הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

הי ענת, ככלל, לקיחת כדורי ציפרלקס (נוגדי חרדה ודיכאון) לכשעצמה אינה מורידה פרופיל נפשי. עם זאת, חשוב להבין את הרקע לנטילת הכדורים והאם בעקבות המצב הנפשי שהוביל לכך יש השפעה על תפקודך בכלל ובשירות הצבאי בפרט. התהליך שסביר להניח כי תעברי לאחר שתשתפי את המפקדים בכך יהיה הפנייתך לקב'ן ולפסיכיאטר צבאי. לכך יש שתי מטרות: האחת, לבדוק את התאמתך מבחינה נפשית לתפקיד ולאופי השירות בו את נמצאת. השנייה, להמשיך לך את הטיפול התרופתי במתן מרשמים ומעקב פסיכיאטרי (אגב, הטיפול התרופתי יינתן בחינם). במידה ויוערך כי מצבך הנפשי מקשה על תפקודך בשירות ייתכן ויותאם לך פרופיל נפשי המשקף מצב זה. מניסיוני, לעמדתך ולמידת המוטיבציה שלך לשרת (בצבא, בתפקיד הנוכחי) יש משקל רב וחשוב כי בפגישות עמך תביעי זאת (הדבר נכון גם לחוסר מוטיבציה או לרמת חרדה גבוהה בה את נתונה, כמובן..) . בהצלחה!!


נטע שלום. ציפרלקס הינו כדור שמטרתו הפחתת תחושות של חרדה. ככזה, הוא אינו פוגע במחשבה או בהתנהגות ואינו מסכן. על כן אין מניעה של נשיאת נשק בזמן נטילת התרופה. בהצלחה


שלום אריאל, תחושתך כי אינך מתאים לקרבי היא משמעותית וחשוב להבינה לעומק- באיזה אופן אינך חש מתאים? מה אתה מדמיין או משער שהשירות הקרבי יצריך ממך, ובאיזה אופן אתה חושב שתתקשה להסתגל לשירות כחייל קרבי? האם אלו התנאים הפיזיים? הדרישות המנטליות? התמודדויות חברתיות שאתה חושב שתידרש להן? או שאולי אתה עסוק בהיבטים המסכנים של השירות כחייל קרבי? לאחר שתנסה לענות לעצמך על השאלות הללו (אפשר גם להיוועץ באיש מקצוע טיפולי) ניתן ורצוי לפנות ולבקש לפגוש בקב'ן. הכתובת המיועדת לכך הינה לשכת הגיוס ששולחת לך את צווי הגיוס. רוב הלשכות יבקשו מכתב או פקס ובו תנמק מדוע אתה רוצה להיפגש עם קב'ן. אם אתה נמצא בטיפול כלשהו רצוי לצרף חוות דעת של המטפל לבקשתך. בשלב הבא ככל הנראה תזומן לפגישה עם קב'ן לשכת הגיוס ובפגישה זו תעריכו את התאמתך לשירות קרבי. אשר לשאלתך 'האם זה אומר עליי שאני לא בסדר?' הרי שבעיניי ההקשבה שלך לעצמך והאחריות שאתה לוקח בעניין זה מעידה כי אתה בחור רציני ושקול. הפנייה לקב'ן במקרים רבים מסייעת לחייל לעשות שירות צבאי מועיל ומתאים ליכולותיו. אם אכן המסקנה תהיה ששירות קרבי אינו נכון עבורך אני מציעה כי תביע את רצינותך ואת המוטיבציה שלך לשירות משמעותי אחר - מול הקב'ן בפרט ומול הצבא בכלל. בהצלחה!


אתה מציין בשאלתך כי למעשה התחלת את תפקידך לפני שבועיים בלבד. האחריות עימה אתה מתמודד בזמן קצר זה הינה רבה ומלחיצה, ועל כן חייל שלך הנמצא במצוקה בוודאי מעורר בך מתח רב. ובכן, חשוב שתדע כי הצבא דואג שלא תשאר במצבים כאלו לבדך. לשם כך יש לך מפקד מעליך ובנוסף גם קב'ן שהוא איש מקצוע שתפקידו להיות עזר למפקד בתחומי הבריאות הנפשית. על כן אני מציעה לך גם לדווח על המצוקה למפקד הממונה עליך ולאחר מכן- פשוט מאד- להתקשר מייד לקב'ן היחידה שלך ולהתייעץ איתו. לא להישאר עם האינפורמציה הזו לבדך. לקב'ן יש את הידע ואת האחריות להתמודד עם מצבים של חיילים במצוקה. בהצלחה.


