על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

מתן פרופיל נפשי אינו בהכרח פרופיל המשחרר שירות צבאי (21). ישנם פרופילים נפשיים שעימם משרתים בצבא עם התאמות שונות שמבטאות את יכולותיו של המתגייס. איני יודעת האם ייקבע לה פרופיל ואיזה. מומלץ שגורמי הטיפול בה יהיו חלק מהתהליך של הגיוס והבחינה של התאמתה לשירות.


מדברייך עולה מה שקורה פעמים רבות כאשר חשים במתח או בלחץ נפשי- מתרחשת עלייה או החרפה בסימפטומים קיימים ודפוסים שמלווים אותנו. רוצה לומר שניכר כי עלייה ברמת המתח והלחץ שלך מובילה לסימפטומים סביב האכילה. כשם שיש תקופות של החרפה הרי שגם תקופות של רגיעה והחלמה מתרחשות, וצריך לראות מה יכול לסייע לך כעת להרגיש טוב יותר. כלומר, לטפל בעצמך. תרופות פסיכיאטריות נוגדות דכאון יכולות להפחית ממידת הלחץ או המועקה אולם ההמלצה היא בכל מקרה להיות בטיפול נפשי שבו תדברי על הלחץ שאת חווה, תביני את המקורות שלו ותוכלי לנסות ולחשוב כיצד להתמודד באופן אפקטיבי עם מערכת הלחצים שלך. לגבי המשך השירות- אם חשוב לך מאד להמשיך בתפקיד הנוכחי אזי חשוב מאד שתשכנעי בכך את הקב"ן או הפסיכיאטר. הראי נכונות לטיפול ולעבודה על מצבך הנפשי תוך שאת ממשיכה בתפקיד. עלייך להבין שישנה גם מידה של אחריות לבריאותך הנפשית החונה אצל הצבא ולא רק עלייך ולכן אולי כדאי לפנות לטיפול אצל הקב"ן יחד עם המוטיבציה להמשיך ולהתמודד.


קודם כל חשוב לומר שאין כל סיבה שבנך לא ימשיך את שירותו כחייל בצבא. פעמים רבות עולות בעיות רפואיות אשר פוגמות ביכולת החייל לעמוד במשימות שלו כלוחם יחד עם חבריו ליחידה והדבר משפיע מאד על המוטיבציה והכוחות להמשיך בשירות הקרבי. נפוצה מאד הפנייה של חיילים למספר גורמי פרט, כלומר, רופא/קב"ן/ת"ש במקביל.. בדר"כ אין עם זה בעיה אבל לכל ערוץ יש משמעויות שונות.. פרופיל רפואי אינו פרופיל נפשי וכד'. אני מבינה שהדברים לא מתרחשים בקצב הרצוי ולכן מידת הלחץ עולה. אני מציעה לעבוד איתו בעיקר על זה- איך להיות סבלני, להמתין שעניינו ידון ובינתיים לעשות מה שהוא יכול ולהשתדל לסבול כמה שפחות. הפנייה לקב"ן משקפת כנאמר לא רק את רצונו לנסות כל מה שאפשר אלא מצוקה אמיתית שייתכן ויקבל עבורה מענה כלשהו מאיש מקצוע.


אין הדבר מחייב אך ייתכן ולטיפול התרופתי תהיה השפעה על השירות הקרבי. הטיפול התרופתי למעשה מסייע להפחתת תחושת החרדה אך אין הדבר אומר שחרדה אינה קיימת עוד..תפקוד מצויין הוא מצויין ראשית כל, וגם יכול לסייע להתרשמות ממצבך הנפשי הנוכחי. אם יש חוו"ד של מטפל כדאי להוסיפה.


לצערי אין לי אפשרות לנבא בדיוק את הפרופיל שאחותך תקבל. מגורים בפנימייה לא משפיעים על פרופיל נפשי. ניסיון האובדנות (איני יודעת מה חומרתו וכד, בת כמה אחותך.. מתי הגיוס) יכול שיהיה לו משקל כלשהו על אופי השירות הצבאי המתאים לה אך לא בהכרח. מאד תלוי מהו מצבה הנפשי כיום, האם היתה או נמצאת בטיפול וכד'


קשה לקבוע בוודאות כיצד יתייחסו בצבא ובשלכת הגיוס לאבחנה שלך אולם סביר שתהיה לכך השפעה מסוימת וירצו להעריך את התאמתך למאפייני שירות כאלו ואחרים. לא ברורה לי כוונתך בשירות הכי טוב שאפשר.. מאיזו בחינה? תפקידים? כמו כן, לא ציינת מהו מצבך הנפשי כיום והאם אתה עדיין סובל מתסמינים פוסט טראומטיים כלשהם. במידה ואתה סבור כי מצבך הנפשי תקין וטוב, ובכל מקרה כדאי, נסה להגיע ללשכ"ג עם חוו"ד מהמטפל שלך.



שאלה ראשונה באופן עקרוני הפסיכיאטר הצבאי יכול להמליץ על פרופיל 21 בניגוד לרצונך אולם זאת במקרים מסויימים כאשר יש התרשמות מסיכון ממשי לעצמך או לאחרים. לגבי הטירונות- זוהי החלטה פיקודית ולא של קב"נים, והיא תלויה במידת ההפסד של השיעורים וחיוניותם להכשרתך. שאלה שניה הי, איני יודעת מה כוונתך בשירות הכי טוב שאפשר או מהו תפקיד טוב מבחינתך.. אולם הפרופיל או סימון אחר שתקבל בלשכת הגיוס קשור באופן הדוק לרמת התפקוד שלך כיום, להתמודדות העכשווית שלך עם הטראומה וכן לקיומו או היעדרו של טיפול. אני ממליצה כי במידה וקיים גורם טיפולי המכיר אותך תצרף חוות דעתו כאשר אתה ניגש למפגש עם גורם בריאות הנפש בצבא.


ראשית אני סבורה כי חשוב לעדכן את הצבא בפרטים אלו. פעמים רבות הגיוס מהווה גורם סטרס משמעותי עבור החייל ועל מנת שמערכת בריאות הנפש בצבא תוכל לסייע ובאופן מיידי חשוב שהאינפורמציה תוכר. יחד עם זאת אני ממליצה לצרף לאינפורמציה חוות דעת פסיכיאטרית טובה, המגבה את היות המצב הנפשי הקודם אפיזודה חולפת, ותיאור של תפקוד תקין וכוחות. ישנה אפשרות בהחלט להתגייס לאחר אירוע של משבר, ייתכן ויהיה מעקב כלשהו אודותיה על ידי גורם בריאות נפש בצבא.




ראשית, מאחלת לביתך בריאות נפשית וגופנית טובה. שנית, לא ציינת מה המטרה בפנייתה של ביתך לקבנית? האם רוצה היא בשחרור מהצבא? איני יודעת לנבא מה היו תוצאות הפגישה ביניהן. בכל מקרה ניתן לבקש לשוחח או להגיע לפגישה עם הקבנית, כמובן בתיאום מראש דרך המפקדים