על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

על פניו לאור הנתונים שתיארת איני רואה מניעה מהתמודדות על משרה ממשלתית. כפי הידוע לי בנושא תחקירים בטחוניים הרי שנטילת תרופות לתקופה מסויימת לכשעצמה אינה פוסלת על הסף ממשרה כזו או אחרת. מה שקובע הינו מצבך הנפשי והטיפול הפסיכולוגי. תוכלי לצרף חוות דעת שתתמוך בכך מן המטפלת שלך אם תדרשי לצעד שכזה.


קה״ס לא אמור לפגוע בסוג התפקיד אלא קובע את מסגרת תנאי השירות המתאימים וזה ההבדל העיקרי בין קה״ס לפרופיל. אולם עניין הקצונה שונה כאשר לא ניתן לצאת לקורס קצינים עם קה״ס. ישנו תהליך של ביטול הקהס בהתאם למצב הנפשי




אני מבינה שעדיין בנך אינו מגוייס. אם ישנה אינפורמציה משמעותית חדשה שיכולה לשפוך אור על חוות דעתו של הבודק בלשכ"ג או אם יש בידיכם חוות דעת אזרחית התומכת בשירות קרבי יש מקום לנסות ולערער עוד לפני הגיוס. אפשרות אחרת, שמתרחשת לא אחת, הינה לבטל את הקה"ס במהלך השירות תחת הוכחה של יכולות ותפקוד תקין, התנסות בשמירות (אבטחת יישובים) והמלצה של גורם פיקודי. גם זאת לאחר בדיקה של גורם ברה"ני צבאי שיתרשם כי את הקה"ס ניתן לבטל ולאחר מספר חודשי שירות. יש להניח כי בעיתוי כזה יהיה גם צורך לבקש לעבור ליחידה לוחמת.


מבחינה עקרונית ניתן לקבל פטור משירות צבאי על בסיס קשיים ובעיות חריגות בתחום הנפשי. יחד עם זאת, נשמע שאתה מעלה קונפליקטים משמעותיים, שיש בהם כל מיני צדדים ולא משהו חד משמעי. אתה מספר על סבל נפשי רב, עליו אינך מדבר עם אחרים (מדוע, אגב?) ויחד עם זאת גם מספר שטוב לך בצבא. אני מציעה לנסות ולברר את הסוגיה לעומק לפני שאתה רץ לשחרר את עצמך. פנה לקב"ן היחידה ושתף במצוקות ובקשיים שלך.



ככלל, עד כה לצבא אין גישה ישירה לתיקי המטופלים בביה"ח הפסיכיאטרים ובתי החולים לא מעבירים לצבא מידע ביוזמתם. ייתכן ורופא המשפחה כותב או יודע על כך ואם יידרש על ידי המתגייס למלא מסמכים אודותיו הוא ירשום זאת. בית משפט רשאי לחייב את בית החולים להעביר מידע במקרים בהם מוצא לנכון. מציאות זו עתידה להשתנות ביולי 2015 בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש. משמעות רפורמה זו הינה העברת האחריות לטיפול בבריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים. במצב שכזה מטופלים שיטופלו בבתי החולים הפסיכיאטרים הקופה שלהם היא המבטחת והמשלמת על כך, ולכן כאשר רופא המשפחה ימלא הצהרת בריאות למועמד הוא יידע על הביקור בבית החולים הפסיכיאטרי. לגבי הורדת פרופיל- אין תשובה אחת לשאלה זו, מאד תלוי על מה הטיפול, כלומר שהפרופיל ניתן על הבעיה הנפשית ולא משום המקום שבו הנער מטופל בה.



אין ספק שהדבר הנכון לעשות הוא לשלוח את החומר האיבחוני ללשכת הגיוס. קשה לדעת מה יהיה הצפי, וחשוב לי לומר כי אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על כך הוא הגישה ומידת המוטיבציה של המלש"ב להתגייס (וכמובן מצבו הנפשי, רמת התפקוד, התרשמות הבודק וכדומה). ההחלטה על פטור לא תינתן על ידי המסמכים בלבד אלא שהוא יזומן למדור בריאות הנפש בלשכת הגיוס, ייפגש עם קב"ן ופסיכיאטר, כאשר האחרון יקבל את ההחלטה לגבי פרופיל או מתן פטור. לאחר מכן יש לעבור וועדה רפואית (אם על מנת לקבל פטור או פרופיל נפשי) ומשם בהתאם להמלצות- או לשחרור או לגיוס.


לצבא יש קריטריונים סביב משך הזמן החולף הנדרש, ללא אפיזודה פסיכוטית, שלאחריו ניתן לשוב ולשרת בצבא. הדבר תלויגם באבחנה וגם בהתרשמות של הבודק הצבאי, קרי, הפסיכיאטר הצבאי. על כן המלצתי היא לפנות בכל מקרה בבקשה להיבדק ולקבל פרטים והסברים מדוייקים לגבי הפנייה הספציפית. חשוב לזכור שקיימת בכל מקרה גם אפשרות להתנדבות שגם אותה רצוי לבדוק.


הי, אני שמחה בשבילך שהמצב השתפר, הן מבחינה רגשית והן מבחינה תפקודית. הצבא מפעיל מערכת רחבה של שיקולים הקשורים בין היתר בחייל, במטרות הצבא ובמאפייני המערכת הצבאית- ועל פיהם מתאים את השיבוץ לחייליו. חלק משיקולים אלו הינו המצב הנפשי של החייל- טרום הגיוס וגם לאחריו. השירות הקרבי מכיל התמודדויות ואתגרים מורכבים מאד- ברמה הפיזית, המנטלית והחברתית. הצבא לכן מבקש להכיר החייל וההתמודדויות שלו על מנת לבדוק את ההתאמה לשירות הקרבי. כלומר, נטילת כדורים לכשעצמה אינה הבעיה אלא הקשיים העומדים מאחוריה. אני מציעה לאפשר לצבא להכיר את האינפורמציה אודותיך- ניתן ורצוי לצרף חוו"ד ממטפל, ואם הוא חווה שיפור זה ויכול להעיד עליו- מה טוב.