הי שגית. חשוב לי לציין כי בעצם פנייתך אליי את מגלה אחריות לעצמך וזה חשוב ביותר!. כדורי הציפרלקס שאת נוטלת מפחיתים את עוצמת החרדה וניתן לקחת אותם גם במהלך שירות צבאי. החשש שלך כי היותך מטופלת תרופתית יפגע לך בשירות הוא טבעי ומוכר, ויחד עם זאת הדאגה לבריאותך קודמת לכל. ככלל, ניתן לשרת כסייעת רפואת שיניים גם עם פרופיל נפשי של חרדה. עם גיוסך תצטרפי למערכת הבריאות של הצבא ולא תהיה חברת קופת חולים באופן אזרחי. על כן, מרשמים לתרופות כגון הציפרלקס יינתנו לך ע'י פסיכיאטר צבאי. לשם כך עלייך לפנות כבר בתחילת הטירונות למפקדות ולהסביר כי עלייך להסדיר את הטיפול התרופתי מהר ככל האפשר, זאת על ידי קביעת פגישה עם קב'ן. הביאי עימך לפגישה מסמכים הקשורים בנטילת הטיפול כדי לזרז את התהליך מהר ככל האפשר. בהצלחה!


שלום לך אמא. לפני הכל חשוב מאד ששמת לב לשינויים. נשמע שאכן בנך חווה מצוקה כלשהי, זאת על פי השינויים במצב הרוח ובתפקוד. סימנים נוספים שיכולים להעיד על מצוקה קשורים בשינויים במשקל, בתיאבון, בשינה (מרבה לישון/ממעט לישון, ער בלילה וכו), בקשר עם החברים (מדבר איתם בסופ'ש או בכלל לא מדבר ולא יוצא עם אף אחד?) ובמחשבות המעסיקות אותו (בשיחה בארוחת ערב- משתתף? מקשיב? מתעניין? מביא תכנים משלו? אם כן, במה הוא עסוק?). לרוב, כאשר ישנו שינוי חד ומשמעותי בהתנהגות של חייל, הוא קשור ב'משהו שקרה'- אירוע כלשהו בחייו אשר משפיע על מצב הרוח ועל התפקוד. כוונתי ב'אירוע' היא למגוון של נסיבות חיים, כגון: פרידה מבת זוג, החלפת מפקד בצבא, קשיים חברתיים ביחידה, משימות קשות לביצוע ביחידה (ציינת שהוא קרבי) או אירועים שקשורים במשפחה. אולם כל האפשרויות וההכוונות שתיארתי כאן לא מתיימרות להחליף את מה שבעיניי הוא הדבר הנכון לעשות: לשאול. לשבת עם הבן שלך ולשאול אותו מה עובר עליו. לשתף אותו שאת דואגת ושאת רואה שמשהו קורה לו. שאת רוצה לדעת מה קורה ואת בטוחה ומאמינה שלכל דבר ניתן למצוא פתרון. בשאלתך לא ציינת מה טיב הקשר ביניכם, על כן אוסיף כי במידה ואופי הקשר ביניכם כיום אינו מאפשר שיחה שכזו כדאי למצוא אדם אחר הקרוב לבנך, לשתף אותו בדאגתך, ולבקש ממנו שהוא ישוחח עם בנך. בהמשך, לאחר בירור הבעיה, ובמידה שהבעיה אינה נפתרת, רצוי מאד לפנות לקב'ן היחידה אשר מומחה בעבודה טיפולית עם חיילים.


ראשית, שמחה אני לשמוע על השינוי החיובי שחל מאז גיוסך. חיילים רבים סובלים מחרדות בייחוד בתקופות הגיוס לצבא ותחילת השירות, ולרוב, עם הזמן וההסתגלות, החרדה פוחתת. אני מקווה שרון כי אתה אכן חש מחוזק יותר היום ועל כן חושב על קורס קצינים. שנית, יציאה לקצונה מחייבת העדר פרופיל נפשי או קה'ס (סעיף קשיי הסתגלות שאינו פרופיל נפשי אלא מדרג של קשיים בהסתגלות לשירות ). כלומר, שלא תוכל לצאת עם פרופיל נפשי 45 לקצונה. עם זאת, ישנו הליך של ביטול פרופיל נפשי. הליך זה כולל בדיקת קב'ן, המלצה של מפקד בדרגת סא'ל ובדיקה פסיכיאטרית. רצוי כי תקדיש לתהליך זה מספר חודשים על מנת שלא לפספס, במידה והפרופיל אכן יבוטל, את מועד הקורס. בהצלחה.


