על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

את מעלה התלבטות גדולה ביותר.. וזו שאלה עקרונית הקשורה בתפקיד ההורי- מתי אנחנו כהורים צריכים לאפשר לילדינו לבחור את בחירותיהם, לקבל החלטות ולהתמודד עם המציאות שתבוא בעקבות כן, ומתי עלינו להכווין, לגונן, לשמור מפני כאבים גדולים וצרות גדולות? אני סבורה שדרך האמצע (האהובה עליי בדרך כלל) היא זו שמוצאת את האיזון בין שני הכיוונים הללו. כלומר, בעיני מה שחשוב הוא קיומו של דיאלוג פתוח ובוגר עם בנך, כזה שמסיע לו למפות ביחד איתך את הכוחות והמשאבים שברשותו אל מול האתגר שבשירות הצבאי. לשים הכל על השולחן, לרבות מאפייני המערכת הצבאית הכוללים סמכות, משמעת וגם סנקציות על הפרה של ככלי התנהגות (כמו כליאה). לדיאלוג כזה חשוב שתבואי פתוחה, בלי להחזיק עמדה ברורה לגבי מה נכון עבורו. אגב, את באמת לא יודעת במאה אחוז מה נכון עבורו. כבר נפגשתי עם אינספור חיילים שחשבו שהם לא מתאימים לשירות והם הצליחו להסתגל יפה, וההיפך. אני מאמינה שאם הוא ילמד ממך להפעיל שיקול דעת הוא יוכל לקבל החלטה ולנסות להתמיד בה. כך, גם אם יחליט להתגייס, והצבא יסכים לגייסו, ובמקרה שהדבר לא יצלח והוא יענש- אפשר יהיה להיות עימו, לתמוך ולסייע לו להתמודד עם מה שבחר. זהו שיעור חשוב להמשך החיים. בהצלחה


קראתי לעומק את השתלשלות האירועים המצערת של אירועי השירות של בנך. ללא ספק בצבא, בייחוד השירות הקרבי, נפגשים עם אתגרים מלחיצים, מפקדים מתסכלים, חברים ליחידה שאינם תמיד חברים וכהנה וכהנה.. פעמים רבות נכחתי לראות כי יש ביכולתם של אירועים מורכבים או תקופה משברית בשירות להיות דווקא מנוף להתמודדות ולהתפתחות אישית של החייל. זו אולי קלישאה אך היא נכונה- במשבר יש גם הזדמנות. אני מציעה שתחזיק את האפשרות הזו בתוכך כשאתה מתמודד עם המצוקה של בנך. נשמע שלילדך יש סביבה תומכת חשובה- קודם כל אותך, מעורב ופעיל. לאחר מכן יש לו גם איש מקצוע שאליו הוא הולך לשיחות וגם יועצת עימה נמצא בקשר טלפוני. לדעתי המטרה של כולכם הינה ללוות אותו בתהליך ולעודד אותו לפעול למען עצמו בשיקול דעת ובקבלת החלטות. כלומר, אני מציעה שאתה תתמקד בלשוחח עימו ולשמוע ממנו מה הוא חושב לעשות, מהן האפשרויות העומדות בפניו, עם מי הוא יכול לדבר וכדומה. השאר לו להתמודד בפועל עם מה שהוא צריך כשהוא בבסיס או בספינה כשאתה תומך בו מן העורף- גם אם משמעות הדבר שיחליט כי ברצונו לעזוב את הספינה. שדר לו כי אתה סומך עליו ומאמין בו ובישקול הדעת שלו. אשר לקב"ן- האפשרויות הינן רבות, אך כפי שאני מבינה את התפקיד המטרה של הקב"ן תהיה לאמוד את רמת המצוקה הנפשית של החייל, לברר עימו את המוטיבציה והכוחות שלו להמשיך בתפקידו וכן לקבל החלטה (רצוי משותפת) לגבי המשך השירות שלו.


בשאלתך לא ציינת מתי את אמורה להתגייס. אם מדובר במספר חודשים שלחי פקס מיידי ללשכת הגיוס של מקום מגורייך. בקשי להיבדק על ידם על רקע החמרה במצבך נפשי. אם הגיוס ממש תיכף אני מציעה לבקש להיבדק בבקום, ביום הגיוס. ייתכן וכדאי להיפגש עם גורם מקצועי אזרחי לפני הגיוס שיחווה דעתו וינסה לסייע לך. במידה ויש ברשותך חוות דעת של גורם מקצועי זה חשוב מאד כי תצרפי אותה לבקשתך להיבדק. בבדיקה כאשר תתרחש בקשי להשתחרר בשל מצבך הנפשי.


