הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

בשאלתך חסרה אינפורמציה רבה בנוגע לטיבם של הקשיים בהסתגלות לצבא, כמו גם לעוצמה של קשיים אלו.. קשיי הסתגלות מוכרים ולגיטימיים כחלק מהכניסה של החייל למערכת הצבאית. יחד עם זאת כאשר הם נמשכים זמן רב מדיי או שעוצמת הסימפטומים גבוהה מדיי אז יש מקום לחשיבה ולהערכה של המצוקה והקשיים. חשיבות רבה ישנה למידת ההתאמה של הסימפטומים למה שידוע ומוכר מן הילד- האם בעבר הגיב באופן דומה אל מול קשיים בחייו? עד כמה חריגות הן התגובות כיום? אשר לעמדתכם, הרי שזו תמיד שאלה מורכבת.. האם לתמוך בו בכל מחיר ולגבות את צעדיו? האם להישאר נאמנים לערכים ולציפיות שלכם ממנו? האם ישנה דרך ביניים? לטעמי כן. באופן כללי אני חושבת שעליכם לשמור איתו על ערוץ תקשורת פתוח ולתת תחושה שאתם מוכנים לתת מקום לקשיים שלו בלי לשפוט אותו על כך. אם תמהרו עם ה"אני מאמין" שלכם אתם עלולים לפספס אותו. התמיכה והקבלה הן הבסיס לדעתי לדיאלוג. עם זאת, יש לדעתי הרבה מקום לחיזוק ולעידוד שלכם את הכוחות שלו. ספרו לו כמה אתם סומכים עליו ומאמינים בו, נסו להראות לו את הכוחות שלו שבוודאי אינו נמצא עימם בקשר. התעקשו עליו אך ממקום אמפטי ולא רק ממקום דורש. בכל מקרה נראה לי נכון להציע לו לפנות לקב"ן או לגורם טיפולי אחר כדי לדבר על קשייו, ולבצע הערכה של מצבו הנפשי .


מה שמשמעותי הינו להבין מה היה המצב הנפשי שלך שהצריך לקיחת תרופות נוגדות דיכאון ומהו מצבך הנפשי הנוכחי. האם היו מטפלים בתמונה והאם יש כעת? בעיקרון מסלול הקבלה לקרבי אחיד לכולם, וחשוב לעדכן את הצבא בקשיי העבר יחד עם הוכחה על תפקוד תקין בהווה (למשל בלימודים, בחברה, או אם יש חוות דעת עדכנית של מטפל בעניין זה כדאי לצרף). בהצלחה.


שלום לך, את מתארת מצב נפשי ופיזי לא פשוט כלל, והעירנות שאת מגלה כלפי עצמך והצורך במציאת פתרון הינה חשובה ביותר. אני מציעה לפנות בדחיפות לרופא היחידה, לספר על הסימפטומים המטרידים ולברר האם יש לעשות בדיקות רפואיות מסויימות. גם אם השערתך כי מדובר במצב נפשי יש לשלול לפני כן בעיה רפואית כלשהי (ולעיתים יש שילוב בין השניים). על פניו הסימפטומים שאת מתארת מתאימים בהחלט לתגובות פיזיולוגיות של חרדה. על כן מציעה במקביל לפנות דרך המפקד לקב"ן היחידה, זוהי זכותך כחיילת ועל המפקד לאפשר זאת. הפנייה לקב"ן מטרתה לאבחן ביחד איתך את המצב ולאור זאת לחשוב על דרכי הפתרון הנכונות, בין היתר גם את האפשרות לעבור לבסיס פתוח. בהצלחה


משאלתך לא ברור מהו טיב המצוקה של אחיך, האם הוא קשור לשירות הצבאי וכן מהי עמדתו ורצונו שלו ביחס להמשך השירות ביחידה ובתפקיד. באופן כללי אומר כי הוא רשאי ואף רצוי כי יפנה לקב"ן יחידתו, בראש ובראשונה על מנת לשתף בקשייו ולחשוב ביחד על דרכי פתרון. ייתכן וישנן אפשרויות נוספות שכדאי לשקול אותן לפני שחרור על פרופיל נפשי מהצבא. אשר לשחרור, ישנה האפשרות להתחיל בהליך הערכה של התאמתו לשירות צבאי וקיימת אפשרות כי יקבל המלצה לשחרור על פרופיל נפשי. במידה והוא כבר בתקופת שירות הקבע שלו הרי שפרופיל נפשי 21 אינו משחרר אוטומטית מן הצבא אלא שמדובר בהמלצה של גורמי בריאות נפש לצבא.


