על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

אני מבינה שעדיין בנך אינו מגוייס. אם ישנה אינפורמציה משמעותית חדשה שיכולה לשפוך אור על חוות דעתו של הבודק בלשכ"ג או אם יש בידיכם חוות דעת אזרחית התומכת בשירות קרבי יש מקום לנסות ולערער עוד לפני הגיוס. אפשרות אחרת, שמתרחשת לא אחת, הינה לבטל את הקה"ס במהלך השירות תחת הוכחה של יכולות ותפקוד תקין, התנסות בשמירות (אבטחת יישובים) והמלצה של גורם פיקודי. גם זאת לאחר בדיקה של גורם ברה"ני צבאי שיתרשם כי את הקה"ס ניתן לבטל ולאחר מספר חודשי שירות. יש להניח כי בעיתוי כזה יהיה גם צורך לבקש לעבור ליחידה לוחמת.


מבחינה עקרונית ניתן לקבל פטור משירות צבאי על בסיס קשיים ובעיות חריגות בתחום הנפשי. יחד עם זאת, נשמע שאתה מעלה קונפליקטים משמעותיים, שיש בהם כל מיני צדדים ולא משהו חד משמעי. אתה מספר על סבל נפשי רב, עליו אינך מדבר עם אחרים (מדוע, אגב?) ויחד עם זאת גם מספר שטוב לך בצבא. אני מציעה לנסות ולברר את הסוגיה לעומק לפני שאתה רץ לשחרר את עצמך. פנה לקב"ן היחידה ושתף במצוקות ובקשיים שלך.



ככלל, עד כה לצבא אין גישה ישירה לתיקי המטופלים בביה"ח הפסיכיאטרים ובתי החולים לא מעבירים לצבא מידע ביוזמתם. ייתכן ורופא המשפחה כותב או יודע על כך ואם יידרש על ידי המתגייס למלא מסמכים אודותיו הוא ירשום זאת. בית משפט רשאי לחייב את בית החולים להעביר מידע במקרים בהם מוצא לנכון. מציאות זו עתידה להשתנות ביולי 2015 בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש. משמעות רפורמה זו הינה העברת האחריות לטיפול בבריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים. במצב שכזה מטופלים שיטופלו בבתי החולים הפסיכיאטרים הקופה שלהם היא המבטחת והמשלמת על כך, ולכן כאשר רופא המשפחה ימלא הצהרת בריאות למועמד הוא יידע על הביקור בבית החולים הפסיכיאטרי. לגבי הורדת פרופיל- אין תשובה אחת לשאלה זו, מאד תלוי על מה הטיפול, כלומר שהפרופיל ניתן על הבעיה הנפשית ולא משום המקום שבו הנער מטופל בה.



אין ספק שהדבר הנכון לעשות הוא לשלוח את החומר האיבחוני ללשכת הגיוס. קשה לדעת מה יהיה הצפי, וחשוב לי לומר כי אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על כך הוא הגישה ומידת המוטיבציה של המלש"ב להתגייס (וכמובן מצבו הנפשי, רמת התפקוד, התרשמות הבודק וכדומה). ההחלטה על פטור לא תינתן על ידי המסמכים בלבד אלא שהוא יזומן למדור בריאות הנפש בלשכת הגיוס, ייפגש עם קב"ן ופסיכיאטר, כאשר האחרון יקבל את ההחלטה לגבי פרופיל או מתן פטור. לאחר מכן יש לעבור וועדה רפואית (אם על מנת לקבל פטור או פרופיל נפשי) ומשם בהתאם להמלצות- או לשחרור או לגיוס.


לצבא יש קריטריונים סביב משך הזמן החולף הנדרש, ללא אפיזודה פסיכוטית, שלאחריו ניתן לשוב ולשרת בצבא. הדבר תלויגם באבחנה וגם בהתרשמות של הבודק הצבאי, קרי, הפסיכיאטר הצבאי. על כן המלצתי היא לפנות בכל מקרה בבקשה להיבדק ולקבל פרטים והסברים מדוייקים לגבי הפנייה הספציפית. חשוב לזכור שקיימת בכל מקרה גם אפשרות להתנדבות שגם אותה רצוי לבדוק.


הי, אני שמחה בשבילך שהמצב השתפר, הן מבחינה רגשית והן מבחינה תפקודית. הצבא מפעיל מערכת רחבה של שיקולים הקשורים בין היתר בחייל, במטרות הצבא ובמאפייני המערכת הצבאית- ועל פיהם מתאים את השיבוץ לחייליו. חלק משיקולים אלו הינו המצב הנפשי של החייל- טרום הגיוס וגם לאחריו. השירות הקרבי מכיל התמודדויות ואתגרים מורכבים מאד- ברמה הפיזית, המנטלית והחברתית. הצבא לכן מבקש להכיר החייל וההתמודדויות שלו על מנת לבדוק את ההתאמה לשירות הקרבי. כלומר, נטילת כדורים לכשעצמה אינה הבעיה אלא הקשיים העומדים מאחוריה. אני מציעה לאפשר לצבא להכיר את האינפורמציה אודותיך- ניתן ורצוי לצרף חוו"ד ממטפל, ואם הוא חווה שיפור זה ויכול להעיד עליו- מה טוב.


