברמה העקרונית, אם את חותמת על ויתור סודיות לארגון כלשהו, ומאפשרת לו לקבל אינפורמציה אודותייך- הרי שהאפשרות שהמידע יימסר לאותו ארגון היא אפשרות סבירה. כלומר, אם אינך רוצה שיידעו על שירותך הצבאי ושחרורך- אל תחתמי על ויתור סודיות. לגבי לימודים, כפי שידוע לי, רוב מוסדות הלימוד לא מבקשים פרטים סודיים הקשורים לנרשמים, לרבות שירותם הצבאי. אני סבורה כי שירות לאומי מלא לכשעצמו הינו בעל ערך ומשקל עבור מוסדות לימוד רבים. בהצלחה


שלום לך אמא אני יכולה להבין היטב את דאגתך בנוגע לתגובותיו של בנך למצבים מסויימים, כפי שציינת. לא כל שכן, מורה מעורבת ואכפתית היא עניין שונה ממפקד בצבא.. את חוששת מההשלכות של התנהגויותיו על הסתגלותו לשירות. חשוב לי לומר שנקודת הקושי שזיהית בבנך היא גם הזדמנות עבורו ללמידה של לקח ומחיר על התנהגויות מסויימות. יחד עם זאת, כדי שיוכל לנהוג אחרת ייתכן והוא זקוק להכלה, ללמידה ולאימוץ אסטרטגיות התמודדות אלטרנטיביות. ייתכן ואפשר לנצל את החודשים שנותרו עד לגיוס לטיפול נפשי שיעסוק בתכנים אלו ויסייע לו להגיע לשירות הצבאי עם יכולת וויסות רגשי טובה יותר



רחל שלום, תפקידו של קצין בריאות הנפש בצבא הוא לעזור לחיילים להסתגל לשירות הצבאי ולתפקד בו כהלכה. רק בנסיבות חריגות ישוחרר חייל מן הצבא בניגוד לרצונו- בעיקר כשמדובר במחלת נפש שאינה מאפשרת שירות בצבא או כשיש סכנה של אובדנות. חשוב כשבנך פונה לקב"ן להבהיר כי הציפייה שלו היא להמשיך ולשרת ולא להשתחרר ולבקש את עזרת הקב"ן בכך. כקב"נית, בקשה מסוג זה גייסה את רצוני לסייע לחייל במצוקתו ולאפשר לו את הדרוש לשם כך. איני יודעת מדברייך מהי אותה אחריות שבנך חש, מהו תפקידו וכמה זמן נמשכת המצוקה,אולם להערכתי זהו עניין שרלבנטי ונוגע לקב"ן היחידה.


שלום, ראשית עליי לומר כי אתה מתאר מצב נפשי לא פשוט. התקפי פאניקה יכולים להיות סבל גדול, שלא מאפשר תפקוד תקין ופוגע בבריאות הנפשית. לכן, לפני הכל, דאג לעצמך לטיפול נפשי. אם אינך מוכן ליטול כדורים ישנם טיפולים שיחתיים שונים אשר יכולים לסייע בהתמודדות עם התקפי החרדה- טיפול כזה למשל הינו טיפול קוגנטיבי התנהגותי, אשר כולל עבודה עם המחשבות המובילות להתקף וכן בנייה של אסטרטגיות התמודדות עם ההתקף. בנוגע למשרד הביטחון ישנה באופן תיאורטי אפשרות לתבוע בגין נכות נפשית. תצטרך להוכיח כי התקפי הפאניקה הינם תוצר ישיר של השירות הצבאי. על כך יכול לתת חוות דעת פסיכיאטר.




שיר שלום, משאלותייך אני מבינה שאת מוטרדת מאד וייתכן שגם בחרדה. אני חושבת שכדאי בשלב זה לפנות לאיש מקצוע צבאי שיעשה איתך קצת סדר בדברים וירגיע אותך. איני יכולה לענות על שאלות אלו מבלי להבין בדיוק מה קורה לך בצבא בתקופה זו. אני מציעה שתפני לקב'ן, וזאת בפנייה פשוטה דרך המפקדים מבלי שאת צריכה להסביר למה את רוצה לפגוש בקבן. בהצלחה.


שיר שלום, ההחלטה לגבי מתן עונש כלא לחייל הינה שאלה פיקודית , הקשורה בסוג העבירה, ולא עניין מהקשור במקא'מ או בבריאות הנפש. בכל מקרה כשאת מקבלת עונש כלשהו של ריתוק או כלא את יכולה לבקש המתקה או מחילה כדי לקצרו. לגבי רכב הפינוי, למיטב ידיעתי אם את פונה לטיפול רפואי בשעות הפעילות הצבאית אז את פונה למרפאהצבאית אליה את שייכת . אם מדובר בשעות מאוחרות יותר אז את אמורה לקבל טיפול דרך פינוי, למיון או לביקור רופא. כמו כן אם את בריתוק הרי שצריך לפנות אותך בליווי מפקדים ולא לבד באוטובוס.



הי אלה, מדברייך עולה שעברת משבר לא פשוט ודי ארוך, ושזה זמן מה שהוא מאחורייך.. אני מקווה שכך יימשך. בעיניי, חשיבות העברת המידע לצבא, גם אם במחיר של אי כניסה לתפקידים מסויימים, הינה גבוהה ביותר. זאת משום שהכניסה למערכת הצבאית וההתמודדות בתוכה הינם אתגרים שונים ומורכבים יותר ממה שידעת עד היום, ופעמים רבות מתפתחת מצוקה נפשית ניכרת. המטרה בקבלת האינפורמציה ע'י הצבא הינה לסייע לך ולהגן עלייך היכן שצריך- ואם לא צריך, אז לא. כאשר הצבא לא יודע את ההיסטוריה של החייל ומשבץ רק לפי צרכיו- קורה שמתפתחת מצוקה אצל החייל, ואז, כפי שקרה לי פעמים רבות, החייל 'שולף' את האינפורמציה שעד היום הסתיר מהצבא. לפעמים אירועים אלו מתרחשים כשהמצב כבר די חמור וצריך להגיב מיידית, מבלי שיש יכולת להקשיב לרצונות החייל או להשתמש בכוחות שלו. ישנה אפשרות להשפיע על ההתרשמות אודותייך, יחד עם הצגת המידע החשוב על מה שעברת. את יכולה לצרף חוו'ד של מטפלים או של מורים, אשר יעידו על תפקוד תקין ויציב שלך. בנוסף, גם במהלך השירות הצבאי, ותחת הוכחה של הסתגלות טובה למערכת, ניתן לשנות נתונים נפשיים שמקבלים ולשפר את הסיכויים לתפקידים מסויימים או לקצונה. בית החולים ככל הנראה לא יעביר את האינפורמציה לגבייך לצבא. זוהי אחריות שלך לנהל את נושא המידע מול הצבא. אני מקווה שתשמשי באחריות זו בתבונה. בהצלחה!