הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

ובכן, טוב שזיהית שיש לך צורך לדבר.. פנייה לטיפול כשלעצמה אינה מהווה עילה לפסילה מקורס טייס. מה שקובע הם התכנים ועוצמת הבעיות. אם אתה זקוק להכלה ולשיתוף חשוב בעיניי שתעשה זאת, כעת כשהינך מלש,ב זהו עניינך הפרטי. הצבא צריך להיות מעורב כאשר מדובר בטיפול תרופתי פסיכיאטרי, משברים חריפים, מצבים הכרוכים באובדנות , אשפוזים פסיכיאטרים וכדומה.


שלום לך, שמחה קודם כל לשמוע שאתה מרגיש טוב יותר.. ואכן הדרך הנכונה היא זו שבחרת- לפנות לקב'ן ולבקש להתרשם שנית ממצבך הנפשי לא כתבת האם נקבע לך פרופיל נפשי או קה'ס (נתון המתייחס לניבוי של קשיי הסתגלות לשירות). במידה ונקבע פרופיל- יש צורך שהקב'ן יפנה אותך לפסיכיאטר עם המלצה להעלאת פרופיל נפשי. במידה ומדובר בקה'ס, צריך לדעת מהו המספר שניתן לך (זהו סולם של מספרים המבטא דרגות שונות של קשיי הסתגלות) ולפי זה ניתן להעריך את היכולת של הבודק להוריד קה'ס או לבטלו. אלו הם עניינים מנהלתיים, אשר מגיעים לכדי דיון רק בהינתן התרשמות טובה וחיובית ממצבך הנפשי כיום. ממליצה לך להצטייד בהמלצות לצורך כך- מביה'ס, מדריך משמעותי לך, וכמובן המטפל שלך שיכול לכתוב חוות דעת. לגבי העיתוי בו אתה פונה- קשה לי לדעת האם הצבא כבר מייעד אותך לתפקיד אחר ואיזה. יתכן שיתרשמו שאתה אכן מתאים לקרבי אך הגיוס קרוב מדיי ותתכן אפשרות שיציעו לך לחכות למחזור הגיוס הקרבי שלאחר מכן. הרבה הצלחה


הת'ש 4 ניתן עם פרופיל או עם קה'ס, מה משניהם קיבלת? על מנת לצאת לקצונה עלייך להיות ללא פרופיל נפשי וללא קה'ס כלל. מדובר בתהליך דומה לזה שעברת רק בכיוון ההפוך (בקשה להעלות פרופיל נפשי או במקרה של קה'ס, לבטלו). עליך לפנות לקב'ן מצוייד בחוות דעת של מפקד בכיר (שוב, תלוי אם זה קה'ס או פרופיל..) המצדדת בשיפור במצבך הנפשי ובמוכנות נפשית לקורס קצינים. אם מדובר בהעלאת פרופיל ככל הנראה תצטרך לבצע אבט'ש למשך שבוע. לאחר מכן תיבדק על ידי קב'ן וסביר להניח שאם נבדקת ע'י פסיכיאטר תידרש להיבדק שוב על ידי פסיכיאטר. זו אינה דרך פשוטה ומהירה. חשוב לדעתי שתבדוק מה מניע אותך לצאת לקורס קצינים ועד כמה אתה רוצה בכך. אם בדקת וגילית שאכן הדבר משמעותי לך מאד ומתאים לך- כך ייקל עליך לשכנע את סביבתך לאפשר לך הזדמנות זו. בהצלחה.


היי, תעודת השחרור מציינת את הפרופיל עימו החייל שוחרר מבלי לציין שזהו פרופיל נפשי, אלא פרופיל רפואי בלבד. למעסיקים אין דרך לברר זאת אלא דרכך, ובהינתן ויתור סודיות מטעמך לצבא וכאשר אתה הוא זה שמוציא את החומר מהצבא. (למעט מקרים מיוחדים של בית משפט הרשאי לדרוש חומר רפואי, או מעסיקים הקשורים למערכת הביטחון, שגם הם צריכים לקבל ממך ויתור סודיות) ולשאלתך השלישית, קב'ן יכול לתת ימי מחלה ספורים בתוך מסגרת של טיפול בה נמצא החייל, כאשר הקב'ן מתרשם שמנוחה קצרה תתמוך בהליך הטיפולי בו החייל מצוי.


המידע הניתן אודות מטופל מחוייב בויתור סודיות, גם כאשר מדובר בצבא. קופת החולים מיוזמתה לא תעביר מידע אודות מטופל, אלא רק אם תעשה פנייה מטעם המטופל או מטעם הצבא ובכפוף לויתור סודיות, וזאת בדרך כלל במקרים מאד מסויימים. זאת ועוד, מצופה מאיש מקצוע טיפולי, שפנה אליו גורם צבאי בבקשה לקבל מידע, שיצור קשר עם המטופל, יעדכן אותו ויברר את רצונו בעניין. רוצה לומר כי הסבירות שמידע יגיע מן המטפל בקופה לצבא הינה נמוכה. יחד עם זאת, במידה ואינכם שקטים, פנו ביוזמתכם לקופה ובקשו לבטל את ויתור הסודיות שניתן למטפל. בהצלחה.