על הטיפול ההומאופטי אין צורך לדווח, אם כי יש לשקול דיווח על מצבו הנפשי. איני יודעת באיזו רמת חרדה מדובר ועד כמה המצוקה וכן הפגיעה בתפקוד הן גבוהות. ניתן להמשיך בטיפול שכזה לאורך השירות אולם הצבא לא יממן טיפול זה.


מתיאורך ניכר כי האירוע שעברת הותיר חותם טראומטי בנפש, המשפיע על התפקוד ועל מצב הרוח. התגובות שתיארת מאז הפגיעה ברכב הינן נורמליות לחלוטין ותואמות את מה שארע. יחד עם זאת, על מנת שלא תתפתח תגובה מתמשכת לאירוע שעברת חשוב מאד לטפל בכך. ישנן שיטות ממוקדות לאירועים טראומטיים והרשי לי לציין כי מימד הזמן הוא משמעותי ביותר. התיאוריה מציעה לעבד ולטפל באירוע מסוג זה בטווח של כ-3 חודשים. ישנן שיטות שונות לטיפול ממוקד טראומה, כאשר אנשי בריאות נפש רבים בצבא מוכשרים לכך (בגלל שבצבא יש היתכנות גבוהה לחשיפה לאירועים מסוג זה). במידה ואת בקבע ראשוני הכתובת שלך הינו קב"ן היחידה. במידה ואת בקבע מובהק הכתובת שלך הינה מכון הקבע הנמצא במתקן אזרחי בגני יהודה. אשר למפקד ולתפקיד- נשמע שאת מתקשה ביותר במצב הנוכחי לתפקד בבסיס. הגם שאיני בטוחה שמבחינה נפשית נכון שתעברי לבסיס אחר הרי שחייבת להינתן לך ההזדמנות לבחון את הסוגיה הזו עם איש מקצוע. ללא טיפול או התייחסות אפשר בהחלט להבין מדוע הקושי שלך לתפקד בירושלים נשמר. לגבי מעבר בסיס- קב"ן בהחלט יכול להמליץ על מעבר ליחידה פתוחה אם זו אכן המסקנה הנכונה עבורך. בהצלחה.


ובכן, ישנם מספר ערוצים לשחרור מן הצבא, איני בטוחה שיש מי שעונה על כוונתך במדויק... השירות הלאומי נועד למי שמסיבות מוגדרות אינו יכול או מתאים לשרת במסגרת הצבאית. הסיבות לכך יכולות להיות רפואיות, נפשיות, סוציואקונומיות חריגות, התנהגותיות (הכוונה לעבריינות או שימוש בסמים) או משיקולי דת ומצפון. לא הבנתי מדברייך מדוע אינך רוצה לתרום למדינה באמצעות השירות הצבאי. אם מדובר בהעדפה בלבד איני יודעת כיצד תוכלי לעשות כן (למרות שישנם מחזורי גיוס גדולים שבהם קל יותר לעבור לשירות לאומי).


חשוב שתדע שכאשר מדובר באיש קבע הרי שלא בהכרח הפרופיל (21 נפשי) משחרר מן השירות הצבאי. צריך בנוסף לפרופיל גם המלצה לשחרור. אם עדיין אינך בקבע כדאי להתחיל את התהליך כמה שיותר מוקדם. בכל מקרה יש לפנות לקב"ן לשם הערכת המצב הנפשי והתאמה לשירות. אציין כי אתה בהחלט יכול להיות איש קבע בצבא אשר נמצא בטיפול נפשי, לרבות טיפול תרופתי.