את מעלה התלבטות גדולה ביותר.. וזו שאלה עקרונית הקשורה בתפקיד ההורי- מתי אנחנו כהורים צריכים לאפשר לילדינו לבחור את בחירותיהם, לקבל החלטות ולהתמודד עם המציאות שתבוא בעקבות כן, ומתי עלינו להכווין, לגונן, לשמור מפני כאבים גדולים וצרות גדולות? אני סבורה שדרך האמצע (האהובה עליי בדרך כלל) היא זו שמוצאת את האיזון בין שני הכיוונים הללו. כלומר, בעיני מה שחשוב הוא קיומו של דיאלוג פתוח ובוגר עם בנך, כזה שמסיע לו למפות ביחד איתך את הכוחות והמשאבים שברשותו אל מול האתגר שבשירות הצבאי. לשים הכל על השולחן, לרבות מאפייני המערכת הצבאית הכוללים סמכות, משמעת וגם סנקציות על הפרה של ככלי התנהגות (כמו כליאה). לדיאלוג כזה חשוב שתבואי פתוחה, בלי להחזיק עמדה ברורה לגבי מה נכון עבורו. אגב, את באמת לא יודעת במאה אחוז מה נכון עבורו. כבר נפגשתי עם אינספור חיילים שחשבו שהם לא מתאימים לשירות והם הצליחו להסתגל יפה, וההיפך. אני מאמינה שאם הוא ילמד ממך להפעיל שיקול דעת הוא יוכל לקבל החלטה ולנסות להתמיד בה. כך, גם אם יחליט להתגייס, והצבא יסכים לגייסו, ובמקרה שהדבר לא יצלח והוא יענש- אפשר יהיה להיות עימו, לתמוך ולסייע לו להתמודד עם מה שבחר. זהו שיעור חשוב להמשך החיים. בהצלחה


קראתי לעומק את השתלשלות האירועים המצערת של אירועי השירות של בנך. ללא ספק בצבא, בייחוד השירות הקרבי, נפגשים עם אתגרים מלחיצים, מפקדים מתסכלים, חברים ליחידה שאינם תמיד חברים וכהנה וכהנה.. פעמים רבות נכחתי לראות כי יש ביכולתם של אירועים מורכבים או תקופה משברית בשירות להיות דווקא מנוף להתמודדות ולהתפתחות אישית של החייל. זו אולי קלישאה אך היא נכונה- במשבר יש גם הזדמנות. אני מציעה שתחזיק את האפשרות הזו בתוכך כשאתה מתמודד עם המצוקה של בנך. נשמע שלילדך יש סביבה תומכת חשובה- קודם כל אותך, מעורב ופעיל. לאחר מכן יש לו גם איש מקצוע שאליו הוא הולך לשיחות וגם יועצת עימה נמצא בקשר טלפוני. לדעתי המטרה של כולכם הינה ללוות אותו בתהליך ולעודד אותו לפעול למען עצמו בשיקול דעת ובקבלת החלטות. כלומר, אני מציעה שאתה תתמקד בלשוחח עימו ולשמוע ממנו מה הוא חושב לעשות, מהן האפשרויות העומדות בפניו, עם מי הוא יכול לדבר וכדומה. השאר לו להתמודד בפועל עם מה שהוא צריך כשהוא בבסיס או בספינה כשאתה תומך בו מן העורף- גם אם משמעות הדבר שיחליט כי ברצונו לעזוב את הספינה. שדר לו כי אתה סומך עליו ומאמין בו ובישקול הדעת שלו. אשר לקב"ן- האפשרויות הינן רבות, אך כפי שאני מבינה את התפקיד המטרה של הקב"ן תהיה לאמוד את רמת המצוקה הנפשית של החייל, לברר עימו את המוטיבציה והכוחות שלו להמשיך בתפקידו וכן לקבל החלטה (רצוי משותפת) לגבי המשך השירות שלו.


בשאלתך לא ציינת מתי את אמורה להתגייס. אם מדובר במספר חודשים שלחי פקס מיידי ללשכת הגיוס של מקום מגורייך. בקשי להיבדק על ידם על רקע החמרה במצבך נפשי. אם הגיוס ממש תיכף אני מציעה לבקש להיבדק בבקום, ביום הגיוס. ייתכן וכדאי להיפגש עם גורם מקצועי אזרחי לפני הגיוס שיחווה דעתו וינסה לסייע לך. במידה ויש ברשותך חוות דעת של גורם מקצועי זה חשוב מאד כי תצרפי אותה לבקשתך להיבדק. בבדיקה כאשר תתרחש בקשי להשתחרר בשל מצבך הנפשי.


בשאלתך לא ציינת מתי את אמורה להתגייס. אם מדובר במספר חודשים שלחי פקס מיידי ללשכת הגיוס של מקום מגורייך. בקשי להיבדק על ידם על רקע החמרה במצבך נפשי. אם הגיוס ממש תיכף אני מציעה לבקש להיבדק בבקום, ביום הגיוס. ייתכן וכדאי להיפגש עם גורם מקצועי אזרחי לפני הגיוס שיחווה דעתו וינסה לסייע לך. במידה ויש ברשותך חוות דעת של גורם מקצועי זה חשוב מאד כי תצרפי אותה לבקשתך להיבדק. בבדיקה כאשר תתרחש בקשי להשתחרר בשל מצבך הנפשי.