בשאלתך לא ציינת מתי את אמורה להתגייס. אם מדובר במספר חודשים שלחי פקס מיידי ללשכת הגיוס של מקום מגורייך. בקשי להיבדק על ידם על רקע החמרה במצבך נפשי. אם הגיוס ממש תיכף אני מציעה לבקש להיבדק בבקום, ביום הגיוס. ייתכן וכדאי להיפגש עם גורם מקצועי אזרחי לפני הגיוס שיחווה דעתו וינסה לסייע לך. במידה ויש ברשותך חוות דעת של גורם מקצועי זה חשוב מאד כי תצרפי אותה לבקשתך להיבדק. בבדיקה כאשר תתרחש בקשי להשתחרר בשל מצבך הנפשי.



שלום' חשוב לפתוח ולומר כי מבחינת הצבא יש חובה לדווח על טיפול תרופתי ומצב נפשי (גם כדי לקבל הכרה ביטוחית וגם כדי לקבל את התרופות- במהלך השירות מהצבא ולא לקנות פרטי). אין הכרח שירד פרופיל, הפרופיל תואם את המצב הנפשי ולא את התרופות אך יתכן ויהיו מגבלות.


לצערי אין לי תשובה ברורה וחד משמעית עבורך. המצב שלך ושלה מורכב. בכל מקרה מצב של עריקות הוא בעיה וצריך להסדיר אותו. יש קבן לכל יחידה וגם בכלא. ניתן לנסות ולהשתחרר מהצבא על רקע אי התאמה לשירות.


לצערי אין לי תשובה ברורה וחד משמעית עבורך. המצב שלך ושלה מורכב. בכל מקרה מצב של עריקות הוא בעיה וצריך להסדיר אותו. יש קבן לכל יחידה וגם בכלא. ניתן לנסות ולהשתחרר מהצבא על רקע אי התאמה לשירות.



הטירונות במחווה אלון מיועדת לחיילים עם פרופיל נפשי, זאת על מנת להקל עליהם את הליך ההסתגלות. אין מדובר בקורסים או בטירונויות אחרות של מחווה אלון המיועדות לאוכלוסיות עם קשיים אחרים (התנהגותיים למשל). ישנה גם אפשרות לטירונות בבסיס אחר. נסי לפנות ללשכת הגיוס שלך עם בקשה זו.


לא ברור לי מה אתה חושש שיפגע בשיבוץ של ילדיך בצבא- האם אתה חושש שהצבא יחבר בין עברך הצבאי לבין עתידם של הילדים ? או שמא אתה חושש שהעמדה האישית שלך יכולה להשפיע על האופן בו הם ישובצו? אומר לך די בבטחה כי מבחינת הצבא אין קשר בין השירות שלך והשירות של ילדיך. מה שאולי משמעותי לבדוק זו העמדה שלך כלפי השירות שלך ושלהם, ולנסות לא לתת למה שאתה עברת בצבא להשפיע על מה שהם יעשו או ירצו.


נשמע לי שעברת דרך מאד משמעותית עם עצמך קודם כל, וגם מול רשויות הצבא, כך שכעת את מגדירה את עצמך כמישהי שהחלימה ושבה לתפקוד מלא. במובן זה אין ספק שניצחת את המלחמה הכי חשובה. הצבא נוקט בעמדה זהירה מאד בנושא הפרעות אכילה, בייחוד אנורקסיה, ובוודאי תסכימי עימי שיש בכך מידה של צדק. המרחק מן הבית, התזונה בצבא שאינה תואמת את צרכי הפרט במדויק, הסטרסים הזמינים- כל אלו הינם מתכון לא פשוט להיווצרות או להחרפה של הפרעות אכילה בקרב חיילים וחיילות בצבא. איני בטוחה שלא תוכלי למצוא חוות דעת בעניינך שתוכל לתמוך במצבך הנפשי כיום, אולי אפילו מהמסגרת האשפוזית או אפילו מעקב כלשהו.. אני מודה כי יקשה עלייך לבטל את הקה"ס כליל על סמך תפקודך בלבד, ללא מבט מקצועי של איש בריאות נפש שמכיר אותך. ואולם, הדרך הנוספת יכולה להיות תוך כדי שירות. חיילים מצליחים פעמים רבות לבטל את הקה"ס במהלך השירות הצבאי לאחר שהם מוכיחים הסתגלות טובה לצבא ומציגים חוות דעת מפקדים וקב"ן. כמובן שמשמעות הדבר היא לקבל תפקיד, להתגייס ורק אז לבקש לטפל בקה"ס. בהצלחה