בנוגע לשירות הצבאי-הרי שהמצב הנפשי שתיארת בהחלט עלול לפגוע בתפקודך בשירות ואולי גם למנוע את גיוסך. אם אני מבינה נכון משאלתך את אינך מעוניינת להתגייס מסיבות שונות. על מנת לאפשר לצבא לברר את התאמתך לשירות צבאי עלייך לפנות במכתב ללשכת הגיוס ולבקש להיבדק על ידי גורם בריאות נפש של הצבא (קב"ן בלשכת הגיוס). במידה ואת מטופלת ע"י גורם טיפולי כלשהו חשוב לצרף חוות דעתו על מצבך הנפשי. את תזומני לבדיקה בלשכת הגיוס ותעברי תהליך של בירור בריאות הנפש, בסופו יוחלט אם תגוייסי לצבא או לא. הרשי לי לומר לך שאם החרדות קיימות בעוד תחומים בחיים ומפריעות לך לנהל את חייך באופן נורמלי ותקין אמליץ לך לפנות לטיפול נפשי כלשהו על מנת להתמודד עימן.


אני שמחה לשמוע כי אינך בדכאון או במצוקה חריפה אחרת... בהחלט יש מקום לפנות לקב"ן לשם ייעוץ ספציפי. זוהי זכותך כחייל, וחלה על פגישה זו סודיות רפואית. אם תתבקש לפנות דרך מפקדך תוכל לומר לו באופן כללי כי אתה רוצה לפנות ואינך נדרש לתאר על מה ומדוע.


הי רון, לא ברור לי למה קיבלת קה"ס כזה לפני השחרור, בעיקר משום שאין לו כמעט משמעות על תנאי השירות ולא על יציאה לקורסים. הסעיף הזה לכן לא נושא משמעות לאחר השחרור, ולא מופיע בתעודה. הסיווג הביטחוני קשור בהיבט של בריאות הנפש במצבך הנפשי כפי שייבדק במשרד הביטחון, אם כי אני מניחה שיבררו מולך מדוע קיבלת קה"ס. דרך אגב, אפשר לבקש לבטל/ להוריד קה"ס , רצוי כמה שיותר מוקדם (לאחר השחרור לא תוכל לעשות זאת). את התיק הרפואי זכותך לראות משום שאתה המטופל. הדרך היא לפנות לקב"ן ולבקש שידפיסו לך. לא תוכל לעשות זאת בדרך עקיפה של טלפון או מיילים.


קודם כל חשוב מאד שהבחנת שהבעיה אינה פעוטה, ויש לה השלכה משמעותית על החיים שלך ועל התפקוד. נכון הוא שבצבא זה יותר קשה בגלל חדר האוכל והתנאים, אולם זוהי תופעה נפשית שיש לה נטייה להיות מטרידה לאורך זמן ואף עלולה לעבור תהליך של הכללה לתחומים אחרים. אין תשובה חד משמעית לגבי השתתפות בקורסים במודיעין סביב ההתמודדות שלך. זה תלוי בחומרת הפגיעה בתפקוד, במצבך הנפשי וגם בתפיסתך את המצב. בעיקרון ניתן להתאים פרופיל נפשי לעניין זה, שמטרתו בעיקר לאפשר לחייל תנאי שירות מוקלים. לפני שאתה תוהה מה יגיד הקב"ן על העניין בדוק עם עצמך- האם אתה חושב שתוכל לעבור את הקורס עם הקשיים הללו? האם תצליח לאכול, להתקלח ולישון במהלך הקורס? אם אתה נחוש שניתן לעשות כן אז כדאי שתעביר רושם זה על הקב"ן, יש משמעות רבה לתפיסה שלך את הדברים. בקש עזרה בתחום הנפשי. המקור לתופעות שתיארת הוא חרדה, יש לברר מה מקורה ולצמצם אותה כדי שיהיה לך החופש לעשות כל שברצונך.