הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

אין ספק שאת נמצאת בחרדה אמיתית, מצב נפשי המשפיע באופן ניכר על המחשבות, על התחושות ועל התפיסה העצמית לגבי היכולת להתמודד עם דברים. עם זאת אני מתרשמת מדברייך שלא ברור שהפיתרון הוא שחרור מוחלט מהצבא. פעמים רבות מאד חיילים עוברים את השלב הראשון של הגיוס לצבא וההסתגלות ולאחר מכן ממשיכים באופן תקין וחיובי את הצבא. אני מבינה שיש עוד זמן.. וזמן הוא מרכיב חשוב שיש להשתמש בו. אני מציעה לך לפנות לגורם טיפולי שיסייע לך להבין מהם הכוחות שלך, מהם הקשיים, מה ניתן ומה קשה מדיי. ניתן להסתייע גם באיש טיפול זה כדי לכתוב ולפנות לצבא ביחד איתך , לאחר שנשקלו האפשרויות ונמצאה דרך שנראית כטובה עבורך.


ההשפעה של מצבך הנפשי על השירות קשורה במצבך הנפשי ולא בנטילת תרופות. האם הדכאון שלך פוגע משמעותית בתפקודך היומיומי? האם ישנן מחשבות אובדניות או היסטוריה הקשורה בכך? יש לקחת בחשבון שמאז הרפורמה בבריאות הנפש שהחלה את דרכה ביולי 2015 ישנו מעבר של מידע הקשור בבריאות הנפש לקופות החולים.


אני מציעה לפנות בכתב ללשכת הגיוס ולבקש לערער על הקהס ולבקש בדיקה חוזרת


אני מבינה שמצבך הנפשי לא טוב ושאת סובלת. אני גם מבינה שהצלחת לפנות לקב"ן ושהוא מכיר בבעיה, יחד עם ניסיון לתת עוד הזדמנות לשירות הנוכחי שלך. אני סבורה שאם הקב"ן מעורב הוא יפעל לסייע לך. נסי לראות אם יש באפשרותך להמתין תקופה זו שהוגדרה. במידה ולא את יכולה לפנות שוב לקב"ן דרך המפקד ולהגיד שיש החמרה במצב ושאת מבקשת להקדים את הפגישה.


שאלתך חסרה פרטים רבים- מדוע השתחרר מהצבא? על נפשי או על סעיף רפואי? קשה לדעת אם ערעור יתקבל מראש, לכן בכל מקרה כדאי להגישו ולנסות. אם מדובר בפרופיל נפשי צריך להוכיח שיפור במצב הנפשי ואם ניתן לגבות זאת בחוות דעת מקצועית.


קה"ס הינו נתון אשר נועד להגן על החייל באמצעות התאמת תנאי השירות הנכונים לו, ואינו משויך באופן אוטומטי למגבלות על תפקידים מסויימים (פרט לקצונה). משכך, אין מניעה אפריורית מתפקידים יוקרתיים אלא שכל מקרה לגופו. אגב, בהינתן הסתגלות טובה לשירות, ניתן גם לבטל את הקה"ס בהמשך.


בעיקרון 97. נטילת הפריזמה אינה מחייבת הורדת פרופיל


מדברייך עולה שנוצר קשר טוב בינך ובין החייל והוא משתף אותך בקשייו. זה בהחלט חשוב ומעורר תקווה שכן אדם שמשתף במצוקה הוא בדרך כלל אחד שרוצה עזרה. כמו כן הוא נמצא בטיפול של הצבא אז אני מניחה שגם שם הוא מבטא את קשייו ואני גם יוצאת מנקודת הנחה שהוא נשאל על אובדנות. אולם את חוששת שהוא לא משתף בהכל... אני מציעה אם כן שתשאלי אותו על כך. למרות ההנחה הנפוצה, לשאול אדם על מחשבותיו לא מעודד אותו לחשוב בכיוון אובדני. אם זה שם זה שם בלאו הכי ועדיף שלא יהיה עם זה לבד. שאלי בעדינות האם כחלק ממחשבותיו על המוות יש לו גם מחשבות או תכנונים איך לעשות זאת. האם הוא מרגיש שהעזרה שהוא צריך הינה דחופה יותר ממה שקורה בפועל. אם את לא רגועה את יכולה לבקש ממנו לשוחח עם המפקדים שלו ולשתף. את יכולה אף להגיע עמו לשיחה עם הקבן . תלוי בשיתוף הפעולה שלו. הסבירי לו שאת רוצה לסייע לו כמי שנבחרה על ידו להיות אדם קרוב עבורו.


ההחלטה לגבי בדיקת קבן היא של הצבא ולא של גורמי טיפול אזרחיים. יחד עם זאת המלצת הפסיכיאטר צריכה להימסר לצבא כדי שישקול את המענים ודרכיהם.


אני סבורה שיש מקום לנסות לדחות את השירות מול לשכת הגיוס. פני אליהם בכתב ובקשי להיפגש עם קב"ן. בפגישה הציגי חוות דעת מהמטפל שלך התומכת בדחיית השירות לצרכים טיפוליים. אפשרות לדחות שירות או להפסיק שירות לזמן מה לצורך טיפול קיימת בצבא. ישנו פרופיל נפשי אשר משחרר באופן זמני מהצבא (אם זה ניתן תוך כדי שירות זה לפרק זמן של חצי שנה ולאחריו מעריכים את היכולת לחזור לשירות). איני יודעת אם תקבלי דחייה של פרק זמן ארוך כמו שנה. נסי לבדוק בטיפול כיצד ניתן להמשיך את הטיפול ואת העבודה הפסיכולוגית תוך כדי שירות. ישנה אפשרות לבקש תנאי שירות מוקלים שיאפשרו לך הסתגלות רכה יותר לצבא.


כפי הידוע לי הרי שנדרשת תקופה של שנתיים לאחר התקף פסיכוטי בודד לשם הערכה מחודשת של התאמה לשירות. זאת ועוד השימוש בסמים גם הוא מהווה אינדיקציה לפטור משירות.


אם הבנתי נכון עדיין לא התגייסת, וכל התהליך שאתה עובר מול הצבא הוא על עצם הגיוס לצבא. ובכן, נשמע שעברת דרך ארוכה עם מערך בריאות הנפש בצבא ונבדקת על ידי פסיכיאטר. לאור הביקור האחרון שלך אצל פסיכיאטר (זה שנתן מרשמים) אתה יכול לנסות ולשלוח את הסיכום שלו לצבא ולבקש בדיקה חוזרת בעקבות הידרדרות במצבך הנפשי.