שלום אבא מודאג, ראשית אנסה להרגיע ולומר כי התקפי חרדה כשלעצמם אינם סיבה לפטור את בנך משירות צבאי (אלא אם כן התקפי חרדה אלו הינם חלק מהפרעה פסיכיאטרית חמורה יותר או שהפגיעה בתפקוד הינה אקוטית- לדוגמא אינו יוצא מהבית, אינו מתפקד חברתית, לא הולך ללימודים וכיו'ב) העניין הוא כזה- מצד אחד ישנה מוטיבציה גבוהה לגיוס מצד שניכם, רצון לתרום ולהתמודד. זוהי גישה חיובית גם בהיבט הנפשי, שכן הדרך הטובה להתמודד עם החרדה הינה להיחשף לאתגרים בחיים ולא לתת לחרדה לטרפד זאת. מצד שני, הגיוס לצבא מהווה גורם דחק משמעותי פעמים רבות עבור חיילים, וכאשר ישנם התקפי חרדה בעוצמה גבוהה המצוקה יכולה לגבור ולהקשות על ההסתגלות של החייל לשירות הצבאי. לפיכך אמליץ להיערך לשירות הצבאי עם המטפל הפרטני. לחשוב ביחד בתוך הטיפול מהם הכוחות העומדים לרשותו ומהם מוקדי הקושי עימם צפוי להתמודד. בנוסף כדאי לתכנן כיצד להכניס את הצבא לתמונה, כך שיוכל להתרשם ממנו ולהתאים לו תנאי שירות שיהלמו את כוחותיו. שליחת מכתב או יצירת קשר הטלפוני מצד המטפל הפרטי היא בעיני צעד חשוב להשתלבות טובה בשרות. היא מספקת את המידע הנחוץ ומעמיקה את ההתרשמות אודות החייל. בהצלחה!!


טיפול פסיכולוגי וטיפול אנטי דכאוני אינם מהווים אינדיקציה לפסילה אוטומטית ממיון לחיל המודיעין, ובוודאי לא טיפול ששייך לעבר, כאשר המצב הנפשי בהווה תקין. ישנה ציפייה מצד המערכת הצבאית לעדכן אודות המידע הרפואי של המלש'ב (מיועד לשירות ביטחון). איני יודעת מהו הרקע והסיבות לטיפול של בנך אך ייתכן כי סביב מסירת אינפורמציה לצבא יוחלט לזמנו לקב'ן לצורך התרשמות ממצבו הנפשי כיום.


שלום, הצבא נותן באופן שגרתי תרופה בשם esto, הזהה במרכיביה ובפעולתה לציפרלקס, רק של חברה אחרת (דומה הדבר לנטילת דקסמול במקום אקמול..). ישנם מקרים חריגים בהם יש אישור לציפרלקס, וייתכן שכדאי לכם לפנות ולבקש שלא להחליף בין התרופות. ציפרמיל וציפרלקס הן תרופות שונות לאותה תופעה נפשית. תשובה זו הינה כללית ובכל מקרה ממליצה להתייעץ עם פסיכיאטר בעניין זה.


הי, צר לי לשמוע שאת נושאת עימך חוויה של חוסר היענות וזמינות מן הסביבה בתגובה למצוקה שאת חשה. בוודאי שאל לך להיכנע לתחושה זו ולהתייאש אלא שחשוב מאד שתקבלי את המענה לו את זקוקה. גם אם הסביבה משדרת לך שאת יכולה להתמודד לבד עדיין אין סיבה שתסתפקי בכך וככל הנראה את עדיין זקוקה לסיוע ולליווי. הצעתי לך הינה לנסות ולשתף את הקרובים לך, וגם את הקב'נית אליה פנית, בתחושתך כי את זקוקה לעזרה וכי מצב רוחך אינו תקין מבחינתך. תפקידו העיקרי של הקב'ן הינו לטפל בחיילים במצוקה. חשוב שתבררי עימה מדוע קיים הפער בין המצוקה שאת חשה לבין ההתרשמות של הקב'נית ממצבך ובעיקר כיצד ניתן לעזור לך להרגיש טוב יותר. היות וציינת כי גם המשפחה בעמדה דומה לזו של הקב'נית הייתי מבררת גם מול עצמך האם ייתכן שאת אמביוולנטית כלפי בקשת העזרה? האם את משדרת בד בבד עם רצונך בעזרה גם את התחושה שאת מסתדרת בכוחות עצמך? הפנייה למטפל אזרחי הינה אפשרות העומדת לך כחיילת, וזו בהחלט אופציה להשתמש בה בעת הצורך. אני מברכת על האחריות שאת מביעה כלפי עצמך ומקווה שתמשיכי לחתור לעבר קבלת טיפול ושיפור במצבך הנפשי. בהצלחה.