זה תלוי.. מבחינת לימודים ישנם מקצועות ומוסדות אקדמאיים אשר יבקשו לדעת מידע אודות שירותך הצבאי. הדבר נכון לדוגמא למקצוע הרפואה. ברוב המקצועות האחרים אין דרישה לכך. מבחינת מקום העבודה הרי שאינפורמציה על שירותך הצבאי יכולה לעניין או שלא לעניין בהתאם למעסיק או לעבודה עצמה. עבודות ביטחון ממשלתיות למשל דורשות שירות צבאי מלא. יכולות להיות עבודות אדמיניסטרטיביות, הגם ששייכות למוסד ציבורי, שלא ידרשו שירות מלא. למרות שנוטים לחשוב כי השירות הצבאי לא 'משחק' במגזר הפרטי, הרי שמעסיקים רבים דווקא מעוניינים לדעת האם והיכן שירתת בצבא. אין הדבר כמובן אומר כי זה הפרמטר אשר יכריע אם תתקבל. חשוב לציין בהקשר זה כי בתעודת השחרור מופיע פרופיל רפואי 21, ולא מצויין כי הרקע הוא נפשי. מידע זה הינו סודי רפואי והצבא אינו רשאי לשתף בו אלא בהוראת שופט ותחת נסיבות מצדיקות.


לפני הכל חשוב לי לספר לך שחיילים וחיילות רבים מפחדים להחזיק נשק, ומטעמים מובנים לגמרי. יתרה מכך, הפחד מהנשק מבטא את ההכרה בסכנה שבנשק ואת האחריות שהמשתמש בו לוקח על עצמו. אשר לשאלתך, השימוש בנשק נחשב בצבא למיומנות הכרחית עבור החיילים והחיילות. על כן לא תוכלי להיות מוסמכת טירונות ללא מעבר על לימודי נשק והתנסות במטווח. יחד עם זאת מהכרותי עם בסיסי הטירונים אני יכולה לספר לך כי מפקדי הטירונות מנוסים בהדרכה על נשק המכוונת לחיילים עם חרדה מנשק. שיטת הלימוד הינה פרטנית, עם חשיפה הדרגתית למרכיבי הנשק, פירוקו והרכבתו. לבסוף ישנן אפשרויות מטווח קלות יותר- בליווי מפקד, מטווח יחיד ללא הטירונים האחרים ועוד. חשוב כי תפני בהקדם האפשרי למפקדת שלך בטירונות, תשתפי בחרדה שלך מפני הנשק ותבקשי ליווי פרטני בנושא. בהצלחה!


שלום מאיר. פצעים בפנים הינה תופעה מוכרת בקרב חיילים בצבא. זהו שילוב של תהליכים הורמונליים שממשיכים להתרחש סביב ההתבגרות, יחד עם חשיפה ללכלוך, תזונה שאין רגילים לה וגם כמובן מצבים נפשיים של מתח המשפיעים על עור הפנים. אולם, לצערי קב'ן אינו רשאי לפטור חייל מגילוח על רקע נפשי. המוסמך היחידי לכך בצבא הינו רופא עור וגם זאת רק עם סיבה רפואית (מחלת עור כלשהי) ולא סיבה קוסמטית. אני ממליצה לך לפנות לרופא עור כדי לבדוק אפשרויות של טיפול בפצעים המטרידים.


שלום שי. בשאלתך לא ציינת מדוע אתה מנסה לפגוש בקב'ן זמן רב כל כך? האם אכן זוהי בעיה שיכולה להמתין או שאולי כדאי במקביל לפנות לגורמים נוספים כדי לסייע לך? לגבי שאלתך- פגישה עם קב'ן הינה זכותך כחייל בצה'ל כחלק משירותי הרפואה הקיימים עבורך. על כן אחריות המפקד הינה לתאם את התור עבורך, כפי שפעלת. היות וישנם מאפיינים שירות השונים במהותם זה מזה (יחידות פתוחות או סגורות, במרכז או בקצות הארץ וכו') ישנה גם זמינות שונה של קב'ן לכל יחידות. על כן אין פרק זמן מוחלט בו מחוייבים לאפשר לך לראות קב'ן. המלצתי לך הינה להתעקש מול מפקדך על קביעת פגישה בפרק זמן סביר (לא יותר מחודש) ובמידה והבעיה נמשכת לפנות למפקד בכיר יותר ביחידה.