שלום אמא מודאגת... הצבא מעוניין כי החיילים יטופלו במסגרת הצבא, נפשית ופיזית כאחד. החיילים הרי גם מבוטחים על ידי הצבא, והפסיכיאטרים בצבא עובדים בצבא, אם כאנשי קבע ואם כאזרחים עובדי צהל. ישנה אפשרות של קבלת טיפול נפשי על ידי גורם טפולי אזרחי. הדבר דורש עדכון גורמי בריאות הנפש של הצבא(קרי, פנייה לקב'ן), והסדרת טיפול זה על גבי טופס שהחייל והמטפל שלו חותמים על כך. הדבר נועד לאפשר קשר במקרה של חירום בעיקר, ולרוב לא יהיה קשר בין המטפלים, אלא אם רצון החייל בכך. במקרה של טיפול תרופתי פסיכיאטרי המצב מורכב יותר (כמובן יש גם משמעות לאבחנה, לתרופות הניתנות, להשפעות של זה על תפקוד החייל ועוד). על כן הצבא רוצה לדעת על תרופות הניתנות לחייל ולאשרן. כדאי שאציין כי כל תרופה הניתנת על ידי רופא צבאי, לרבות תרופה פסיכיאטרית, ניתנת לחייל ללא תשלום וכוללת מעקב רציף החיוני לטיפול שכזה בהצלחה


אסתי שלום, אני שמחה לשמוע שביתך מרגישה טוב יותר, ונראה שזיהיתם את המצוקה ופעלתם נכון לקבלת אבחון וטיפול מקצועי. על פניו, השחרור מן הצבא בפרופיל נפשי 21 הינו סופי (להבדיל מפרופיל נפשי 24 המאפשר חזרה לשירות תחת עמידה בתנאים מסוימים). יחד עם זאת ישנה אפשרות לפנות לקצין העיר או ללשכת הגיוס לתא הנקרא תא מוחזרי גיוס. זוהי הכתובת בה תישקל בקשתה לחזרה לשירות. לאבחנה יש משקל רב ביותר בבחינת בקשה שכזו. האם מדובר באירוע פסיכוטי בודד? אם זהו מצב פסיכוטי כחלק ממחלת הסכיזופרניה או בעקבות שימוש בסמים? כמו כן חשוב מאד מצבה הנפשי הנוכחי וכוחותיה לחזור לשירות. במידה ותפנו, ובהנחה שיוחלט על ידי הצבא כי מצבה הנפשי אינו מאפשר את גיוסה, הרי שיסייעו לכם לפנות לתא מתנדבים, על מנת לבחון את האפשרות להתנדב לשירות צבאי. מכל מקום, אני מציעה כפי שציינת לתמוך במהלך סיום התואר ולאחר מכן לבחון ביחד עימה אל מול הכוחות והקשיים שלה את המוטיבציה וההתאמה לשירות צבאי. בהצלחה.


שלום לך, בפנייתך נותרתי עם שאלות רבות פתוחות, כאשר המרכזית קשורה בהתנהגותה בנוגע לנשיאת נשק- מה הכוונה באיום ישיר? מה בדיוק היא מאיימת לעשות? האם התכוונה לומר שכאשר יהיה בידיה נשק היא תשתמש בו כנגד עצמה, כלומר האם זה איום באובדנות? שאלות נוספות קשורות לעניין הצבא- מתי היא אמורה להתגייס? מהי מידת המוטיבציה שלה לגיוס? וגם אודותיה- מהם הקשיים עימם היא מתמודדת? באיזה אופן משוחחים על התנהגויותיה אלו בבית ומהן התגובות כלפי מעשיה אלו? מהו מצב הרוח שלה? התפקוד האישי, הלימודי והחברתי? מכל מקום, ניתן להניח ממה שתיארת כי האיומים הללו הנאמרים מולכם, האם ובן זוגה, מכוונים אליכם, מכוונים לעורר בכם את הדאגה, וככל הנראה זהו שידור של מצוקה נפשית שהיא חווה. נדמה לי שחשת בצדק כי קיימת הסלמה בהתנהגותה במעבר לאיומים סביב נשק, והדבר מצריך התייחסות. לטעמי, הפנייה לצבא אינה השלב הראשון לביצוע. קודם כל עליכם (אולי רק האם, איני יודעת) לברר לעומק מה עובר על הילדה, ובכלל זה מה עובר עליכם אל מולה, ולראות את ההתנהגויות השונות שפירטת גם כחלק מהתקשורת שביניכם. ממליצה לשקול עזרה מקצועית בשלב זה, אם בטיפול משפחתי ואם בטיפול פרטני. הפניה לצבא חשוב שתעשה במקרה שזיהיתם בעיה נפשית מאובחנת כגון דכאון ממנו סובלת, הפרעות התנהגות מאובחנות ובהחלט כוונות אובדניות ממשיות צריכות להיות מדוברות מול הצבא. ואולם, להערכתי כל יצירת קשר עם הצבא צריכה להיעשות בשיתוף הילדה, תוך הבהרה של האחריות ההורית המובעת בצעד שכזה. הכתובת לעניין זה הינה למרפאה לבריאות הנפש של לשכת הגיוס דרכה עוברת את הליך הגיוס לצבא. בהצלחה